המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.

רביד ניימנד

/

פריחתו החרישית של הלוטוס

1801

שירה

אימרו לה שחושלתי בכבשן הקרח וזוהר אני באור האפרפר של הדורות

בבמה מאז 19/3/04 0:01 

תותי שדה

/

לטאת יומולדת

1802

אורבן לג'נד

 

סיפור קצר

אני מגיעה הביתה מהעבודה ועולה בשביל, מטפסת במעלה המדרגות, פותחת את הדלת וצועדת פנימה. אימא שלי מסתכלת עלי מוזר ואומרת - גלי מה זה נכנס אחרייך הביתה? צפרדע?

בבמה מאז 18/3/04 6:56 

אודי נח

/

ויכל במיליון השישי

1803

שואה

 

שירה

עולם נברא במילים, שאול חורש בדם.

בבמה מאז 18/3/04 3:31 

יורם רומם

/

המוקיונים

1804

מצב

 

שירה

שני מוקיונים בלבוש מחצלות מפזזים שיר פתיחה למחזמר מופע בידור מופע לילה בברודויי

בבמה מאז 17/3/04 19:00 

איציק גיל

/

נעול בתוך מנורה

1805

הומור

 

סיפור קצר

הוא נראה מוזר הג'יני הזה. הוא היה לבוש בבגדים מוזרים שציפיתי מג'יני ללבוש - מעין שילוב של ביגוד הודו-פקיסטני עם תרבוש טורקי להשלמה, אבל משהו אמר לי שזה לא היה בדיוק הג'יני שאלאדין ראה.

בבמה מאז 17/3/04 15:06 

מורטן סטיין

/

המשחק

1806

אימה

 

סיפור קצר

לכל אחד יש הגדרה אחרת למושג 'נורמלי', הדרך שבה החברה רוצה לקבל דברים, ולי היה מושג משלי. זה פשוט קרה יום אחד, עזבתי את החברה ה'נורמלית' ונכנסתי לנורמליות לפי הגדרותי.

בבמה מאז 17/3/04 12:57 

תותי שדה

/

ליילם

1807

בלדה

 

שירה

על חינו הבלתי נסבל של הלילה נסובו דיבורים נבנו ארמונות חוליים, נצורים נערמו במיטב תפארתן המלים הגבוהות של נפשם הפרומה בחיקם נלכדה תחושה עמומה

בבמה מאז 17/3/04 5:13 

דרור לוי

/

ראיות נסיבתיות

1808

שירה

פעם אחת הם היו בתוך אמא, וסימנו לי נקודת התחלה עיוורת על הבטן

בבמה מאז 17/3/04 1:26 

אורן טיפוסי

/

דז'ה-וו כאורח חיים

1809

שירה

אילו נע העולם בקו ישר ייתכן והיה מגיע אל המטרה

בבמה מאז 17/3/04 0:20 

אייל דוב רוט

/

איזה מין עלבון?

1810

אכזבה

 

שירה

אני רוצה להקיא את עצמי החוצה. ולהקיף בנחשול קיא עצום את כל העיר האפורה הזאת.

בבמה מאז 17/3/04 0:20 

תומר ענבר

/

כמו כדורים

1811

שירה

ישנה שנאה שנולדת מתוך בני אדם, כשהיא כבר לא אנושית, היא פורצת החוצה, מסרטנת את העולם...

בבמה מאז 16/3/04 23:07 

נטע דגן

/

יום הולדת

1812

סיפור קצר

"כשנולדת", היא אומרת לי בחיוך גאה, "הייתה סערה. היה כל כך קר והרוחות היו כל כך חזקות, עד שהדקל הענק ברחוב נעקר ממקומו ונחת חסר אונים על המדרכה."

בבמה מאז 16/3/04 16:28 

שאול טפליה

/

המשמר

1813

עצב

 

שירה

אורחים נכבדים, הורים יקרים וגאים, אתם מתבקשים לשמור על סדר! המשמר, יכתיף את נשקו. הכתף, שק! המשמר, ידגל את נשקו. דגל, שק!

בבמה מאז 16/3/04 13:29 

אחינועם ווינשטיין

/

ילדות ראשונה

1814

סיפור קצר

כשאסף היה קטן הוא רצה להיות מלאך. הכל התחיל כשלא הסכים לאכול את העוף בתפוחי אדמה של יום שישי ואמא שלו אמרה לו שהשטן יבוא והוא לא יראה טלוויזיה, כיוון שיהיה עסוק בניקוי האפר שהנ"ל ישאיר על השטיח הויקטוריאני של סבתא.

