האמת שאני לא זוכרת יותר מדי מסבתא ליזה, אני זוכרת איך היא הייתה בכלליות.
הייתה את ההרגשה הכללית ששררה אצל סבא וסבתא בבית בקרית אתא, אבל לא הרבה
ממנה לבד.
הדבר שאני זוכרת בבירור זה איך היא הייתה תמיד מחכה לנו עם חיוך כזה של סבתא,
על הספה בסלון. מחכה שנחזור מהגן משחקים בצורת ספינה.
ציור לאמא (נכון אני ילדה טובה)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.