New Stage | במה חדשה | רשימת המלצות המערכת

ברגעים האלה כל הטכנולוגיה בעולם לא תעזור לך, אתה חסר אונים
לחלוטין מול הגזירה הנוראית של אובדן קשר סלולרי. הנמופובים
שורצים ברחובות, זועקות עיניה המבוהלות של טלי מורנו, כשבכיסה
רוטט המכשיר סלולרי ששכחה לכבות לפני תחילת השידור.

בבמה מאז 15/10/08 19:16

ג'ואי אבניאל

לחיות את המוות

397

פרגמנט

"מה השעה?" אני זורק מבט לעבר מכשיר הטלפון הסלולרי הישן שלי.
איך אי פעם אוכל לוותר על המכשיר הגדול הזה, עם הצג הברור,
לטובת המכשירים המיניאטורים שמייצרים כיום? לא אחת צחקו עלי,
על שאני מסרב לשדרג. גם כן מילה, "לשדרג", מי צריך אותה בכלל?
העוזר האישי שלי כמע

בבמה מאז 14/10/08 9:49

גיל ח. עמית

תשע (ארבעים ושתיים) בכיכר

398
פוליטי

סיפור קצר

הכרוז מכריז על עוד אליל שקר שעולה אל הבמה והמוני פרוצות
קטנות צורחות את שמו באקסטאזה, כמגיעות לאביונה רק ממשמע שמו.
אני חייב להפסיק לחשוב כך. עלי להיות טהור, טהור במעשיי וטהור
במחשבותיי. רק כך אוכל להושיע את עם ישראל.

בבמה מאז 14/10/08 8:35

אבי נתן

דו''ח על האנטומיה של החושך

399

סיפור קצר

וככה בלי שידעתי מה לעשות הם הלבישו אותי במדי ב', תלו לי
גלילון על הכתף, דחפו לי חמש מחסניות לכיסים, העמיסו אותי לתוך
קנגו עם ריפודים מחוררים ומזגן מקולקל, ושלחו אותי להיות
גיבור.

בבמה מאז 10/10/08 21:22

מאירה תמיר

יללת הזאב

400
עצב

שירה

מעליות תמיד מעוררת אצלי את פחד הגבהים שבי
והרק שלא אפול ותחושות הבטן שלי שאני מתעלמת מהן
כשנדמה שאני עומדת

בבמה מאז 10/10/08 8:53

יפעת פאריס

טיול בפארק

401

סיפור קצר

שנינו הולכים על השביל בפארק. אנחנו באים לפארק רק בבקרים של
אמצע השבוע, כי אז יש פחות אנשים. אתה לא אוהב הרבה אנשים,
כשצפוף וכולם מסתכלים. אנחנו הולכים על השביל מאוד לאט. תמיד
אתה מלפנים, ואני מאחוריך. אני צריכה ללכת ממש לאט בשביל לא
לעקוף אותך.

בבמה מאז 5/10/08 9:20

שחר בית

סיפור פרידה פשוט

402
ביוגרפיה

סיפור קצר

אמרת שאתה אוהב אותי. מה מחיר לאהבה, מעבר לחצות? עד חצות?
לקום בבוקר ולא בצהריים? למה לא שאתה תנסה? אולי תגלה שהקורבן
לא כל כך גדול, אולי אפילו תתרגל לזה, אולי אפילו זה יפסיק
להיות קורבן.

בבמה מאז 3/10/08 18:20

שמואל אמיר

כשנגמר הפאי

403

סיפור קצר

שעון המחוגים הראה את השעה רבע לשתים עשרה כשהגיע האפס הראשון.
אפס אחד לא היווה סיבה גדולה להפתעה, וגם זה שבא אחריו לא עורר
מהומה יתרה. היו אלו שלושת האפסים שבאו אחר כך שעשו את המהפך.
עמנואל נסוג מדף החישוב ובהה בו דקות ארוכות.

