בוקר אחד בצהריים, בדרכי אל אחד ממשרדי הממשלה שנטפל אלי הלוך וחזור, אני
רואה לנגד עיני מחזה מדהים כאילו לקוח מסרט בדיוני. זקן לבוש בגדים מרופטים
במקצת עוצר ליד גדר, שולף מכיס מעילו עיתון, מסדר אותו בעדינות על האבנים,
מכיס אחר הוא שולף כוס קפה וכריכים. מסדר אותם בצורה מסודרת ואחר בנחת אוכל
בעמידה. משסיים, מקפל את העיתון שוב אל מעילו, מביט מסביבו בהנאה וממשיך בטיול
הבוקר שלו, אין לו כסף ואין לו שום בעיות.
לא ידעתי אם לרחם או לעשות איתו שותפות. בוקר מוזר היה לי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.