המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.

בת שלמה

/

נגה פה

1951

סיפור קצר

"ומה זה הציוררים על הקיררות?" שאל אחר כך. "נגה אמנית." הוא בחן את הקיר מקרוב. מפת העולם הענקית, שהדבקתי בחפזון לצד הציור, הדיפה ריח מנטה של משחת "זברה".

בבמה מאז 1/2/04 9:02 

כנען אביב

/

שניים זה תמיד ביחד

1952

זוגיות

 

סיפור קצר

הוא נשאר לשכב מביט על התקרה כשהרגליים תלויות באוויר מחוץ מיטה מעל השטיח עם גרביים מאתמול. אבל את טל יש לו תמיד, ובימים יפים ללא התקפים היא משתדלת לעודד אותו כשהם משחקים בפארק.

בבמה מאז 1/2/04 8:36 

ינון גלבוע

/

תוחלת חיי

1953

ביקורת

 

שירה

אני חי 10,177 ימים בדיוק. אם אחיה תשעים שנה נותרו לי עוד 22,673 יום.

בבמה מאז 31/1/04 17:56 

עמית ביט

/

אנמיה

1954

ארוטי

 

שירה

אייחל לבנות לו פיסת גלויה דהויה שהאושר שם חתום כנשיקה אדומה. ודמעה מרקדת נפתחת ומנגנת בעליצות נחרצת בין כותליי.

בבמה מאז 31/1/04 17:18 

ורד קריו

/

טיפשה שכמותי

1955

מצב

 

שירה

אני לא מסוגלת לעמוד בזה יותר, אני חייבת להתנתק.

בבמה מאז 31/1/04 16:57 

אלי אביעד

/

המחלה

1956

ארספואטיקה

 

סיפור קצר

בשנת 1862 פרצה מחלה איומה שהפילה חלל רבים ממשוררי וסופרי איסלנבאד. הראשון שהשגיח כי המחלה פוגעת דווקא באנשי העט היה רופא צעיר ובלתי מנוסה ושמו היינה. ואולם, הנחתו הראשונה כי ברחבי איסלנבאד מצוי דיו רעיל, התגלתה לבסוף כבלתי נכונה.

בבמה מאז 31/1/04 14:21 

דניאל מנוחין

/

ישראל-שיקאגו-ישראל

1957

אוטוביוגרפי

 

מונולוג

למה פתאום זה נשמע משונה? אני תמיד בסדר. יש תקופות יציבות יותר ופחות, שמתנדנדות יותר ופחות, אבל בסופו של דבר יש לי לפחות רגל אחת על האדמה. בסופו של דבר אני יציבה כמו העשבים השוטים האלה שמתכופפים עם הרוח אבל בסוף נשארים שם, לעומת העץ העבה והגאה שהרוח פשוט נ

בבמה מאז 31/1/04 0:20 

חמוטל כץ

/

כסיל רגשן

1958

סיפור קצר

"אל תלכי". היא הרימה את כתפיה בחוסר אונים, כרכה סביב צווארה את צעיפה הורוד ועזבה, נמנעת מלהסתכל בעיניו.

בבמה מאז 30/1/04 8:31 

גיא אבק

/

חוף

1959

שירה

אורי נשבר בקצוות החיוך שאת מציירת לי בלשונך.

בבמה מאז 30/1/04 6:05 

יפתח חוצב

/

עזאזל

1960

סיפור קצר

באופן מפתיע הגיהנום דמה מאד לחדר שלי. אפשר אפילו לומר שהוא היה זהה לחלוטין.

בבמה מאז 29/1/04 23:02 

ע. ו. בספורד

/

משחק החיים

1961

סיפור קצר

האיש ישב בתא הצפוף והמחניק שלו בבית הסוהר. הוא התחיל לספור את הלבנים של חדרו במיאוס, שעמום. בעוד מספר שעות הוא יוצא להורג.

בבמה מאז 29/1/04 20:26 

יונתן גולדהירש

/

שיר מהצבא

1962

שירה

הצבא גרם לי לרצות להיות ילד במעיל של אבא, מסונוור מאורות העיר הגדולה.

