[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רשימת המלצות המערכת

המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.



<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
תמרה שלי
/
דג זהב
1651
ייסורים
 
סיפור קצר
אני אז מביטה בו גם, ושואלת עצמי איך הגעתי למצב בו אני אוכלת
את ארוחת הבוקר שלי בחברת דג אילם שהוא כה קטן עד שהוא יכול
לקפוץ בקלות אל תוך ספל הקפה המהביל שלי ואני בטעות אשתה אותו
אל תוכי ואהיה האדם הראשון שמגדל בבטנו דג זהב.
בבמה מאז 25/6/04 19:27 
ענבל אשוח
/
האישה הכי נותנת בעולם
1652
אהבה נכזבת
 
סיפור קצר
גם כשמכרה מנות דם, גם כשמכרה כליה.
גם כשמכרה את קרניות עיניה בשוק השחור ואיבדה את מאורן.
גם כשנותרה רק ראש, שדיים, איבר מין, גב וישבן.
כי זה מה שנשאר ממנה.
וזה מה שראה בה.
גם כשכבר לא שכב איתה כי נגעל ממנה.
היא הייתה הכי מאושרת בעולם.
בבמה מאז 24/6/04 22:57 
עידו הראל
/
במערב אין כל חדש
1653
אכזבה
 
שירה
מבעד לכוונת הרובה אני מרוקן עלייך מחסנית,
משתין אל פנייך דרך קיר גרפיטי דהוי,
יורק מסמרים.
למה את חייבת להרוס הכל?
בבמה מאז 24/6/04 22:26 
ג'ון בלו
/
מי מנוחות
1654
נובלה
"אז מתי נראה לך שתחזרי?" שאלתי.
"הכרטיס שלי עכשיו הוא לעשרים ואחד בדצמבר, אבל זה קצת תלוי
בהם. אני מקווה להגיע לסילבסטר."
"אני גם מקווה."
"אתה מאד חסר לי. אתה יודע שאני מאד מתגעגעת אליך. אליכם. תן
לי להגיד שלום ליובל."
בבמה מאז 24/6/04 20:27 
אסתר שטרן
/
שתיקות
1655
שירה
כולנו מספרי סיפורים.

כל הקשרים
הם שתיקות בראשינו.
בבמה מאז 24/6/04 19:37 
ג. רענן
/
על כושים וחיות אחרות
1656
סוריאליזם
 
סיפור קצר
בזמן שהשתנתי, מתחבא מאחורי הגוף המתכתי הענק, מביט בצמיגים
הגדולים, שמעתי מאחורה קולות כאלו, מין דפיקות חלשות על הדלתות
האחוריות. ישר נזכרתי בילדה הכושית שמאחורה.
בבמה מאז 24/6/04 11:57 
אודי נח
/
שפתות מר
1657
שירה
הרי אני כבן שמונים שנה
נער כבד נפש ולשון
בבמה מאז 24/6/04 10:27 
אודי נח
/
חלפני רגע
1658
נוסטלגיה
 
שירה
חלפני רגעים
על שקם המטולא והתפוח,
עוד לא חלפו מהעולם.
בבמה מאז 23/6/04 22:27 
שמואל ירושלמי
/
חורשת שיקמים לחוף הים
1659
הלל
 
שירה
על פיסת חול כפז זוהרת,
מחפים העצים.
נחשולי ים מכים בשאג,
בחומות הסלעים.
בבמה מאז 22/6/04 17:57 
רועי רובינשטיין
/
שיר שנכתב לא תם
1660
שירה
שיר שנכתב
אינו תם
עד שאתה חוזר
וקורא בו
בבמה מאז 22/6/04 11:26 
שלום אלף
/
צימר
1661
צמד שירים
 
שירה
מתוך הקושי בא הרוך
או שאולי
הרוך הוא הקושי.
בבמה מאז 21/6/04 23:57 
ענת אדרת
/
גלידת שוקולד
1662
הומור
 
שירה
הגלידה
הקרה
שבפה
לאט
נ
מ
בבמה מאז 19/6/04 10:56 
דוד אפשטיין
/
היום לפני היום שבו נחתו בני-המאדים
1663
מדע בדיוני
 
