New Stage | במה חדשה | רשימת המלצות המערכת

את האווירה הנכונה יצרתי בעזרת
משקה משכר על שפת הדנובה
כוכבים חייכו אלינו רק לאחר הנפילה
והנהר ספג את חום גופנו בתאווה.

תהיתי אם המציאות המדומה הזו
עזרה לך להתגבר על פרפרים שנרמסו.

בבמה מאז 29/6/04 14:57

תמרה פייגיס

ריח ילדות

1655
נוסטלגיה

שירה

כי אם ניחוח מתוק
של פרח כובע הנזיר
שפרש שמיכתו הכתומה
במחבוא הסודי
בגינה

בבמה מאז 27/6/04 21:57

טל בת רא"פ

זה

1656

סיפור קצר

אפילו רבי, החתול שלנו,
התחבא מתחת לכסא של אבא, שיגונן עליו מפני המהומה.
ואז אבא קם והכסא קצת חרק על הרצפה, ואמר ש" זה לא שבת זה"
והלך לטיול בשכונה. כשחזר השבת היתה אחרת.

בבמה מאז 27/6/04 4:26

מציאות נושכת

שכבות

1657
געגוע

סיפור קצר

שכבות של לק סגול נופלות באיטיות על השולחן. חתיכות חתיכות.
מותירות את הציפורניים שלי עירומות, מקולפות, ריקות, מכוערות.

בבמה מאז 27/6/04 4:26

אנר מה

את השיר הזה לקרוא לאט ובקול

1658
שכול

שירה

ההיסטוריה ממש נוזלת לי מבין האצבעות
עוד מעט ומרפקי המקופלים אלי
לא יוכלו להכילני

בבמה מאז 26/6/04 10:59

ג'ני פקמן

שכחה

1659
ביקורת

שירה

משכימה קום, זורחת בתום לב השמש
אור בוקר חיוור מאיר בחלוני
ויאמרו: שכח העולם את ליל אמש;
ואומר אז להם: לא שכחתי אני.

בבמה מאז 26/6/04 10:26

שון גנלין

קיץ בזיעת כפיים

1660
קצרצר

שירה

פושט כמו קיץ להפשיל עורך

בבמה מאז 26/6/04 8:56

תמרה שלי

דג זהב

1661
ייסורים

סיפור קצר

אני אז מביטה בו גם, ושואלת עצמי איך הגעתי למצב בו אני אוכלת
את ארוחת הבוקר שלי בחברת דג אילם שהוא כה קטן עד שהוא יכול
לקפוץ בקלות אל תוך ספל הקפה המהביל שלי ואני בטעות אשתה אותו
אל תוכי ואהיה האדם הראשון שמגדל בבטנו דג זהב.

בבמה מאז 25/6/04 19:27

ענבל אשוח

האישה הכי נותנת בעולם

1662
אהבה נכזבת

סיפור קצר

גם כשמכרה מנות דם, גם כשמכרה כליה.
גם כשמכרה את קרניות עיניה בשוק השחור ואיבדה את מאורן.
גם כשנותרה רק ראש, שדיים, איבר מין, גב וישבן.
כי זה מה שנשאר ממנה.
וזה מה שראה בה.
גם כשכבר לא שכב איתה כי נגעל ממנה.
היא הייתה הכי מאושרת בעולם.

בבמה מאז 24/6/04 22:57

עידו הראל

במערב אין כל חדש

1663
אכזבה

שירה

מבעד לכוונת הרובה אני מרוקן עלייך מחסנית,
משתין אל פנייך דרך קיר גרפיטי דהוי,
יורק מסמרים.
למה את חייבת להרוס הכל?

בבמה מאז 24/6/04 22:26

ג'ון בלו

מי מנוחות

1664

נובלה

"אז מתי נראה לך שתחזרי?" שאלתי.
"הכרטיס שלי עכשיו הוא לעשרים ואחד בדצמבר, אבל זה קצת תלוי
בהם. אני מקווה להגיע לסילבסטר."
"אני גם מקווה."
"אתה מאד חסר לי. אתה יודע שאני מאד מתגעגעת אליך. אליכם. תן
לי להגיד שלום ליובל."

בבמה מאז 24/6/04 20:27

אסתר שטרן

שתיקות

1665

שירה

כולנו מספרי סיפורים.

כל הקשרים
הם שתיקות בראשינו.

בבמה מאז 24/6/04 19:37

ג. רענן

על כושים וחיות אחרות

1666
סוריאליזם

סיפור קצר

בזמן שהשתנתי, מתחבא מאחורי הגוף המתכתי הענק, מביט בצמיגים
הגדולים, שמעתי מאחורה קולות כאלו, מין דפיקות חלשות על הדלתות
האחוריות. ישר נזכרתי בילדה הכושית שמאחורה.

