|
המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ורד קריו / טיפשה שכמותי 1951מצב שירה אני לא מסוגלת לעמוד בזה יותר,
אני חייבת להתנתק. |
בבמה מאז 31/1/04 16:57 אלי אביעד / המחלה 1952ארספואטיקה סיפור קצר בשנת 1862 פרצה מחלה איומה שהפילה חלל רבים ממשוררי וסופרי
איסלנבאד. הראשון שהשגיח כי המחלה פוגעת דווקא באנשי העט היה
רופא צעיר ובלתי מנוסה ושמו היינה. ואולם, הנחתו הראשונה כי
ברחבי איסלנבאד מצוי דיו רעיל, התגלתה לבסוף כבלתי נכונה. |
בבמה מאז 31/1/04 14:21 דניאל מנוחין / ישראל-שיקאגו-ישראל 1953אוטוביוגרפי מונולוג למה פתאום זה נשמע משונה? אני תמיד בסדר. יש תקופות יציבות
יותר ופחות, שמתנדנדות יותר ופחות, אבל בסופו של דבר יש לי
לפחות רגל אחת על האדמה. בסופו של דבר אני יציבה כמו העשבים
השוטים האלה שמתכופפים עם הרוח אבל בסוף נשארים שם, לעומת העץ
העבה והגאה שהרוח פשוט נ |
בבמה מאז 31/1/04 0:20 חמוטל כץ / כסיל רגשן 1954סיפור קצר "אל תלכי".
היא הרימה את כתפיה בחוסר אונים, כרכה סביב צווארה את צעיפה
הורוד ועזבה, נמנעת מלהסתכל בעיניו. |
בבמה מאז 30/1/04 8:31 גיא אבק / חוף 1955שירה אורי נשבר בקצוות החיוך
שאת מציירת לי
בלשונך. |
בבמה מאז 30/1/04 6:05 יפתח חוצב / עזאזל 1956סיפור קצר באופן מפתיע הגיהנום דמה מאד לחדר שלי. אפשר אפילו לומר שהוא
היה זהה לחלוטין. |
בבמה מאז 29/1/04 23:02 ע. ו. בספורד / משחק החיים 1957סיפור קצר האיש ישב בתא הצפוף והמחניק שלו בבית הסוהר. הוא התחיל לספור
את הלבנים של חדרו במיאוס, שעמום.
בעוד מספר שעות הוא יוצא להורג. |
בבמה מאז 29/1/04 20:26 יונתן גולדהירש / שיר מהצבא 1958שירה הצבא גרם לי
לרצות להיות
ילד במעיל של אבא,
מסונוור מאורות העיר הגדולה. |
בבמה מאז 29/1/04 16:27 וואיה פינגוין / והשטן הכה בחרב 1959שירה עתיקה שירה עיר שלום שוכנת
עמוק בדמיוני
השלווה היא השלטת
השקט אגדי
והשטן הכה בחרב
ודם מגוף נזל
ומלחמה חיכתה בפתח
והופל גורל |
בבמה מאז 29/1/04 14:26 נועה של מדבר / אחר כך 1960זכרונות סיפור קצר "אף פעם אל תגידי לגבר שלך, אחרי שאת גומרת, שקר לך", אתה אומר
ומטלטל את הזין שלך לכיוון האמבטיה. קר לי נורא, אמצע ינואר.
לעיר שלנו לא אכפת מאורגזמות.
אני אוספת את קצוות השמיכה ועוטפת את עצמי |
בבמה מאז 29/1/04 12:33 עומר קינמון / Israeli Psycho 1961אורבני סיפור קצר אני הולך לחסל את גליה. נראה לכם שאני צוחק? היא תמות הבת
זונה.
אנחנו ארבעה במשרד, אני יושב כשגבי לחלון המשקיף אל הרחוב התל
אביבי הסואן המלא באנשים בגודל נמלה. כך כשאין איש מאחורי אני
יכול לשבת ולצפות בתמונות פורנו וסנאף בזמן שאין לי עבודה |
בבמה מאז 28/1/04 15:56 יאיר אשל / איך להיות מפורסם 1962מונולוג יום אחד, אתה עובר ברחוב, ורואה אקורדיאון. אתה אומר לעצמך,
וואו! אקורדיאון! אני אנגן במסיבות בשירה בציבור, ואכבוש את
ליבה של ציפורה, אהובתי משכבר הימים. |
בבמה מאז 28/1/04 14:53 מישל אש / רוקדת בגשם 1963מצב שירה הכחול פלדה של עיפרון העיניים משרטט שבילים על לחייה
מירוק תפוח הופכת שמלתה ירוק הדס
שלוליות קטנות ניקוות בנעליה |
בבמה מאז 28/1/04 14:34 יפעת מנסה / זה כמו לקנות בולים 1964מונולוג יש פה אחת עם המון ילדים.
