|
המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
אלי רייכמן / כשעזבת 1951זכרונות מונולוג בבמה מאז 2/2/04 10:48 יעלי ליליה / גשם 1952מצב שירה התכלת האינסופית לבנה כמעט
מזמינה אותי לשייט בתחומיה
להישאב לריק הפלאי הזה. |
בבמה מאז 1/2/04 19:27 בת שלמה / נגה פה 1953סיפור קצר "ומה זה הציוררים על הקיררות?" שאל אחר כך.
"נגה אמנית."
הוא בחן את הקיר מקרוב. מפת העולם הענקית, שהדבקתי בחפזון לצד
הציור, הדיפה ריח מנטה של משחת "זברה". |
בבמה מאז 1/2/04 9:02 כנען אביב / שניים זה תמיד ביחד 1954זוגיות סיפור קצר הוא נשאר לשכב מביט על התקרה כשהרגליים תלויות באוויר מחוץ
מיטה מעל השטיח עם גרביים מאתמול. אבל את טל יש לו תמיד,
ובימים יפים ללא התקפים היא משתדלת לעודד אותו כשהם משחקים
בפארק. |
בבמה מאז 1/2/04 8:36 ינון גלבוע / תוחלת חיי 1955ביקורת שירה אני חי 10,177 ימים בדיוק.
אם אחיה תשעים שנה
נותרו לי עוד 22,673 יום. |
בבמה מאז 31/1/04 17:56 עמית ביט / אנמיה 1956ארוטי שירה אייחל לבנות לו פיסת גלויה דהויה שהאושר שם חתום
כנשיקה אדומה.
ודמעה מרקדת נפתחת ומנגנת בעליצות נחרצת בין כותליי. |
בבמה מאז 31/1/04 17:18 ורד קריו / טיפשה שכמותי 1957מצב שירה אני לא מסוגלת לעמוד בזה יותר,
אני חייבת להתנתק. |
בבמה מאז 31/1/04 16:57 אלי אביעד / המחלה 1958ארספואטיקה סיפור קצר בשנת 1862 פרצה מחלה איומה שהפילה חלל רבים ממשוררי וסופרי
איסלנבאד. הראשון שהשגיח כי המחלה פוגעת דווקא באנשי העט היה
רופא צעיר ובלתי מנוסה ושמו היינה. ואולם, הנחתו הראשונה כי
ברחבי איסלנבאד מצוי דיו רעיל, התגלתה לבסוף כבלתי נכונה. |
בבמה מאז 31/1/04 14:21 דניאל מנוחין / ישראל-שיקאגו-ישראל 1959אוטוביוגרפי מונולוג למה פתאום זה נשמע משונה? אני תמיד בסדר. יש תקופות יציבות
יותר ופחות, שמתנדנדות יותר ופחות, אבל בסופו של דבר יש לי
לפחות רגל אחת על האדמה. בסופו של דבר אני יציבה כמו העשבים
השוטים האלה שמתכופפים עם הרוח אבל בסוף נשארים שם, לעומת העץ
העבה והגאה שהרוח פשוט נ |
בבמה מאז 31/1/04 0:20 חמוטל כץ / כסיל רגשן 1960סיפור קצר "אל תלכי".
היא הרימה את כתפיה בחוסר אונים, כרכה סביב צווארה את צעיפה
הורוד ועזבה, נמנעת מלהסתכל בעיניו. |
בבמה מאז 30/1/04 8:31 גיא אבק / חוף 1961שירה אורי נשבר בקצוות החיוך
שאת מציירת לי
בלשונך. |
בבמה מאז 30/1/04 6:05 יפתח חוצב / עזאזל 1962סיפור קצר באופן מפתיע הגיהנום דמה מאד לחדר שלי. אפשר אפילו לומר שהוא
היה זהה לחלוטין. |
בבמה מאז 29/1/04 23:02 ע. ו. בספורד / משחק החיים 1963סיפור קצר האיש ישב בתא הצפוף והמחניק שלו בבית הסוהר. הוא התחיל לספור
את הלבנים של חדרו במיאוס, שעמום.
