יושבת. שוכבת.
נמרחת.
בעוצמה שלה.
בצורות שלה.
ממשיכה. הקווים מתעגלים,
נעשים לצורות.
ובתוך כל צורה
עולם ומלואו.
ביחד.
עם כולם
אבל
לבד.
מה שמשנה זה
התוצאה.
שלמות,
פרפקשיין,
הם אומרים.
אבל זה לא מה שהיא רוצה.
מחפשת.
חושך אור
פנטזיה    מרגשת.
שסוחפת.

לשם.

רצון עז לגעת.
לנסות לחשוב.
מה הם רוצים.
ממני,
מעצמם.

לא יכולה לחשוב
עובדת.
מתקתקת כמו שעון.
כולם אומרים אני משוגעת.
איך נתתי לזה לקרות.
מה נשאר?
זה לא נראה לי
אולי כדאי לשמוע
את חוות הדעת שלה, שלו.

שוכבת. נמרחת עליו.
כבר לא יודעת מי עשה.
אני, הם?


הפחד. האכזבה.
אולי זו הדרך הלא נכונה
לא מבינה
מה קרה
מרגישה    בצד.
העבודה נגמרה.
תשומת הלב    עברה.
העבודה כבשה,
ואני נשארת
לבד.