מי מביא כ"כ הרבה ילדים לדואר? מי מביא כ"כ הרבה ילדים לעולם? |
בבמה מאז 28/1/04 14:06 יעקב-שי שביט / דרך 1965הגות שירה הפעם
סדר הדברים חייב להיות
הפוך |
בבמה מאז 27/1/04 17:46 תמיר לינהרט / מתחיל, נגמר 1966סיפור קצר לפני שלושה שבועות הייתי אופטימי. אהבתי את טלי, וגם היא אהבה
אותי. היחסים בינינו התקדמו בקצב משביע רצון. נחנו בשלב
הנינוחות, שהגיע מיד לאחר שלב הרמז האלגנטי ("אני תמיד חלמתי
על חתונה עם שלושים-ארבעים אורחים גג"). |
בבמה מאז 27/1/04 10:20 לירז אלה / מגע של ורד 1967מונולוג עלי כותרת קרועים
פזורים על סדין המשי
וכתם אדום
שובר את לובן הסדין |
בבמה מאז 26/1/04 21:49 מאירה תמיר / התרבות גוססת, אישה מתה. 1968ביקורת שירה חולמת,
על קפוצינו עם קצפת,
בקפיטריה שמחוץ לבמה. |
בבמה מאז 26/1/04 17:53 טיטי טובולינה / בן זונה נפלא שלי 1969געגוע שירה אשנא אותך כשתפתח את המעיל
ואשנא אותך יותר כשתתיר לי להיכנס
לחפון ראשי המתולתל בחיק הסוודר השחור שבך |
בבמה מאז 26/1/04 0:41 מייה שטיינר / הראש של איברהים 1970שכול שירה יש לו חיוך
ומבט מבסוט בעניים
הבעה מרוצה. |
בבמה מאז 25/1/04 17:27 סתם בנאדם / אומן 1971ייסורים סיפור קצר לוקחת את העיפרון. מתחילה לצייר. הופכת את הקווים חסרי המשמעות
לגוף כלשהוא. שני גופים. שני גופים שמחבקים אחד את השני. |
בבמה מאז 25/1/04 11:56 בת שלמה / עמה ספר 1972מונולוג חשבתי על הספרים שקראו הסבים שלי כשהיו ילדים, על הספרים שנצבו
בארון הספרים בביתם. האם היו שם הספרים החתומים בפני של "ארון
הספרים היהודי"? פניו המגולחים למשעי של אבי-סבי במדים של צבא
הקיר"ה אומרים לי לא באלף רבתי |
בבמה מאז 25/1/04 3:38 רבקה גלבר / התחלה חדשה 1973אהבה שירה התחלה.
ניחוח תינוק לאחר אמבטו,
ריח אדמה לאחר היורה.
ניצן מגיח לאוויר היקום. |
בבמה מאז 25/1/04 0:28 תום השדונית / לא מספיק 1974שירה תפסיק לכתוב על החיים
עוד לא חיית מספיק
בשביל לדעת
לא חיית יותר מכולם, לא הבנת עוד
כנראה לא הבנת עוד... כמו כולם |
בבמה מאז 24/1/04 23:56 ניקול עילם / ז'ולייט 1975שירה זה החיוך
שנהיה
בלתי נסבל. |
בבמה מאז 24/1/04 19:56 מיכל גור / פלאשבקים 1976סיפור קצר אני יושבת על הקבר הטרי, הגשם יורד, אני לא בוכה, האיפור השחור
נמרח בגשם ונוזל על פני ושיערי הרטוב משתולל ברוח הסוערת.
בידי אני מחזיקה פרח לבן, אני אוחזת בו חזק, לא רוצה לעזוב
אותו. |
בבמה מאז 23/1/04 17:26 אמיר נתן / היונה 1977סיפור קצר לחצתי על דוושת הברקס, אבל לא בכל הכוח. עופר שישב לידי צעק
"מה אתה עושה?", אבל לא מתוך פחד, שכן הבלימה לא סיכנה את
חיינו, אלא מתוך חוסר הבנה. |
בבמה מאז 23/1/04 4:44 תמירה חושי / שרינה 1978סיפור קצר נדמה היה כי שום דבר לא יכול היה לחבר בינינו. חוץ מהחרוז
בשמות המשפחה, כמעט הפכנו לבדיחה.