בבמה מאז 29/9/08 15:31

איגור וזמנסקי

שיר חורף

404
הרהור

שירה

הוא עובר ברחוב בשקט העירום,
נעלם מעיניים ממבטים.
נתקלים בו רק בדרך לשום מקום.
תל אביב של מטה מלאה בתמהונים.

בבמה מאז 27/9/08 18:43

ישות נצחית

קפה

405
אימפרסיוניסטית

שירה

שקי קפה מברזיל
נושמים אדים באהבה
מקטעים שוקקים של תכלת הנהר
מעטפת הסופה בעינייך.

בבמה מאז 23/9/08 23:41

דרור ינאי

רוצה עוד

406
סיפור ילדים

סיפור קצר

אני תמיד רוצה עוד. כל דבר. תמיד.

בבמה מאז 18/9/08 13:23

תיאה גרין

קסמים

407
אינטרוספקטיבי

סיפור קצר

"אתה יודע מי זה ברלוסקוני?" הוא שואל את הילד המתפתל מכאב תוך
כדי שהוא מזריק לו סם הרדמה מקומי בשתי זריקות כואבות במיוחד.
"לא", מסנן הילד ועיניו דומעות, "ומה זה בכלל קשור?"

בבמה מאז 18/9/08 7:11

רמי בקיש

פרחים

408
פואמה

שירה

או כמו חייל מזיע מאובק מקושי או מדם
אשר מחליט שאת הזר הכי יפה הוא עוד יקנה
בשל אותו פזמון ששם פרחים בתוך קנה.

בבמה מאז 12/9/08 10:14

ישות נצחית

ג'ירפות באפלה

409
אימפרסיוניסטית

שירה

ברוך הבא לעולם האמיתי
בו הפרצופים מקוטעים לשחור ולבן
אני לא מאמין בזה
זאת היא רק אשליה

בבמה מאז 8/9/08 11:23

פה ושם

על הגבעה

410

סיפור קצר

המשכתי לבהות בכוכב שלי ולידו ציירתי את המלים שלו כמו שהן
נרקמו לו בחלל הפה אם הייתי יכולה לראות אותן. למילה 'מרחפים'
הצמדתי סליל נייר ענקי בלי קצוות, פיסלתי ליד הכוכב איש
פלסטלינה כחול בשביל 'גוף' ופיזרתי קצת אבקה מהמילה 'מהופנט'.

בבמה מאז 4/9/08 6:14

טוטאל טראש

סיפור הפנטזיה הטוב ביותר

411
פנטזיה

סיפור קצר

קודם כל הייתי צריך ללכוד פיה, וזה מה שעשיתי. הבטתי בה מפינת
החדר, מכה בכלא הזכוכית בגופה, מנסה לפרוץ את דרכה. קליע ברק
קטן שלא מוכן לגווע. הבטתי בה, היצור המושלם הזה שעליו קראתי
בכל כך הרבה ספרים, ובכל זאת מחשבותיי נדדו: יכול להיות
שהשארתי כוס קפה בחדר הש

בבמה מאז 1/9/08 6:46

דן ספרי

יַלְדֵי הַבֹּקֶר

412
תחושתי

שירה

בקצה אנטנות גבוהות
היו ההורים שומעים את הקולות
חיות משונות נהמו בחורשה ליד הגשר
היינו רואים את אזהרות ההורים

בבמה מאז 29/8/08 12:29

זר בן בלי בית

פרומון

413

שירה

מי יוכל להכיל את הזעם
המצוי בעורקי פרפרים?
אל תטעו בסגול הרועד
בעדינות התנועות

בבמה מאז 28/8/08 11:27

פיית השיניים

עולם כמנהגו נוהג

414
אוטוביוגרפי

מונולוג

הוא רק מדליק, וכשצריך לכבות - לאן נעלמו עקבותיו? כנראה מפעיל
את קסמיו על הקורבן הבא. רק שלא יכאב לה כמוני. בבקשה.