בבמה מאז 16/3/04 6:41 

ליטל שר

/

מתג הלב

1815

אהבה

 

שירה

אל תשלח ידך אל המתג ותניח ללבי הפועם לקראתך לגווע, לידום הן אתה אחראי על מקורות הזרם הקולח

בבמה מאז 16/3/04 6:15 

איציק גיל

/

''אנגלים עלייך שמשון''

1816

הומור

 

סיפור קצר

"בא לך להחליף אותי לאיזה חמש דקות?" שאלה אותי מלכת אנגליה בביקור שלי בארמון ווינדזור. כמו כל ישראלי טוב, כזה שלוקח ללב את הקמפיין היוקרתי: "הפרצוף של המדינה בחו"ל זה אתה", עניתי במיידית ב-"למה לא?"

בבמה מאז 15/3/04 21:57 

אליקסיר אמיתי

/ ceux qui s'aiment 1817

אהבה

 

שירה

בשירה של רגע הפורצת מדמעותיך, אתה משיב - "תמיד תהיה לנו פריז". סלח לי אהובי, לא התכוונתי לגרום לך לבכות. אך חיוכים איני מצליחה לתלות עוד על שפתיך.

בבמה מאז 15/3/04 21:01 

אנדי ורצברגר

/

הדראג קווין הכושי של הקלאב מד

1818

פואמה

 

שירה

ג'יי צועק "עכשיו רק ההולנדים!" והדי ג'יי קורא "עכשיו רק האיטלקים!" והדי ג'יי צורח "עכשיו רק הצרפתים!" והדי ג'יי זועק "עכשיו רק הישראלים!!!"

בבמה מאז 15/3/04 12:56 

פרובוקציה בזכות עצמה

/

תחנה

1819

געגוע

 

שירה

בחורה אחת מכוערת שלבושה ממש צמוד, כאילו שזה יעזור לה

בבמה מאז 15/3/04 1:56 

טל שפיק

/

אהבה את שנאה

1820

אהבה

 

סיפור קצר

בכתה ח', ללא שום התרעה מוקדמת, שנאה התאהבה.

בבמה מאז 14/3/04 21:02 

עליסה מורנו

/

ועכשיו כשהכל נגמר

1821

היפרדות

 

סיפור קצר

"השפתיים שלך יבשות" הוא אומר לה. היא מביטה בזוג עיניים כחולות ומלטפת לו את השיער. היא אף פעם לא אהבה ג'ינג'ים, אבל זה מעין חוק מרפי כזה שבסוף היא תגמור עם אחד.

בבמה מאז 14/3/04 16:29 

ילדי הזואופיליה

/

צבעתי אתמול את הקירות באדום

1822

ארוטי

 

שירה

דיי, תפסיקי. תפסיקי לצרוח. תפסיקי למרוח את כל הדם על הקירות.

בבמה מאז 14/3/04 16:29 

טוטם יאק

/

חרא

1823

מקום

 

שירה

עד הצוואר, ועד הברכיים, חודר לכל נקב, משפריץ ומשפריץ, כשחשבת שנרגע, שהפסיק, ששכך,

בבמה מאז 14/3/04 16:28 

אמיר ברזל

/

169 הס''מ שלך

1824

געגוע

 

שירה

קצוות של רגש מאיימים להפוך אצלי לשיר טרום אהבה קצר. פרפרים מדגדגים לי את דפנות הבטן, מטשטשים את המחשבות, מעוותים את ההגיון.

בבמה מאז 14/3/04 11:27 

אמיר ברזל

/

מחכה שיתפנה מקום

1825

קצרצר

 

שירה

אני כל כך רוצה לנשק אותך מהכאב, לחבק אותך מהעצב שלנו,

בבמה מאז 13/3/04 16:28 

אביב וסתיו

/

עיר בבועה

1826

ביקורת

 

שירה

עשרה קילומטרים כמאה בעיניה הצרות יום אחד כאלף שנה וקיץ ממושך חד עונה, בבועה כל עצמתה ואונה.

בבמה מאז 13/3/04 15:32 

אביב וסתיו

/

ים ערפילים

1827

בדידות

 

שירה

ים עננים ניבט קובר תחתיו אלף, אלף שנות עבר ותל עתיק נשקף רובץ כארי שומר.