היא קטנה, נמרצת, תלתלים משתוללים, כאילו מישהו דחף לה אצבע
לשטקר, ואני גדולה, כבדה, צמה ארוכה. תמיד הייתה נראית לי
כאילו נמצאת שם בטעות, וגם חשבתי שככה חשבה. |
בבמה מאז 23/1/04 4:43 אורי כהן / כליל החורש המרוט 1979סיפור קצר מכולם רשעותה של הזקנה קסמה לנו במיוחד, היא לא היתה
יומיומית, נדושה ונשחקת עד דק לבדיחות תחת מכבש בדיחות
ילדותינו, אלא צצה ועלתה רק בפעמים הנדירות, פעמיים שלוש בשנה,
בהם השתמשנו לצרכינו באותו מגרש זרוע אבנים ורחב ידיים . |
בבמה מאז 23/1/04 2:17 אחיעד לוק / בז' 1980שירה אעטוף את עצמי בסחבות דהויות
כמו עכבר מדובלל ורווי מלכודות
מתנשף על גבינה צהובה שאינה
ועיניו גלגולי בהלה. |
בבמה מאז 22/1/04 21:01 רביד ניימנד / מחר לבן 1981שירה ישבנו במקום בו הסתיימו המחיצות.
השמש האירה רק את פנינו, משאירה רגליים וגוף
באפלת בראשית. והמין נשכח מאיתנו. |
בבמה מאז 22/1/04 16:57 יעל שילה / שירי אמצע הדרך 1982שירה מבית הקפה הזה
אם מתקרבים לחלון
אפשר לראות את הסוף. |
בבמה מאז 22/1/04 14:07 שני שבו / כאש אבער 1983כעס שירה כאש אבער
ובסערי אקים
ארצות, הרים
להצמית בלשון ובדם |
בבמה מאז 22/1/04 5:33 כמוסת זמן / עורות נחשים 1984נוסטלגיה שירה ילדה קטנה ומאפירה בשנים
וארון קבורה בסלון
פנים מוכרות הן פנים עצובות
זכרתי אותם בזדון. |
בבמה מאז 22/1/04 1:29 רועי דלח / 4. בקרוב (המשך) 1985מחאה שירה בקרוב תבער הארץ.
קנה החושך יצבע כיכרות.
ושורות חיילים על גגות של בתים
יפזמו שוב שירי מלחמות. |
בבמה מאז 21/1/04 14:26 יעקב-שי שביט / הסדר הנכון של האירועים 1986הגות שירה לא כך היה אלא כך:
בראשית בחרנו.
בזעת אפנו אכלנו לחם ושכרנו |
בבמה מאז 20/1/04 13:44 שרה רשף / רק רגע 1987סיפור קצר הוא חירחר ונשימתו נעצרה לכמה שניות. כמו תמיד ייחלה שהנשימה
תיעצר ולא תחזור, וכמו תמיד הציפה אותה חרטה מייד כשהגתה את
המחשבה. האוויר חזר לריאותיו בקול ניסור עז שהעביר בה צמרמורת
של גועל והקלה. |
בבמה מאז 19/1/04 21:56 שחר האור / התחברות 1988יחסים שירה הן רק איתך
אני אני
אתה אתה
האור הגנוז
נגלה
מפעפע בין אישונינו |
בבמה מאז 19/1/04 19:56 איילת המלכה ריי / אבדה ילדות 1989התבגרות סיפור קצר "כן, פרצו לי לחיים," התחלתי לספר, "פרצו לי לחיים וגנבו לי את
הילדות שלי, את התמימות". כמעט שפרצתי בבכי, אך כנראה שגם ממנו
גנבו קצת. |
בבמה מאז 19/1/04 19:28 יעל סגלוביץ / ריחות תפוז 1990התבגרות סיפור קצר כפתור-כפתור, חלום-חלום אני רוקמת, בעדינות מיוחדת, את עיניו.