סיפור קצר
"זה טוב לך לעסקים, לא?" אמר האיש שנענע במקצועיות את הרוסי
הלבן שלו והחווה בגאווה לכיוון מקלט הטלוויזיה התלוי, כאילו
היה השידור שייך לו. CNN שוב הקרינה את התמונות המטושטשות של
ספינת-החלל המאדימית, ומסרה כי הנחיתה המבוקרת אמורה להתרחש
מחר בשעה 17:32 אחר-הצה
בבמה מאז 18/6/04 22:57 
תמרה שלי
/
אולי
1664
סיפור קצר
אולי היא רצתה להיות אנטיגונה, או אולי היא באמת, אנטיגונה של
המאה העשרים- ואחת. אולי היא אינה יודעת מהי תקווה ואולי למדה
על בשרה כמה אכזרית היא, אולי כבר אין בה תקווה, להשתנות,
לחיות, למצוא את פיסת האושר הקטנה שלה
בבמה מאז 18/6/04 22:28 
ע. א. נשר
/
מחזור שירים על קלרה א'
1665
פוסטמודרניזם
 
שירה
ובלילה הזה מכל הלילות
היא חיפשה מישהו
שילחץ לה בכל
הכפתורים
למטה
למטה.
בבמה מאז 17/6/04 2:26 
מ. יציק
/
הלוגיקה שמאחורי המספרים הרנדומליים
1666
שירה
זה הזמן ללכת עם כל מה שנותר על
זוגי אדום. על רצף
אני מדבר איתכם, על רצף רצחני
של שמונה שחורים -
בבמה מאז 16/6/04 16:27 
סברינה דה-ריטה
/
מתי תשוב?
1667
געגוע
 
שירה
שמונה בבקר
מחכה על הרציף
בבמה מאז 15/6/04 22:27 
דן ספרי
/
חַלּוֹנוֹת
1668
תחושתי
 
שירה
מבעד לחושך הגדול
יש חלונות שזולגים
לכל עבר
זולגים ונושרים
אל רכות הקטיפה
אך יש חלון אחד תלוי
ורועד מול החלון שלי
בבמה מאז 15/6/04 20:26 
יהלי פולק
/
אבא
1669
הלל
 
שירה
אני לא מצליח לשכוח
את השאלות הקטנות
שמילאו לי את היום בתכלת
וזהב
בבמה מאז 15/6/04 15:56 
מייה שטיינר
/
סאבטקסט
1670
קובץ שירים
 
שירה
אין לי בעיה
שנמשיך
להתראות

רק אתה
תצטרך
להתחיל לשלם.
בבמה מאז 11/6/04 16:57 
נגה רונן
/
הצילו
1671
קצרצר
 
שירה
אם את רואה אותי טובעת
בבמה מאז 10/6/04 14:26 
אליקסיר אמיתי
/
קיץ, חורף והאהבה שבינהם
1672
אהבה
 
שירה
אי פעם ועתה, ייאוש מזדחל לגרונו וחונק.
ישנה אכזבת נעורים מקולקלים ויש אשמה שנתלית עליו
כזיכרון אחרון, כמו החיוך שלי, ומסרבת לעזוב.
בבמה מאז 9/6/04 23:26 
חן שזר
/
קווי מיתאר
1673
געגוע
 
שירה
ביקשת כי אכתוב שיר אהבה
אך המילים נותרו
מיותמות
אף לא שיירה ערירית
בבמה מאז 9/6/04 18:57 
לותר סטורם קינג
/
שאהיד נולד-2
1674
מערכון
 
תסריט
האם חבר השופטים הגיע להחלטה?
ג'מאל! דרבוקה בשביל לעשות את המתח!
השאהיד הנולד הוא...
בבמה מאז 9/6/04 5:56 
ענת אבישר
/
''בעדינות''
1675
קובץ שירים
 
שירה
רק לחוש בשתיקה את המשק המרחף
סביב שיער קצר מדי
ולדמיין את היד המלטפת לחי יבשה
במקום הדמעות המטיילות מטה,
שוברות לאיטן את יובש הפנים.
בבמה מאז 8/6/04 2:56 
ערן גרינברג
/
אמזלג כדמות ראשית
1676
הומור
 
סיפור קצר
אמזלג הוא ממש פחדן. הוא לא מרבה לצאת מביתו מרוב פחד, וכל דבר
תמיד מטריד אותו. הוא תמיד עושה מכל זבוב פיל (שכחתי לציין
שאמזלג הוא מכשף דגול).
בבמה מאז 4/6/04 0:27 
הראל שרון
/
אשת אוב.
1677
זכרונות
 