בבמה מאז 24/6/04 11:57

אודי נח

שפתות מר

1667

שירה

הרי אני כבן שמונים שנה
נער כבד נפש ולשון

בבמה מאז 24/6/04 10:27

אודי נח

חלפני רגע

1668
נוסטלגיה

שירה

חלפני רגעים
על שקם המטולא והתפוח,
עוד לא חלפו מהעולם.

בבמה מאז 23/6/04 22:27

שמואל ירושלמי

חורשת שיקמים לחוף הים

1669
הלל

שירה

על פיסת חול כפז זוהרת,
מחפים העצים.
נחשולי ים מכים בשאג,
בחומות הסלעים.

בבמה מאז 22/6/04 17:57

רועי רובינשטיין

שיר שנכתב לא תם

1670

שירה

שיר שנכתב
אינו תם
עד שאתה חוזר
וקורא בו

בבמה מאז 22/6/04 11:26

שלום אלף

צימר

1671
צמד שירים

שירה

מתוך הקושי בא הרוך
או שאולי
הרוך הוא הקושי.

בבמה מאז 21/6/04 23:57

ענת אדרת

גלידת שוקולד

1672
הומור

שירה

הגלידה
הקרה
שבפה
לאט
נ
מ

בבמה מאז 19/6/04 10:56

דוד אפשטיין

היום לפני היום שבו נחתו בני-המאדים

1673
מדע בדיוני

סיפור קצר

"זה טוב לך לעסקים, לא?" אמר האיש שנענע במקצועיות את הרוסי
הלבן שלו והחווה בגאווה לכיוון מקלט הטלוויזיה התלוי, כאילו
היה השידור שייך לו. CNN שוב הקרינה את התמונות המטושטשות של
ספינת-החלל המאדימית, ומסרה כי הנחיתה המבוקרת אמורה להתרחש
מחר בשעה 17:32 אחר-הצה

בבמה מאז 18/6/04 22:57

תמרה שלי

אולי

1674

סיפור קצר

אולי היא רצתה להיות אנטיגונה, או אולי היא באמת, אנטיגונה של
המאה העשרים- ואחת. אולי היא אינה יודעת מהי תקווה ואולי למדה
על בשרה כמה אכזרית היא, אולי כבר אין בה תקווה, להשתנות,
לחיות, למצוא את פיסת האושר הקטנה שלה

בבמה מאז 18/6/04 22:28

ע. א. נשר

מחזור שירים על קלרה א'

1675
פוסטמודרניזם

שירה

ובלילה הזה מכל הלילות
היא חיפשה מישהו
שילחץ לה בכל
הכפתורים
למטה
למטה.

בבמה מאז 17/6/04 2:26

מ. יציק

הלוגיקה שמאחורי המספרים הרנדומליים

1676

שירה

זה הזמן ללכת עם כל מה שנותר על
זוגי אדום. על רצף
אני מדבר איתכם, על רצף רצחני
של שמונה שחורים -

בבמה מאז 16/6/04 16:27

סברינה דה-ריטה

מתי תשוב?

1677
געגוע

שירה

שמונה בבקר
מחכה על הרציף

בבמה מאז 15/6/04 22:27

דן ספרי

חַלּוֹנוֹת

1678
תחושתי

שירה

מבעד לחושך הגדול
יש חלונות שזולגים
לכל עבר
זולגים ונושרים
אל רכות הקטיפה
אך יש חלון אחד תלוי
ורועד מול החלון שלי

בבמה מאז 15/6/04 20:26

יהלי פולק

אבא

1679
הלל

שירה

אני לא מצליח לשכוח
את השאלות הקטנות
שמילאו לי את היום בתכלת
וזהב

בבמה מאז 15/6/04 15:56

מייה שטיינר

סאבטקסט

1680
קובץ שירים

שירה

אין לי בעיה
שנמשיך
להתראות

רק אתה
תצטרך
להתחיל לשלם.

בבמה מאז 11/6/04 16:57

נגה רונן

הצילו

1681
קצרצר

שירה

אם את רואה אותי טובעת

בבמה מאז 10/6/04 14:26

אליקסיר אמיתי

קיץ, חורף והאהבה שבינהם

1682
אהבה

שירה

אי פעם ועתה, ייאוש מזדחל לגרונו וחונק.
ישנה אכזבת נעורים מקולקלים ויש אשמה שנתלית עליו
כזיכרון אחרון, כמו החיוך שלי, ומסרבת לעזוב.

בבמה מאז 9/6/04 23:26

חן שזר

קווי מיתאר

1683
געגוע

שירה

ביקשת כי אכתוב שיר אהבה
אך המילים נותרו
מיותמות
אף לא שיירה ערירית

בבמה מאז 9/6/04 18:57

לותר סטורם קינג

שאהיד נולד-2

1684
מערכון

תסריט

האם חבר השופטים הגיע להחלטה?
ג'מאל! דרבוקה בשביל לעשות את המתח!
השאהיד הנולד הוא...