בעוד מספר שעות הוא יוצא להורג. |
בבמה מאז 29/1/04 20:26 יונתן גולדהירש / שיר מהצבא 1964שירה הצבא גרם לי
לרצות להיות
ילד במעיל של אבא,
מסונוור מאורות העיר הגדולה. |
בבמה מאז 29/1/04 16:27 וואיה פינגוין / והשטן הכה בחרב 1965שירה עתיקה שירה עיר שלום שוכנת
עמוק בדמיוני
השלווה היא השלטת
השקט אגדי
והשטן הכה בחרב
ודם מגוף נזל
ומלחמה חיכתה בפתח
והופל גורל |
בבמה מאז 29/1/04 14:26 נועה של מדבר / אחר כך 1966זכרונות סיפור קצר "אף פעם אל תגידי לגבר שלך, אחרי שאת גומרת, שקר לך", אתה אומר
ומטלטל את הזין שלך לכיוון האמבטיה. קר לי נורא, אמצע ינואר.
לעיר שלנו לא אכפת מאורגזמות.
אני אוספת את קצוות השמיכה ועוטפת את עצמי |
בבמה מאז 29/1/04 12:33 עומר קינמון / Israeli Psycho 1967אורבני סיפור קצר אני הולך לחסל את גליה. נראה לכם שאני צוחק? היא תמות הבת
זונה.
אנחנו ארבעה במשרד, אני יושב כשגבי לחלון המשקיף אל הרחוב התל
אביבי הסואן המלא באנשים בגודל נמלה. כך כשאין איש מאחורי אני
יכול לשבת ולצפות בתמונות פורנו וסנאף בזמן שאין לי עבודה |
בבמה מאז 28/1/04 15:56 יאיר אשל / איך להיות מפורסם 1968מונולוג יום אחד, אתה עובר ברחוב, ורואה אקורדיאון. אתה אומר לעצמך,
וואו! אקורדיאון! אני אנגן במסיבות בשירה בציבור, ואכבוש את
ליבה של ציפורה, אהובתי משכבר הימים. |
בבמה מאז 28/1/04 14:53 מישל אש / רוקדת בגשם 1969מצב שירה הכחול פלדה של עיפרון העיניים משרטט שבילים על לחייה
מירוק תפוח הופכת שמלתה ירוק הדס
שלוליות קטנות ניקוות בנעליה |
בבמה מאז 28/1/04 14:34 יפעת מנסה / זה כמו לקנות בולים 1970מונולוג יש פה אחת עם המון ילדים.
מי מביא כ"כ הרבה ילדים לדואר? מי מביא כ"כ הרבה ילדים לעולם? |
בבמה מאז 28/1/04 14:06 יעקב-שי שביט / דרך 1971הגות שירה הפעם
סדר הדברים חייב להיות
הפוך |
בבמה מאז 27/1/04 17:46 תמיר לינהרט / מתחיל, נגמר 1972סיפור קצר לפני שלושה שבועות הייתי אופטימי. אהבתי את טלי, וגם היא אהבה
אותי. היחסים בינינו התקדמו בקצב משביע רצון. נחנו בשלב
הנינוחות, שהגיע מיד לאחר שלב הרמז האלגנטי ("אני תמיד חלמתי
על חתונה עם שלושים-ארבעים אורחים גג"). |
בבמה מאז 27/1/04 10:20 לירז אלה / מגע של ורד 1973מונולוג עלי כותרת קרועים
פזורים על סדין המשי
וכתם אדום
שובר את לובן הסדין |
בבמה מאז 26/1/04 21:49 מאירה תמיר / התרבות גוססת, אישה מתה. 1974ביקורת שירה חולמת,
על קפוצינו עם קצפת,
בקפיטריה שמחוץ לבמה. |
בבמה מאז 26/1/04 17:53 טיטי טובולינה / בן זונה נפלא שלי 1975געגוע שירה אשנא אותך כשתפתח את המעיל
ואשנא אותך יותר כשתתיר לי להיכנס
לחפון ראשי המתולתל בחיק הסוודר השחור שבך |
בבמה מאז 26/1/04 0:41 מייה שטיינר / הראש של איברהים 1976שכול שירה יש לו חיוך
ומבט מבסוט בעניים
הבעה מרוצה. |
בבמה מאז 25/1/04 17:27 סתם בנאדם / אומן 1977ייסורים סיפור קצר לוקחת את העיפרון. מתחילה לצייר. הופכת את הקווים חסרי המשמעות
לגוף כלשהוא. שני גופים. שני גופים שמחבקים אחד את השני. |
בבמה מאז 25/1/04 11:56 בת שלמה / עמה ספר 1978מונולוג חשבתי על הספרים שקראו הסבים שלי כשהיו ילדים, על הספרים שנצבו
בארון הספרים בביתם. האם היו שם הספרים החתומים בפני של "ארון
הספרים היהודי"? פניו המגולחים למשעי של אבי-סבי במדים של צבא
הקיר"ה אומרים לי לא באלף רבתי |
בבמה מאז 25/1/04 3:38 רבקה גלבר / התחלה חדשה 1979אהבה שירה התחלה.