שירה
בהחפזי מכאן,
הצמחתי שדיים,
מתרגשת מיופיים של נערים.
אני שפיצחתי קליפות של אבטיח אדום,
תולשת את מעיו,
ומגישה קורבן לאהוביי,
המתחפרים בחול הים.
בבמה מאז 3/6/04 1:26 
לילי בר
/
שעור לשון
1678
שירה
הנשוא - רצון. בעצם תשוקה.
בלילה במיטה
בבמה מאז 2/6/04 20:27 
יעל ברדה
/
שחפים
1679
שירה
רוב הזמן לא יכלתי
להכיל את עצמי.
התהלכתי לי על המזח
וזרקתי פרורים ממני.
בבמה מאז 30/5/04 19:56 
ערן רוסק
/
איש, אחד
1680
סיפור קצר
פעם אחת היה איש אחד שחי בעיירה מעוננת וקטנה והיה נוהג לשבת
בחדרו הקטן ולידו דלוקה העששית הישנה והשלג עוד יורד בחוץ והוא
חיבר שירים וכתב סיפורים ומכתבים שלח לקרוביו אבל אף אחד לא
הבין את מה שהוא כתב כי הוא לא ידע לשים סימני פיסוק והוא חי
לבדו בבית הנידח
בבמה מאז 30/5/04 18:27 
נטשה לוי
/
אינתיפאדה
1681
שירה
"ילדונת יפה",
כך קורא לי הגנן הערבי שלנו.
אני רואה כיצד הוא מסתכל עלי
מתחת לבגדים
בבמה מאז 30/5/04 13:28 
חסר כינוי
/
החלק האחר
1682
שירה
כשהיית בהיריון איתי, את אמרת פעם,
שאבא היה הולך ברחוב לפנייך
ואם היה בור, הוא היה מודיע לך על כך
אבל כבר מזמן היית בתוך הבור.
בבמה מאז 30/5/04 1:26 
נתנאלה אייזנברג
/
ערפלים
1683
נובלה
תחנת הרכבת של נהריה שקקה בחיילים. תשושים ומסריחים סחבו על
גבותיהם הכפופים, קידבגים עמוסים בבגדים לשטיפה מעלבונות השבוע
החולף. היא דווקא הייתה רעננה, במעילון ירך פרוותי, צעדה בעדנה
על הרציף וחייכה לעצמה. ידעה שהיא יוצאת למסע וציפתה לכך
בדריכות.
בבמה מאז 28/5/04 19:58 
דרור לוי
/
נוקטורנו 3 (מש''ל)
1684
שירה
ממש כפי שאת אי השקט של שנתך
ניתן עדיין להטביע
בדליי שמנת
בבמה מאז 27/5/04 20:48 
דן ספרי
/
אִשָּׁה בֵּין עוֹנוֹת
1685
שירה
אישה עומדת בגינתה
לוחשת אל הפטוניות
לחייה גרניום
כובע נזיר בשיערה
מהלכת בין העונות
בין האביב לקיץ
יש דרך ארוכה
בבמה מאז 27/5/04 20:41 
גליה קרן
/
עכשיו לומדים. אהבה.
1686
סיפור קצר
הכי אני מרגישה מחנק בגרון, בצריבה בחלל הפה, בלבד הזה, בחלל
שבין שתי האוזניים (עורקים ונימים וסינפסות, נוירונים נתדפקים
בגלים של חשמל ורטט) בווליום הולך וגובר, מנטרה המתנגנת לה
מונוטונית ואני משתפת פעולה, קוראת לה לבוא בכדי להרגיש בה, עד
- "לבד, לבד, לבד".
בבמה מאז 25/5/04 1:27 
רונן קסלר
/
טיול למכולת - סאגה ב-12 חמשירים (וע...
1687
שירה
"אבל," התעניין ירון התמים
"בסך הכל מדובר בחמש ועשרים"
"על עשרים אגורות,"
פרוטות אומללות
"לא תוכלו לוותר?", סירב להשלים
בבמה מאז 23/5/04 18:59 
מאיה בנימין
/
מכתוב
1688
אהבה
 
סיפור קצר
נדמה לה שהיא שומעת אותו שוב מדבר אליה עכשיו, היא מנסה לפקוח
עיניים ולהסתכל שמאלה על השפתיים שלו ששוכבות לידה. יבשות, יש
בהן סדקים והן מאוד יבשות ויותר בהירות. חול לבן דק עף ברוח
חלשה, נוחת עליהן ונכנס גם אל פיו. והוא מנסה לדבר.
בבמה מאז 23/5/04 2:56 
נאמנה לחורף
/
עומר
1689
ארצישראל
 
