אני מתחייב
אני נשבע
אשתנה ויהי מה

ונשאלת השאלה הנצחית
הוא הבטיח,
האם קראה
האם הסכימה לאמצו אל חיקה כבראשונה

ומה קרה אחר כך
האם האהבה שורה?

ואם בה עסקינן, ראו את ההתחלה בפינת ההיסטוריה  
הסראיה בצפת (מילה תורכית שפירושה ארמון) היא מבנה שלטוני שהוקם על ידי מושל
הגליל דאהר אל עומר באמצע המאה ה - 18 במהלך התקופה העותומאנית (1516-1917
לספירה). כאן ישב בנו של דהאר אל עומר שמונה על ידי אביו למושל העיר. בשנת
1830 נכבשה ארץ ישראל ובכללה העיר צפת על ידי אברהים פחה בנו של מוחמד עלי
שליט מצרים שמרד בשלטון התורכי. בשלב זה הוחלף המושל העותומאני שישב בסראיה
במושל חדש מטעם שליט מצרים. ברעידת האדמה בשנת 1837 נהרס הארמון חלקית אך
במהרה שופץ והמשיך לשמש כבית המושל בעיר. בשנת 1840 חזרה ארץ ישראל ואיתה העיר
צפת לידי השלטון העותומאני. בראשית המאה ה - 20 נוסף למבנה הסראיה מגדל שעון
לכבוד 25 שנות שלטון של הסולטאן התורכי עבד אל חמיד ה - 2. בתום מלחמת העולם
הראשונה, לאחר שהצבא הבריטי כבש את הארץ מידי התורכים הפך מבנה הסראיה למשכנו
של המושל הבריטי בעיר. בשנת 1948 עם סיום המנדט הבריטי הפך מבנה הסראיה למפקדה
של הלוחמים הערבים. עם כיבושה של צפת על ידי צבא ההגנה לישראל הפך מבנה הסראיה
למושב זקנים. בשנת 1975 שופץ המקום ונחנך כמרכז קהילתי לתושבי העיר צפת.