בבמה מאז 29/1/04 16:27 

וואיה פינגוין

/

והשטן הכה בחרב

1963

שירה עתיקה

 

שירה

עיר שלום שוכנת עמוק בדמיוני השלווה היא השלטת השקט אגדי והשטן הכה בחרב ודם מגוף נזל ומלחמה חיכתה בפתח והופל גורל

בבמה מאז 29/1/04 14:26 

נועה של מדבר

/

אחר כך

1964

זכרונות

 

סיפור קצר

"אף פעם אל תגידי לגבר שלך, אחרי שאת גומרת, שקר לך", אתה אומר ומטלטל את הזין שלך לכיוון האמבטיה. קר לי נורא, אמצע ינואר. לעיר שלנו לא אכפת מאורגזמות. אני אוספת את קצוות השמיכה ועוטפת את עצמי

בבמה מאז 29/1/04 12:33 

עומר קינמון

/ Israeli Psycho 1965

אורבני

 

סיפור קצר

אני הולך לחסל את גליה. נראה לכם שאני צוחק? היא תמות הבת זונה. אנחנו ארבעה במשרד, אני יושב כשגבי לחלון המשקיף אל הרחוב התל אביבי הסואן המלא באנשים בגודל נמלה. כך כשאין איש מאחורי אני יכול לשבת ולצפות בתמונות פורנו וסנאף בזמן שאין לי עבודה

בבמה מאז 28/1/04 15:56 

יאיר אשל

/

איך להיות מפורסם

1966

מונולוג

יום אחד, אתה עובר ברחוב, ורואה אקורדיאון. אתה אומר לעצמך, וואו! אקורדיאון! אני אנגן במסיבות בשירה בציבור, ואכבוש את ליבה של ציפורה, אהובתי משכבר הימים.

בבמה מאז 28/1/04 14:53 

מישל אש

/

רוקדת בגשם

1967

מצב

 

שירה

הכחול פלדה של עיפרון העיניים משרטט שבילים על לחייה מירוק תפוח הופכת שמלתה ירוק הדס שלוליות קטנות ניקוות בנעליה

בבמה מאז 28/1/04 14:34 

יפעת מנסה

/

זה כמו לקנות בולים

1968

מונולוג

יש פה אחת עם המון ילדים. מי מביא כ"כ הרבה ילדים לדואר? מי מביא כ"כ הרבה ילדים לעולם?

בבמה מאז 28/1/04 14:06 

יעקב-שי שביט

/

דרך

1969

הגות

 

שירה

הפעם סדר הדברים חייב להיות הפוך

בבמה מאז 27/1/04 17:46 

תמיר לינהרט

/

מתחיל, נגמר

1970

סיפור קצר

לפני שלושה שבועות הייתי אופטימי. אהבתי את טלי, וגם היא אהבה אותי. היחסים בינינו התקדמו בקצב משביע רצון. נחנו בשלב הנינוחות, שהגיע מיד לאחר שלב הרמז האלגנטי ("אני תמיד חלמתי על חתונה עם שלושים-ארבעים אורחים גג").

בבמה מאז 27/1/04 10:20 

לירז אלה

/

מגע של ורד

1971

מונולוג

עלי כותרת קרועים פזורים על סדין המשי וכתם אדום שובר את לובן הסדין

בבמה מאז 26/1/04 21:49 

מאירה תמיר

/

התרבות גוססת, אישה מתה.

1972

ביקורת

 

שירה

חולמת, על קפוצינו עם קצפת, בקפיטריה שמחוץ לבמה.

בבמה מאז 26/1/04 17:53 

טיטי טובולינה

/

בן זונה נפלא שלי

1973

געגוע

 

שירה

אשנא אותך כשתפתח את המעיל ואשנא אותך יותר כשתתיר לי להיכנס לחפון ראשי המתולתל בחיק הסוודר השחור שבך

בבמה מאז 26/1/04 0:41 

מייה שטיינר

/

הראש של איברהים

1974

שכול

 

שירה

יש לו חיוך ומבט מבסוט בעניים הבעה מרוצה.

בבמה מאז 25/1/04 17:27 

סתם בנאדם

/

אומן

1975

ייסורים

 

סיפור קצר

לוקחת את העיפרון. מתחילה לצייר. הופכת את הקווים חסרי המשמעות לגוף כלשהוא. שני גופים. שני גופים שמחבקים אחד את השני.

בבמה מאז 25/1/04 11:56 

בת שלמה

/

עמה ספר

1976

מונולוג

חשבתי על הספרים שקראו הסבים שלי כשהיו ילדים, על הספרים שנצבו בארון הספרים בביתם. האם היו שם הספרים החתומים בפני של "ארון הספרים היהודי"? פניו המגולחים למשעי של אבי-סבי במדים של צבא הקיר"ה אומרים לי לא באלף רבתי

בבמה מאז 25/1/04 3:38 

רבקה גלבר

/

התחלה חדשה

1977

אהבה

 

שירה

התחלה. ניחוח תינוק לאחר אמבטו, ריח אדמה לאחר היורה. ניצן מגיח לאוויר היקום.