לולאה כפולה, חרירים עדינים בבד הירוק, את ריסיו השקופים-כמעט
אני תופרת אל החולצה. ידי מקפלות ומלטפות את עצמות לחייו,
הגבוהות, העדינות, המתביישות. |
בבמה מאז 18/1/04 21:26 נתנאלה אייזנברג / אצבעות של נחשת בזה של המה שמו 1991התבגרות סיפור קצר הכל יצא ונשטף אל הים הגדול. ורק השפתון של סוזן נראה כאילו
ילד רעב נגס בו כי חשב שזו סוכריית אודם בחצי שקל, שהיינו
קונים בעודף שנשאר מהלחם והחלב במכולת של רפי וזה כמובן רק
בחודשים שהקרמבו היה אאוט אוף סיזון. |
בבמה מאז 18/1/04 1:09 ניקי נוראל / מזוודה 1992הרהור מונולוג אני שונאת אותן. אם אחת מהן היתה מצליחה לחנך אותך אז אני
הייתי עכשיו יותר מאושרת. אתה לא מדבר עליהן אף פעם, חוץ מעל
הברונטית ההיא עם הרגליים המהפנטות והפה החצוף. זאת שהיתה
מקללת כשהיתה גומרת ושורטת את גבך, משסעת אותך. מה קרה לה? |
בבמה מאז 18/1/04 0:36 נערת המים / מטאפורות זולות זה כאן 1993אהבה סיפור קצר "קוד אדום, קוד אדום!", כך סמל הארטברייק קורא בבהלה במערכת
הכריזה ,"איטמו חלונות, חבשו מסכות, ואם יש שולחן בסביבה,
התחבאו תחתיו!"
זרם חיילי משמר נזעק להגן על המבצר בגופם. |
בבמה מאז 17/1/04 17:58 יובל רוט / המסע 1994פואנטה סיפור קצר נסעתי עד שדה בוקר, עמדתי על הצוק והסתכלתי בשקיעה. זה היה
מקסים, אבל לא נתן לי אפילו פסיק של אושר. אפילו הפסיכולוג שלי
לא מצא אצלי את האושר. חיפשתי אותו בכל מקום, ועכשיו אני כבר
מיואש. |
בבמה מאז 17/1/04 17:26 טיטי טובולינה / האיבוד הסופי 1995בדידות שירה וללכת לאיבוד בממלכה הכי שלי,
ממלכת המילים והאותיות
הוא האיבוד הסופי.
זה כמו לאבד את הדרך בבית |
בבמה מאז 17/1/04 0:32 יוגב אטיאס / מי אמר ש... 1996פואנטה סיפור קצר אם תוך כמה דקות לא יהיה לי משהו טוב יותר לעשות מאשר לחטט
באף, אני עוד עלול לתלות את עצמי, וזה משהו שאני לא רוצה לעשות
- החיים יפים מדי, אמנם לא כרגע, אבל ברמת העקרון. |
בבמה מאז 16/1/04 18:44 דניאל שוב / ג'אז 1997סיפור קצר העולם לא נראה לו שמח ואופטימי כפי שקיווה שיהיה, כפי שאמרו לו
שיהיה כשהוא יצא מהבית. אבל, הוא ציין לעצמו כמעט בסיפוק,
העולם גם נראה הרבה פחות מדכא ועצוב מכפי שהוא ראה אותו מבעד
לחלון. |
בבמה מאז 16/1/04 0:26 ענבל דרו / בקריעה ראשונה 1998ייסורים שירה אתה זורם בקצב מטורף
שוכח להפסיק
אדום כמו תחת של קוף |
בבמה מאז 15/1/04 18:27 יואש בן-דב / מחשבות על מושג האמת 1999מסה יש להבהיר מספר נקודות: האם ישנו רק מובן אחד לאמת או שיש מספר
מובנים? ואם כך מהו היחס ביניהם? האם ישנם בכלל קריטריונים
חד-משמעיים להבחנה בין אמת לשקר? מה משמעות קיומה של אמת אחת,
ובאיזה מובן בכלל ניתן להכחיש את קיומה של אמת? |
בבמה מאז 15/1/04 11:50 סימון אריק / מחשבות על אנשים (חדר מס' 25) 2000סיפור קצר "ואין דבר כזה..."
בסופו של דבר הם אומרים
"אין דבר כזה..."
ואז הם פשוט דועכים, מתאבדים או גוועים להם כך סתם
אנשים כאלה לבטח לא משאירים אחריהם לבבות שבורים. |
בבמה מאז 15/1/04 10:56
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
עוד זה משדר וזה
בא.
איוב בגרסה
המודרנית. |
|