בבמה מאז 23/8/08 8:24

אגם ענקית

באוויר

415

סיפור קצר

הדרך בה אני משוחח כעת עם אהובתי האחרונה היא הדרך בה אני תמיד
משוחח עם אהובתי האחרונה, תהיה מי שתהיה. אני מוכר לה את הסבל
שלי בלי נייר העטיפה, חשוף וטבעי, לא מאופר. היא מתרשמת. היא
נשברת. הפרידה שלנו מחוללת לה נזק גדול הרבה יותר משהיא מחוללת
לי.

בבמה מאז 7/8/08 23:46

הדר בז'רנו

שותף/ה

416

סיפור קצר

אם היה דבר שהרגיז את פרויס יותר מהצבתו על כוכב הלכת אטלן,
היה זה הצורך לחפש דירה.

בבמה מאז 2/8/08 22:05

עמיר חובצי

אקסל רוז חייב למות

417
אורבן לג'נד

סיפור קצר

"מצטער מן, אבל אתה לא השארת לי שום ברירה!"
"די שאול, אתה לא באמת רוצה לעשות את זה!"
"כן, אני כן"
"מה, זה בגלל הפעם ההיא שקראתי לך 'שאול'?"
"סלאש, יא בן של שרמוטה, סלאש! מה כ"כ קשה לך לזכור?" צעק סלאש
לעבר שותפו להרכב השוכב מדמם על הרצפה.

בבמה מאז 2/8/08 19:06

איילת השחר

אנה

418

סיפור קצר

תמיד יש לו ריח של סיגריות, אבל זה לא מפריע לי כי חוץ מזה הוא
ממש בסדר. הוא לא שותה וגם לא מקלל. אחריי שאני מסיימת לקרוא
ספר אני מגיעה אליו, וכשאין לקוחות אנחנו מדברים.

בבמה מאז 1/8/08 23:31

קוזט שו

מלח מים

419
נוסטלגיה

שירה

היו שלום מילים רזות
חסרות תיאבון, תווים משומשים
מדרכות משתלחות, מחשופים
זבי דם

בבמה מאז 27/7/08 12:09

גיל רוזנטל

תצלצל כבר

420

סיפור קצר

היא לא רצתה ללכת לישון. כבר שלושה ימים שהיא מחכה לטלפון
שיצלצל. כבר שלושה ימים שהיא אוכלת אצבעות ושותה עצבים. כבר
שלושה ימים...

בבמה מאז 19/7/08 4:49

נורוש החולמנית

הקסם של עדו

421

סיפור קצר

בבוקר של הניתוח השלישי שלו ראיתי אותו כשבא אליו האיש המרדים,
והוא ביקש ממנו לחכות קצת עם המחט, ומהר מהר הוא צייר לי ציור
על דף של מחברת, עם ילד-מקל ששוכב על מיטה של בית-חולים ויש לו
עירוי שמחובר באינפוזיה ליד, ועם היד השניה הוא מנופף לי לשלום
ומסמן לי לבו

בבמה מאז 18/7/08 21:35

אגם ענקית

שה לעולה

422

מונולוג

כיכרות הלחם הנלקחים מביתי משלהבים אותי. ספריי, החובקים אותי,
מסירים את חיבוקם ממני כל אימת שאני נוטה להם חסד רע. החלודה
החדה, החומר ממנו אני צרוף, משמש לי מעיל חורף וגופיית קיץ בו
זמנית. האדם המטפל בי, האמון על בריאותי הנפשית, נסע לחופשה.

