הצבעונית הייתה חתולת הרחוב האהובה עליי מכולם.. אימה- החתולה האפורה יאנה,
המליטה אותה בחצר די מרוחקת משלנו,אך ברגע שהאם סיימה לטפל בה וחזרה לחצר
שלנו, הגורה הקטנה הזו באה בעקבותיה.
וכך,לילה אחד, שמעתי מהרחוב יללות של חתול קטן וכשירדתי פגש מבטי במבט אנושי
ומפוחד של חתולה קטנה, צבעונית ויפהייפיה.. זו הייתה אהבה ממבט ראשון..בתחילה
היא פחדה מאוד, תמיד הייתה מסתתרת מתחת לרכבים שבחנייה.. אך לאט לאט היא
התאקלמה, וככל שחלף הזמן יכולתי להתקרב אליה יותר ובסוף גם נתנה לי ללטף אותה
ללא חשש..
היה בה דבר מאוד מיוחד..היה זה מין מבט אנושי כזה בעיניים..בתמונות שכאן קצת
קשה לראות זאת, כי היא כנראה הייתה טיפה מצוברחת.. אבל כאשר היא הייתה שלווה
ונינוחה אז היא הייתה מביטה אליי במבט כל כך אנושי.. תמיד נתנה לי להתקרב
וללטף אותה, למרות שמאחרים היא חששה.. היא גם התחברה אל האחים מקס ומוריץ
(שמופיעים כאן בסידרה נפרדת..) וביחד הם היו שלישייה עליזה..
טיפלתי בה קרוב לשנה ובבוקר חורפי אחד היא נדרסה למוות.. זמן מה לפני כן חלמתי
על חתול קטן שנפגע ממש סמוך למקום בו היא תידרס..זו לא הייתה הפעם הראשונה, או
האחרונה, בה היו לי חלומות נבואיים בקשר לחתולי הרחוב שלי.. והרי אומרים כי
חתולים הם חיות מיסטיות..
מהמבט האנושי שלה לא נותר דבר, ובסוף, בעזרת אחותי, הצלחנו לקחת אותה משם
ולקבור אותה אצלנו בחצר,בין עוד חתולים קטנים שטיפלנו בהם ושסיימו את חייהם
ברחוב.. אחד הדברים שהעציבו אותי ביותר היה כי אותו שבוע היה חורפי ומעונן
במיוחד, והנה זמן קצר לאחר שקברנו אותה, השמש הופיעה מבעד לעננים והיום הפך
לחמים ויפה..והרי אחת ההנאות הגדולות בחיים הקשים של חתול רחוב היא לנוח
ולהתחמם בשמש, בתקופה הקרה של החורף..
התאבלתי עליה עוד זמן רב לאחר מכן, כאילו והייתה אדם אנושי.. וגם כיום קשה לי
להביט בתמונות האלו מבלי לקבל צביטת געגועים בלב