בבמה מאז 13/3/04 15:32 

רעי בניה

/

אל תושבי מכר

1828

הרהור

 

שירה

לפעמים מוגבר קול המואזין

בבמה מאז 13/3/04 15:32 

שון גנלין

/

במפרש עורי

1829

קצרצר

 

שירה

כיווצתי שפתיי והידקתי החושך סביב

בבמה מאז 13/3/04 10:27 

שרון קדם

/

אנבל

1830

שירה

בחורבות גבעתיים הילכתי, "אנבל, אנבל", רעדתי, צרחתי. לא השיבה הילדה המתה עוד בטרם נולדה

בבמה מאז 12/3/04 11:58 

יאיר אשל

/

כבד

1831

מערכון

 

מחזה

חיים: אני מתלבט בין הסטייק טרטר לכבד אדם. מה אתה מציע? מלצר: אני בהחלט אמליץ על הכבד.

בבמה מאז 12/3/04 6:15 

עמית גלילי

/

לספור את החיים

1832

ארצישראל

 

סיפור קצר

גברים סופרים את החיים במלחמות. זה היה ממש בסיום מלחמת יום כיפור. אחרי חציית התעלה. נפגשנו בבית קפה בתל אביב... נשים סופרות חיים בלידות. עשרה חודשים הייתי בהריון עם גלעד. שנה אחרי שנפגשנו הוא נולד...

בבמה מאז 11/3/04 20:28 

נועה ולנר

/

סיפורי חלומות

1833

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

מביטה בצללים שיוצרים התריסים על הקיר המוכתם רק בכדי להימנע מהמבט, שאני יודעת שמכוון אלי עכשיו. "באמת", אני מוסיפה בשכנוע עצמי של הכנת עוד ראש, כהרגלי, מפזרת שאריות טבק ונרקוטיקה קלה על הסדינים המוכתמים גם כך ומרגישה אשמה מאוד.

בבמה מאז 8/3/04 17:57 

שבר כלי

/ Where R U 1834

מחאה

 

שירה

בזמן שטעמת את המקיאטו הפראי עוד אשה רומנטית פרעה את חוב חייה

בבמה מאז 7/3/04 14:57 

נתנאלה אייזנברג

/

מלכות

1835

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

נכתב ב 5.2.89 ונפלט ממגירתי לאחרונה: "שדרה ארוכה, סוף הקיץ. אני נישאת ברוח בין האלונים, ספסלים ירוקים, כמה נפלא לנצח על שורות העצים. לא היה שם איש מלבדי. הכל שלי, שלי, שלי..."

בבמה מאז 7/3/04 13:27 

שרה רשף

/

קפה מר

1836

סיפור קצר

"תשתי את הקפה לאט לאט מאמי. קצת מר, לא נורא. אבל הכי חשוב - תחשבי מה את רוצה לשאול אותי, מה את רוצה לדעת. לא, לא ככה! את צריכה לסגור את העיניים חזק עד שתראי נצנוצים. בואי נשים את זה בצד, אני אכין לך אחד חדש." המכשפה ניגשה אל הכיריים ומזגה מים לתוך פינג'ן

בבמה מאז 5/3/04 19:57 

הדר בר-אל

/

ועד שלא...

1837

שירה

ועד שלא תטיל אבן נוספת ולא אראה מעגלים מובילים, יעמוד הדבר ביני ובינך.

בבמה מאז 5/3/04 13:57 

גיא רייג'

/

סיכול ממוקד

1838

מלחמתי

 

מונולוג

אני רובץ על המיטה, קורא ספר ונורא נהנה מעצמי, פתאום מלחמה!!! רעש של אפאצ'י מפלח את הדממה בגובה שניים וחצי מטר מרצפת הבלטות. במבט למעלה אני רואה איזה חוצן, מרחף לי סביב מנורת הפלורוסנט שעל התקרה.

בבמה מאז 5/3/04 11:55 

רפי יחזקאל

/

חמדה

1839

זכרונות

 

סיפור קצר

מישהו התקרב אלי בחושך ואמר:לירי, קום, קום. לא היה כל צורך להעיר אותי. כבר כמה שבועות שאיני ישן ואוכל בגלל הפגז ההוא בתל -שמס.

בבמה מאז 4/3/04 21:27 

יעלה הלעי

/

הרברט

1840

סיפור קצר

חזרנו על השאלה "איפה השירותים?" ואחר כך תרגלנו כיוונים. טיילנו ב JCC בעקבות ההוראות שהם נתנו אחד לשני. לאחר שנפרדנו לשלום, אחד מהם שאל: "את סברה?"

בבמה מאז 4/3/04 18:44 

אנטוניו אונוריו דוס סאנטוס

/

במקום בו אהובתי עומדת

1841

שירה

במקום בו אהובתי עומדת עיני האדמה הן הנקבים שמחוררת השמש בעננים. ושפתי האדמה לוגמות מאגלי הטל שהנשרים מניחים בפיות גוזליהם.