בבמה מאז 18/7/08 5:50

יולי הרטמן

/ Whining Swine 423
צמד שירים

שירה

כולם חזירים פה וזה אמיתי
בחלום את לא חולמת
זה לא כמו האינטרנט
זאת המציאות

בבמה מאז 14/7/08 11:30

אדם קדם

העיר הסתורה

424

שירה

הנער בשער
אמר
אל תפנו מבט לאחור
תמשיכו ללכת

בבמה מאז 13/7/08 14:21

אוריאל זוהר

יציבות רוחנית

425
הגות

שירה

אנשים מעמידים פנים
מצאו אמת דת או בתנועה
רוחנית ולא עושים
כלום, נהנים מסתפקים
להטיף מוסר לאחרים

בבמה מאז 12/7/08 22:31

נס סלונים

סיבה מוצדקת מוצקה

426

שירה

אולי זו הישראליות עצמה
כהוויה התנהגותית
כבית קברות לצרעות נוקב

בבמה מאז 12/7/08 22:31

פרובוקציה בזכות עצמה

קפה אינטרנט: כי גם לכתוב שירה עולה...

427
מצב

שירה

יש בי חשיש מסוים
עוד לפני כן:
חצי בקס, צ'ייסרים של ג'יימסון, אספרסו כפול
שוב אני אחרונה על הבר

בבמה מאז 8/7/08 13:35

גיל ח. עמית

הבלדה הלא אופיינית עלי ועל סוניה

428
סוריאליזם

סיפור קצר

סוניה גססה.
ידעתי את זה לפי החרחורים שהשמיעה בכל בוקר, כשניסתה להתעורר,
לפי האופן שבו השתעלה וקרטעה כשכבר הצליחה לזוז, אבל בעיקר לפי
רעש המנוע שלה.

בבמה מאז 5/7/08 9:11

חיים שניידר

העוקץ הציוני

429
הומור

סיפור קצר

מאז שדודה ברכה מונתה ללא ידיעתה, ליועצת הראשית ליושב ראש
הסוכנות היהודית, רזיתי בשלושה קילוגרם לפחות. גם חבריי כבר לא
כל כך חוצים את מפתן דלתי מאז שהבינו שתם עידן השפע. הבעיה היא
שאין לי את מי להאשים, אלא את עצמי. אני הייתי זה ששחרר את השד
מרבצו.

בבמה מאז 5/7/08 5:38

דני צוקר

אנטומופוביה

430
הומור

סיפור קצר

האם חיידק שממשיך להתחלק לעד, הוא אותו החיידק? ומה קורה
בחלוקה איך מתפצל האני שלו? מי זוכה בו? מי המקור ומי העותק?
האם זה חשוב בכלל?

בבמה מאז 4/7/08 23:36

אגם ענקית

חמישה עשר סיבובים

431

פרגמנט

אין שום מקריות בדבר. אני כלוא טוב יותר משחשבתי שאהיה. הלסתות
הנעולות בגבי תמיד ידעו לגבי גבי שהוא האחד שלהן. שום מעשה
שאני נוהג לעשות איננו מסב לי אפילו קמצוץ עונג מפייס. קר לי.
בגדי החורף שלי מאוכסנים רחוק מכאן, בארונות שאינני מכיר את
שיטת הסידור שלהם.

בבמה מאז 3/7/08 20:33

עדי דבש

תולעים

432

סיפור קצר

יש לי תולעים בראש. כן, באמת, אני שומעת אותן זוחלות לאט. בלי
לדבר, הן רק אוכלות, חושבות שיהפכו לפרפרים, אבל אחר כך הן
יורקות.

בבמה מאז 30/6/08 4:47

ארם פדן

המכתב

433
אהבה

שירה

לא בת קול יצאה אליו מגרוני
כי אם לחש שפתיים
המבקשות להסות את געש הלב.

