רקע קצר לאירוע:
בלעם הקוסם המדיני הנודע, רוכב על אתונו, בדרכו לבלק מלך מואב. השניים מתכננים
לקלל את עם ישראל שעושה את דרכו במדבר, ממצריים לארץ ישראל.
התוכניות רק מתחילות להשתבש, כאשר האתון שמה לב למלאך ששולח אלוקים, כדי לחסום
להם את הדרך, עם חרב שלופה. האתון אומנם שמה לב למלאך והחרב, אבל בלעם, הקוסם
הגדול, לא רואה דבר. בלעם מתחיל להתרגז על האתון ומכה בה שלוש פעמים, כמספר
הפעמים שהיא נרתעת מפני המלאך המאיים.
רק בסוף, אלוקים פותח את פי האתון, וזו מסבירה לבעליה, שהוא יצא אידיוט. עכשיו
בלעם רואה גם הוא את המלאך והחרב המאיימת.
בסופו של יום, יש אישור לעבור. בלעם הלך לקלל אך חזר מברך. שלוש פעמים. ועם
ישראל יוצא מורווח מכל העניין.
לאתון שלום.
הציור מתאר את הפסוקים הבאים:
"ותרא האתון את מלאך ה', ותרבץ תחת בלעם, ויחר-אף בלעם, ויך את האתון במקל ;
ויפתח ה' את-פי האתון, ותאמר לבלעם: מה עשיתי לך, כי הכיתני זה שלש רגלים ;
ויאמר בלעם לאתון: כי התעללת בי, לו יש חרב בידי, כי עתה הרגתיך".
(ספר במדבר, פרשת בלק, פרק כ"ב, פסוקים כ"ז - כ"ט).
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.