בבמה מאז 25/1/04 0:28 

תום השדונית

/

לא מספיק

1978

שירה

תפסיק לכתוב על החיים עוד לא חיית מספיק בשביל לדעת לא חיית יותר מכולם, לא הבנת עוד כנראה לא הבנת עוד... כמו כולם

בבמה מאז 24/1/04 23:56 

ניקול עילם

/

ז'ולייט

1979

שירה

זה החיוך שנהיה בלתי נסבל.

בבמה מאז 24/1/04 19:56 

מיכל גור

/

פלאשבקים

1980

סיפור קצר

אני יושבת על הקבר הטרי, הגשם יורד, אני לא בוכה, האיפור השחור נמרח בגשם ונוזל על פני ושיערי הרטוב משתולל ברוח הסוערת. בידי אני מחזיקה פרח לבן, אני אוחזת בו חזק, לא רוצה לעזוב אותו.

בבמה מאז 23/1/04 17:26 

אמיר נתן

/

היונה

1981

סיפור קצר

לחצתי על דוושת הברקס, אבל לא בכל הכוח. עופר שישב לידי צעק "מה אתה עושה?", אבל לא מתוך פחד, שכן הבלימה לא סיכנה את חיינו, אלא מתוך חוסר הבנה.

בבמה מאז 23/1/04 4:44 

תמירה חושי

/

שרינה

1982

סיפור קצר

נדמה היה כי שום דבר לא יכול היה לחבר בינינו. חוץ מהחרוז בשמות המשפחה, כמעט הפכנו לבדיחה. היא קטנה, נמרצת, תלתלים משתוללים, כאילו מישהו דחף לה אצבע לשטקר, ואני גדולה, כבדה, צמה ארוכה. תמיד הייתה נראית לי כאילו נמצאת שם בטעות, וגם חשבתי שככה חשבה.

בבמה מאז 23/1/04 4:43 

אורי כהן

/

כליל החורש המרוט

1983

סיפור קצר

מכולם רשעותה של הזקנה קסמה לנו במיוחד, היא לא היתה יומיומית, נדושה ונשחקת עד דק לבדיחות תחת מכבש בדיחות ילדותינו, אלא צצה ועלתה רק בפעמים הנדירות, פעמיים שלוש בשנה, בהם השתמשנו לצרכינו באותו מגרש זרוע אבנים ורחב ידיים .

בבמה מאז 23/1/04 2:17 

אחיעד לוק

/

בז'

1984

שירה

אעטוף את עצמי בסחבות דהויות כמו עכבר מדובלל ורווי מלכודות מתנשף על גבינה צהובה שאינה ועיניו גלגולי בהלה.

בבמה מאז 22/1/04 21:01 

רביד ניימנד

/

מחר לבן

1985

שירה

ישבנו במקום בו הסתיימו המחיצות. השמש האירה רק את פנינו, משאירה רגליים וגוף באפלת בראשית. והמין נשכח מאיתנו.

בבמה מאז 22/1/04 16:57 

יעל שילה

/

שירי אמצע הדרך

1986

שירה

מבית הקפה הזה אם מתקרבים לחלון אפשר לראות את הסוף.

בבמה מאז 22/1/04 14:07 

שני שבו

/

כאש אבער

1987

כעס

 

שירה

כאש אבער ובסערי אקים ארצות, הרים להצמית בלשון ובדם

בבמה מאז 22/1/04 5:33 

כמוסת זמן

/

עורות נחשים

1988

נוסטלגיה

 

שירה

ילדה קטנה ומאפירה בשנים וארון קבורה בסלון פנים מוכרות הן פנים עצובות זכרתי אותם בזדון.

בבמה מאז 22/1/04 1:29 

רועי דלח

/

4. בקרוב (המשך)

1989

מחאה

 

שירה

בקרוב תבער הארץ. קנה החושך יצבע כיכרות. ושורות חיילים על גגות של בתים יפזמו שוב שירי מלחמות.