בבמה מאז 29/6/08 11:42

קימברלי אליוט

ילדים אבודים

434
התבגרות

סיפור קצר

מה עושים? מה עושים אנשים רעבים? פחים מסביב. יש לי אומץ?
לחטט במיץ של הזבל? פתאום הרגשתי שאפשר. פתאום זה נראה לי מאוד
הגיוני. ניגשתי לפח ים כזה, עם שקית של העירייה בפנים. היו שם
פיתות שמישהו זרק, כנראה קנו חומוס וצ'יפס וקיבלו יותר מדי
פיתות. לקחתי אותם

בבמה מאז 26/6/08 5:11

רוני לוי בן לברט

לשווא

435

שירה

לשווא, משחק דמים, הגדוד על המוקד,
לשווא, היה זה קיץ רחוק ומהדהד
יוקד, לוהט, גונח ומאכזב.
זינקנו לפרוק הדם, הוזנקנו
לגווע בזיל הזול, אי-שם הובסנו,
ודרך המתים ידענו.

בבמה מאז 25/6/08 23:22

שון גודריק

ים של אפשרויות

436

סיפור קצר

מי כמוני יודע מה זה אומר להיות לבד. בסופו של יום כולם לבד,
עם כמה שכולם נמצאים ביחד.
אני גדלתי בתחושה, כמו שתמיד לימדו אותי, שכולם מיוחדים. כל
אחד הוא מיוחד בזכות עצמו, אבל במהלך השנים, אני מבין שדווקא
זה הפוך. אולי כולם לא מיוחדים? כל אחד הוא לא מיוחד ב

בבמה מאז 22/6/08 13:46

ישות נצחית

חללים

437
אינטרוספקטיבי

שירה

על הדגלים הללו שאנו מוקרבים
נשפכו נהרות של תכלת
בוצת הנהר לא משקרת נצח ישראל
טרופת הספינות מחלידה אלי דעת

בבמה מאז 17/6/08 19:45

רונן הורביץ

הג'וקר

438

סיפור קצר

אומרים שבפריז יש לאור איכויות אחרות. טוענים, שבעת השקיעה
העיר כולה טובלת בזהב, עד שהזמן עצמו קופא לרגע מלכת והאור
מדבר ישירות אל הלב. זהו סוד קסמה של העיר, כך מספרים, רגע
השקיעה שאור השמש מומר בו למיליוני האורות שמאירים את לילותיה.
קיוויתי מאוד לחוות משהו

בבמה מאז 6/6/08 22:24

נמרוד אבישר

קשר מות

439
יחסים

שירה

בין החורבות
אני מוצא לי פינה שבה הבכי
לא מכאיב בגרון
ונשכב שם.
שוב לא ייגעו בי,
את שומעת?
שוב לא ייגעו בי.

בבמה מאז 5/6/08 10:18

מיקי קאופמן

לכל שכונה הייתה שלולית

440

סיפור קצר

37 פעמים קפצה האבן, עד שפגעה במשקפיו של המורה אלטשולר,
שבדיוק חיפש ראשנים בצד השני, ועכשיו, ללא מאור עיניו, כשהקרקע
נשמטת תחת לרגליו התחיל לצעוק "הושיעו נא" וההמשך, ליתר דיוק
הסוף, ידוע. אני לעומת זאת, הגעתי עם המגפיים עד לאמצע האגם
בלי להרטיב את הביצים

בבמה מאז 29/5/08 22:11

ישות נצחית

רוחות קלות של שעת בוקר

441
אינטרוספקטיבי

שירה

האיש הזה שפעם היה אבא שלך
לוטש את תבניות הזמן בכחול עמוק
אתה כבר לומד להקשיב למזמוריו הרבים
לכוון את מעשיו לטוב הארץ הנשכחת

בבמה מאז 27/5/08 19:01

אגם ענקית

טיפול שורש

442

מונולוג

כל שאני רוצה לעשותו הוא, למחות את הדם מפני האישה אתה אני חי.
כל שאני רוצה לעשותו הוא להנחית מהלומת אגרוף ישירה בפניו של
מי מקצבי החניכיים הצעירים הללו, שידמם הוא. לעולם לא אעשה
זאת.

בבמה מאז 25/5/08 22:42