סיפור קצר
הרבה ירוק זית, והמון המון צבעים של כומתות, והמון שקיפות של
דמעות שאני יכולה להבחין בהן זולגות מתחת למשקפייי השמש שלהם,
בשביל להסתתר מאחוריהן, שאף אחד לא ייראה,כי חיילי צה"ל צריכים
ליהיות חזקים
בבמה מאז 22/5/04 19:56 
חן שזר
/
גבר יודע
1690
יחסים
 
שירה
גבר יודע אשה בחופזה
בלילה עוד הרשים מלמולה
אך לעת שחר
מתבוסס באשליה
של שגרה מהוהה
בבמה מאז 21/5/04 23:26 
אודי נח
/
אופק
1691
שואה
 
שירה
"אין לתפוס את האופק, זהו חוק טבע"
בבמה מאז 21/5/04 9:26 
אנה איזוצ'ייב
/
מודעות עצמית
1692
אינטרוספקטיבי
 
שירה
אך גם עיניי לעתים זרות לי;
דמעותיי הזולגות למקומן וקופאות
כשובל יהלומים.
כנגד האור האישונים נרעדים ומבריקים כמצופים קרח
- הו מרילין, מדוע זה
עצבותך יפה כל כך?
עצבותי פונה אל המראה
ועונה:
יהלומים יפים יותר על הלחיים.
(מה חבל ששיערך אינו סרוק)
בבמה מאז 20/5/04 19:32 
איילת שמעוני
/
כפי שגחלילית
1693
שירה
כפי שגחלילית
תטה מעל שדה
מרגניות לבן
בלילה, להצית
בבמה מאז 19/5/04 8:07 
יאיר פוזניאק
/
גיבור
1694
געגוע
 
שירה
צל יורד
על החולות האפורים
ומספר את סיפורך
עקבות
שלדים של טנקים בוערים
מחזירים את הד קולך
בבמה מאז 19/5/04 8:06 
רוית בן ארי
/
שתי וערב
1695
סיפור קצר
זה סיפור על שתי וערב.
שתי אהב קפה.
ערב אהב תה.
שתי אהב את הבוקר.
ערב אהב את הערב.
זה סיפור על שני אחים. לא תאומים.
זה סיפור שמספרים.
בבמה מאז 13/5/04 19:27 
נעם ת. שרת
/ ---- --- 1696
שירה
בצעקות חימה, גורר רגליו במסדרון
בדרך אל חדרה, מכין אותה אל האימה
מודיע לכלבה על סיומה. קרב הוא
בבמה מאז 13/5/04 13:27 
אורן שמואל
/
יום זכרון
1697
סיפור קצר
כשיצא החוצה כבר שרתה חשיכה על הכול. כהרגלו שלף סיגריה. חיכה
למונית שתיקח אותו לדירת הסטודנטים שלו. בין שאיפה לשאיפה
התבונן בעוברים ושבים. הריח מעט מאוויר הערב הנקי כל כך,
המנוגד כל כך לאוויר במשרדו הטחוב. מרחוק שמע צופר.
בבמה מאז 11/5/04 16:59 
אברהם אילון
/
צדף
1698
אהבה
 
שירה
למצוא צדף חיוכך
בבמה מאז 11/5/04 11:23 
איציק יאצק שפיציק
/ Goldstar 1699
הומוסקסואליות
 
סיפור קצר
חתונות בדר"כ הן זהות. לא הייתי בהרבה חתונות, אבל עד כמה שאני
יודע תמיד יש את המשפחה שמקבלת את כולם פנימה, את הדוד השיכור,
את הבורקס עם הרוטב פטריות ואת האשה שתמיד תעיר כמה שהבורקס
הזה משמין.
בבמה מאז 11/5/04 3:06 
אביעד שמיר
/
בינתיים, במשרדו של האיש החולם
1700
בלשי/מתח/ריגול
 
סיפור קצר
שוב אני מרחף במחשבות. קשה להאשים אותי, אף אחד לא מציע לי
עבודה. אני מביט בפעם המיליון על דלת המשרד. "פרדי מנצ'סטר,
חוקר פרטי", הכתובת עדיין שם, סימן שאני יושב במקום הנכון. אז
למה לעזאזל אין לי משימה?
בבמה מאז 11/5/04 2:56 
<<סוף הרשימה   < עמוד הבא   עמוד קודם >   התחלה >>  
אבא של צ'ארלס
דארווין היה
קוף.



האנציקלופדיה
בליטניקה


תרומה לבמה




האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות © 1998-2025 כל הזכויות שמורות לבמה חדשה