ניחוח תינוק לאחר אמבטו,
ריח אדמה לאחר היורה.
ניצן מגיח לאוויר היקום. |
בבמה מאז 25/1/04 0:28 תום השדונית / לא מספיק 1980שירה תפסיק לכתוב על החיים
עוד לא חיית מספיק
בשביל לדעת
לא חיית יותר מכולם, לא הבנת עוד
כנראה לא הבנת עוד... כמו כולם |
בבמה מאז 24/1/04 23:56 ניקול עילם / ז'ולייט 1981שירה זה החיוך
שנהיה
בלתי נסבל. |
בבמה מאז 24/1/04 19:56 מיכל גור / פלאשבקים 1982סיפור קצר אני יושבת על הקבר הטרי, הגשם יורד, אני לא בוכה, האיפור השחור
נמרח בגשם ונוזל על פני ושיערי הרטוב משתולל ברוח הסוערת.
בידי אני מחזיקה פרח לבן, אני אוחזת בו חזק, לא רוצה לעזוב
אותו. |
בבמה מאז 23/1/04 17:26 אמיר נתן / היונה 1983סיפור קצר לחצתי על דוושת הברקס, אבל לא בכל הכוח. עופר שישב לידי צעק
"מה אתה עושה?", אבל לא מתוך פחד, שכן הבלימה לא סיכנה את
חיינו, אלא מתוך חוסר הבנה. |
בבמה מאז 23/1/04 4:44 תמירה חושי / שרינה 1984סיפור קצר נדמה היה כי שום דבר לא יכול היה לחבר בינינו. חוץ מהחרוז
בשמות המשפחה, כמעט הפכנו לבדיחה.
היא קטנה, נמרצת, תלתלים משתוללים, כאילו מישהו דחף לה אצבע
לשטקר, ואני גדולה, כבדה, צמה ארוכה. תמיד הייתה נראית לי
כאילו נמצאת שם בטעות, וגם חשבתי שככה חשבה. |
בבמה מאז 23/1/04 4:43 אורי כהן / כליל החורש המרוט 1985סיפור קצר מכולם רשעותה של הזקנה קסמה לנו במיוחד, היא לא היתה
יומיומית, נדושה ונשחקת עד דק לבדיחות תחת מכבש בדיחות
ילדותינו, אלא צצה ועלתה רק בפעמים הנדירות, פעמיים שלוש בשנה,
בהם השתמשנו לצרכינו באותו מגרש זרוע אבנים ורחב ידיים . |
בבמה מאז 23/1/04 2:17 אחיעד לוק / בז' 1986שירה אעטוף את עצמי בסחבות דהויות
כמו עכבר מדובלל ורווי מלכודות
מתנשף על גבינה צהובה שאינה
ועיניו גלגולי בהלה. |
בבמה מאז 22/1/04 21:01 רביד ניימנד / מחר לבן 1987שירה ישבנו במקום בו הסתיימו המחיצות.
השמש האירה רק את פנינו, משאירה רגליים וגוף
באפלת בראשית. והמין נשכח מאיתנו. |
בבמה מאז 22/1/04 16:57 יעל שילה / שירי אמצע הדרך 1988שירה מבית הקפה הזה
אם מתקרבים לחלון
אפשר לראות את הסוף. |
בבמה מאז 22/1/04 14:07 שני שבו / כאש אבער 1989כעס שירה כאש אבער
ובסערי אקים
ארצות, הרים
להצמית בלשון ובדם |
בבמה מאז 22/1/04 5:33 כמוסת זמן / עורות נחשים 1990נוסטלגיה שירה ילדה קטנה ומאפירה בשנים
וארון קבורה בסלון
פנים מוכרות הן פנים עצובות
זכרתי אותם בזדון. |
בבמה מאז 22/1/04 1:29 רועי דלח / 4. בקרוב (המשך) 1991מחאה שירה בקרוב תבער הארץ.
קנה החושך יצבע כיכרות.