בבמה מאז 4/3/04 15:58 

ב. אלמוג

/

לילה ומג'נון, שיר אהבה סופי

1842

אהבה

 

שירה

אלוהים הגדיל את אהבת מג'נון ללילה במידה כל-כך מופרזת שגרמה לו לאבד עשתונותיו כשראה את כלבה רץ בסמטה. וכשהיה הולך בעקבותיה בין דוכני השוק היה מנשק את הפירות

בבמה מאז 3/3/04 20:26 

אבי נתן

/

היום בו הפכתי לפאבלו אסקובר

1843

סיפור קצר

באותו הקיץ הפכתי לפאבלו אסקובר. סדר העניינים קצת מבולגן לי בתוך הראש, אבל באמצע יולי ישבו בדירה שלי 25 ק"ג קוקאין. חשבתי שאולי זה יענקל'ה שהספיק להעביר את מקומו מהודו לדרום אמריקה שלח לי אותם בתור דוגמית למטעמים שמחכים לי בחו"ל,

בבמה מאז 3/3/04 19:17 

איל קים

/

התנועה באיילון זורמת

1844

היפרדות

 

סיפור קצר

אני בדרך אלייך, את משהו חדש, משהו שונה, שבירת שיגרה, תובנה חדשה.

בבמה מאז 3/3/04 9:52 

דורון בן יוסף

/

הכל חוץ מילדה ועץ

1845

אגדה

 

סיפור קצר

העיניים שלה, כחולות כמו שתי בריכות מים צלולות, נוגעות לא נוגעות בעולם שסביבה ופקוחות לרווחה, מתבוננות בשמים ובעננים שחולפים מעליה, כמו סרט מצוייר שמקרינים המלאכים.

בבמה מאז 3/3/04 7:15 

אודליה כהן

/

כשסוגרים את הדלת של המקרר, אין אור.

1846

מונולוג

הרופא הצמיד את צילום הרנטגן למסגרת המוארת, צקצק בלשונו ופנה אלי, מכווצת בכסא, מבעד למשקפיים העבים. "לצערי, הבדיקות מעלות ממצאים חשודים. ככל הנראה...", הוא עצר לרגע, נדמה היה שמחשבותיו נודדות, או שהכלב של השכנים השתין לו על העיתון בבוקר, לכו תדעו.

בבמה מאז 3/3/04 1:36 

הקץ לנעורים

/

סוגר

1847

הומור

 

סיפור קצר

הכנתי את השתייה מהר כי לא רציתי שמיכל תקשר יותר מדי לרוקי. נכנסתי לסלון עם הכוסות בידיים ואז מיכל התחילה לצרוח. זרקתי את הכוסות לאוויר, במבט לאחור זה היה המעשה כי טיפשי לעשות, רצתי אליה וראיתי שהאצבע שלה נתקעה בתוך רוקי, אבל חזק, ממש חזק.

בבמה מאז 3/3/04 1:32 

אנטוניו אונוריו דוס סאנטוס

/

השיניים של הרוח הן נערות צעירות

1848

שירה

האדמה הבוצית של נהריה בולעת את שלושת הדרורים בתאווה. כהיינו ילדים על גדת נהר האמזונס ובלילות בלעה אותנו הרוח בתיאבון גדול.

בבמה מאז 2/3/04 9:10 

ענת אבישר

/

ליה. משהו ירוק.

1849

אהבה

 

סיפור קצר

"שכחתי לשאול איך קוראים לך." אני קובע. היא צוחקת. "לא אמרתי לך? מתאים לי לבוא למישהו הביתה ולא לומר." היא נעמדת ומושיטה יד, "ליה. נעים מאוד." אני קם ולוחץ את ידה. חם ורך. היא שוב צוחקת. לא שאלתי למה לא שבה הביתה. לא היה בכך צורך. בית זה מקום כזה שנמצא

בבמה מאז 1/3/04 14:26 

תום השדונית

/

הדרך שנשארת

1850

סיפור קצר

היא אורזת מזוודה קטנה עכשיו, קטנה כמעט כמו תיק, כי יותר מזה בעצם היא לא צריכה ולא שוכחת לארוז את החיוך שלו. בקור, כשאפילו השמש רק פוקחת ניצני אור ראשונים, היא סוחבת בקושי את המזוודה שגדלה בינתיים מאיימת בגודלה עליה, הקפואה במעיל ואלפי חולצות.

בבמה מאז 1/3/04 3:47