בבמה מאז 21/1/04 14:26 

יעקב-שי שביט

/

הסדר הנכון של האירועים

1990

הגות

 

שירה

לא כך היה אלא כך: בראשית בחרנו. בזעת אפנו אכלנו לחם ושכרנו

בבמה מאז 20/1/04 13:44 

שרה רשף

/

רק רגע

1991

סיפור קצר

הוא חירחר ונשימתו נעצרה לכמה שניות. כמו תמיד ייחלה שהנשימה תיעצר ולא תחזור, וכמו תמיד הציפה אותה חרטה מייד כשהגתה את המחשבה. האוויר חזר לריאותיו בקול ניסור עז שהעביר בה צמרמורת של גועל והקלה.

בבמה מאז 19/1/04 21:56 

שחר האור

/

התחברות

1992

יחסים

 

שירה

הן רק איתך אני אני אתה אתה האור הגנוז נגלה מפעפע בין אישונינו

בבמה מאז 19/1/04 19:56 

איילת המלכה ריי

/

אבדה ילדות

1993

התבגרות

 

סיפור קצר

"כן, פרצו לי לחיים," התחלתי לספר, "פרצו לי לחיים וגנבו לי את הילדות שלי, את התמימות". כמעט שפרצתי בבכי, אך כנראה שגם ממנו גנבו קצת.

בבמה מאז 19/1/04 19:28 

יעל סגלוביץ

/

ריחות תפוז

1994

התבגרות

 

סיפור קצר

כפתור-כפתור, חלום-חלום אני רוקמת, בעדינות מיוחדת, את עיניו. לולאה כפולה, חרירים עדינים בבד הירוק, את ריסיו השקופים-כמעט אני תופרת אל החולצה. ידי מקפלות ומלטפות את עצמות לחייו, הגבוהות, העדינות, המתביישות.

בבמה מאז 18/1/04 21:26 

נתנאלה אייזנברג

/

אצבעות של נחשת בזה של המה שמו

1995

התבגרות

 

סיפור קצר

הכל יצא ונשטף אל הים הגדול. ורק השפתון של סוזן נראה כאילו ילד רעב נגס בו כי חשב שזו סוכריית אודם בחצי שקל, שהיינו קונים בעודף שנשאר מהלחם והחלב במכולת של רפי וזה כמובן רק בחודשים שהקרמבו היה אאוט אוף סיזון.

בבמה מאז 18/1/04 1:09 

ניקי נוראל

/

מזוודה

1996

הרהור

 

מונולוג

אני שונאת אותן. אם אחת מהן היתה מצליחה לחנך אותך אז אני הייתי עכשיו יותר מאושרת. אתה לא מדבר עליהן אף פעם, חוץ מעל הברונטית ההיא עם הרגליים המהפנטות והפה החצוף. זאת שהיתה מקללת כשהיתה גומרת ושורטת את גבך, משסעת אותך. מה קרה לה?

בבמה מאז 18/1/04 0:36 

נערת המים

/

מטאפורות זולות זה כאן

1997

אהבה

 

סיפור קצר

"קוד אדום, קוד אדום!", כך סמל הארטברייק קורא בבהלה במערכת הכריזה ,"איטמו חלונות, חבשו מסכות, ואם יש שולחן בסביבה, התחבאו תחתיו!" זרם חיילי משמר נזעק להגן על המבצר בגופם.

בבמה מאז 17/1/04 17:58 

יובל רוט

/

המסע

1998

פואנטה

 

סיפור קצר

נסעתי עד שדה בוקר, עמדתי על הצוק והסתכלתי בשקיעה. זה היה מקסים, אבל לא נתן לי אפילו פסיק של אושר. אפילו הפסיכולוג שלי לא מצא אצלי את האושר. חיפשתי אותו בכל מקום, ועכשיו אני כבר מיואש.

בבמה מאז 17/1/04 17:26 

טיטי טובולינה

/

האיבוד הסופי

1999

בדידות

 

שירה

וללכת לאיבוד בממלכה הכי שלי, ממלכת המילים והאותיות הוא האיבוד הסופי. זה כמו לאבד את הדרך בבית

בבמה מאז 17/1/04 0:32 

יוגב אטיאס

/

מי אמר ש...

2000

פואנטה

 

סיפור קצר

אם תוך כמה דקות לא יהיה לי משהו טוב יותר לעשות מאשר לחטט באף, אני עוד עלול לתלות את עצמי, וזה משהו שאני לא רוצה לעשות - החיים יפים מדי, אמנם לא כרגע, אבל ברמת העקרון.

בבמה מאז 16/1/04 18:44