ושורות חיילים על גגות של בתים
יפזמו שוב שירי מלחמות. |
בבמה מאז 21/1/04 14:26 יעקב-שי שביט / הסדר הנכון של האירועים 1992הגות שירה לא כך היה אלא כך:
בראשית בחרנו.
בזעת אפנו אכלנו לחם ושכרנו |
בבמה מאז 20/1/04 13:44 שרה רשף / רק רגע 1993סיפור קצר הוא חירחר ונשימתו נעצרה לכמה שניות. כמו תמיד ייחלה שהנשימה
תיעצר ולא תחזור, וכמו תמיד הציפה אותה חרטה מייד כשהגתה את
המחשבה. האוויר חזר לריאותיו בקול ניסור עז שהעביר בה צמרמורת
של גועל והקלה. |
בבמה מאז 19/1/04 21:56 שחר האור / התחברות 1994יחסים שירה הן רק איתך
אני אני
אתה אתה
האור הגנוז
נגלה
מפעפע בין אישונינו |
בבמה מאז 19/1/04 19:56 איילת המלכה ריי / אבדה ילדות 1995התבגרות סיפור קצר "כן, פרצו לי לחיים," התחלתי לספר, "פרצו לי לחיים וגנבו לי את
הילדות שלי, את התמימות". כמעט שפרצתי בבכי, אך כנראה שגם ממנו
גנבו קצת. |
בבמה מאז 19/1/04 19:28 יעל סגלוביץ / ריחות תפוז 1996התבגרות סיפור קצר כפתור-כפתור, חלום-חלום אני רוקמת, בעדינות מיוחדת, את עיניו.
לולאה כפולה, חרירים עדינים בבד הירוק, את ריסיו השקופים-כמעט
אני תופרת אל החולצה. ידי מקפלות ומלטפות את עצמות לחייו,
הגבוהות, העדינות, המתביישות. |
בבמה מאז 18/1/04 21:26 נתנאלה אייזנברג / אצבעות של נחשת בזה של המה שמו 1997התבגרות סיפור קצר הכל יצא ונשטף אל הים הגדול. ורק השפתון של סוזן נראה כאילו
ילד רעב נגס בו כי חשב שזו סוכריית אודם בחצי שקל, שהיינו
קונים בעודף שנשאר מהלחם והחלב במכולת של רפי וזה כמובן רק
בחודשים שהקרמבו היה אאוט אוף סיזון. |
בבמה מאז 18/1/04 1:09 ניקי נוראל / מזוודה 1998הרהור מונולוג אני שונאת אותן. אם אחת מהן היתה מצליחה לחנך אותך אז אני
הייתי עכשיו יותר מאושרת. אתה לא מדבר עליהן אף פעם, חוץ מעל
הברונטית ההיא עם הרגליים המהפנטות והפה החצוף. זאת שהיתה
מקללת כשהיתה גומרת ושורטת את גבך, משסעת אותך. מה קרה לה? |
בבמה מאז 18/1/04 0:36 נערת המים / מטאפורות זולות זה כאן 1999אהבה סיפור קצר "קוד אדום, קוד אדום!", כך סמל הארטברייק קורא בבהלה במערכת
הכריזה ,"איטמו חלונות, חבשו מסכות, ואם יש שולחן בסביבה,
התחבאו תחתיו!"
זרם חיילי משמר נזעק להגן על המבצר בגופם. |
בבמה מאז 17/1/04 17:58 יובל רוט / המסע 2000פואנטה סיפור קצר נסעתי עד שדה בוקר, עמדתי על הצוק והסתכלתי בשקיעה. זה היה
מקסים, אבל לא נתן לי אפילו פסיק של אושר. אפילו הפסיכולוג שלי
לא מצא אצלי את האושר. חיפשתי אותו בכל מקום, ועכשיו אני כבר
מיואש. |
בבמה מאז 17/1/04 17:26
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
כל בוקר כשאני
מתעורר דבר
ראשון אני בודק
אם כל האברים
שלי במקום, אחרי
זה אני ניגש
לחלון סוגר אותו
ואז צועק:
אלוהים למה?!!
למה עוד יום?!!
אחרי זה אני
פותח את החלון
שוב ומרגיש שאני
יכול להתחיל את
היום, מהצעקות
החתולה שלי
מתעוררת ומתבאסת
עלי, אני כהרגלי
בועט בה רק כדי
שתלמד שאין ממה
להתבאס (מלבד
הבאסה עצמה)
פקד צדי צרפתי
באודישן לגבינה
לבנה. |
|