בבמה מאז 9/6/04 5:56

ענת אבישר

''בעדינות''

1685
קובץ שירים

שירה

רק לחוש בשתיקה את המשק המרחף
סביב שיער קצר מדי
ולדמיין את היד המלטפת לחי יבשה
במקום הדמעות המטיילות מטה,
שוברות לאיטן את יובש הפנים.

בבמה מאז 8/6/04 2:56

ערן גרינברג

אמזלג כדמות ראשית

1686
הומור

סיפור קצר

אמזלג הוא ממש פחדן. הוא לא מרבה לצאת מביתו מרוב פחד, וכל דבר
תמיד מטריד אותו. הוא תמיד עושה מכל זבוב פיל (שכחתי לציין
שאמזלג הוא מכשף דגול).

בבמה מאז 4/6/04 0:27

הראל שרון

אשת אוב.

1687
זכרונות

שירה

בהחפזי מכאן,
הצמחתי שדיים,
מתרגשת מיופיים של נערים.
אני שפיצחתי קליפות של אבטיח אדום,
תולשת את מעיו,
ומגישה קורבן לאהוביי,
המתחפרים בחול הים.

בבמה מאז 3/6/04 1:26

לילי בר

שעור לשון

1688

שירה

הנשוא - רצון. בעצם תשוקה.
בלילה במיטה

בבמה מאז 2/6/04 20:27

יעל ברדה

שחפים

1689

שירה

רוב הזמן לא יכלתי
להכיל את עצמי.
התהלכתי לי על המזח
וזרקתי פרורים ממני.

בבמה מאז 30/5/04 19:56

ערן רוסק

איש, אחד

1690

סיפור קצר

פעם אחת היה איש אחד שחי בעיירה מעוננת וקטנה והיה נוהג לשבת
בחדרו הקטן ולידו דלוקה העששית הישנה והשלג עוד יורד בחוץ והוא
חיבר שירים וכתב סיפורים ומכתבים שלח לקרוביו אבל אף אחד לא
הבין את מה שהוא כתב כי הוא לא ידע לשים סימני פיסוק והוא חי
לבדו בבית הנידח

בבמה מאז 30/5/04 18:27

נטשה לוי

אינתיפאדה

1691

שירה

"ילדונת יפה",
כך קורא לי הגנן הערבי שלנו.
אני רואה כיצד הוא מסתכל עלי
מתחת לבגדים

בבמה מאז 30/5/04 13:28

חסר כינוי

החלק האחר

1692

שירה

כשהיית בהיריון איתי, את אמרת פעם,
שאבא היה הולך ברחוב לפנייך
ואם היה בור, הוא היה מודיע לך על כך
אבל כבר מזמן היית בתוך הבור.

בבמה מאז 30/5/04 1:26

נתנאלה אייזנברג

ערפלים

1693

נובלה

תחנת הרכבת של נהריה שקקה בחיילים. תשושים ומסריחים סחבו על
גבותיהם הכפופים, קידבגים עמוסים בבגדים לשטיפה מעלבונות השבוע
החולף. היא דווקא הייתה רעננה, במעילון ירך פרוותי, צעדה בעדנה
על הרציף וחייכה לעצמה. ידעה שהיא יוצאת למסע וציפתה לכך
בדריכות.

בבמה מאז 28/5/04 19:58

דרור לוי

נוקטורנו 3 (מש''ל)

1694

שירה

ממש כפי שאת אי השקט של שנתך
ניתן עדיין להטביע
בדליי שמנת

בבמה מאז 27/5/04 20:48

דן ספרי

אִשָּׁה בֵּין עוֹנוֹת

1695

שירה

אישה עומדת בגינתה
לוחשת אל הפטוניות
לחייה גרניום
כובע נזיר בשיערה
מהלכת בין העונות
בין האביב לקיץ
יש דרך ארוכה

בבמה מאז 27/5/04 20:41

גליה קרן

עכשיו לומדים. אהבה.

1696

סיפור קצר

הכי אני מרגישה מחנק בגרון, בצריבה בחלל הפה, בלבד הזה, בחלל
שבין שתי האוזניים (עורקים ונימים וסינפסות, נוירונים נתדפקים
בגלים של חשמל ורטט) בווליום הולך וגובר, מנטרה המתנגנת לה
מונוטונית ואני משתפת פעולה, קוראת לה לבוא בכדי להרגיש בה, עד
- "לבד, לבד, לבד".

בבמה מאז 25/5/04 1:27

רונן קסלר

טיול למכולת - סאגה ב-12 חמשירים (וע...

1697

שירה

"אבל," התעניין ירון התמים
"בסך הכל מדובר בחמש ועשרים"
"על עשרים אגורות,"
פרוטות אומללות
"לא תוכלו לוותר?", סירב להשלים

בבמה מאז 23/5/04 18:59

מאיה בנימין

מכתוב

1698
אהבה

סיפור קצר

נדמה לה שהיא שומעת אותו שוב מדבר אליה עכשיו, היא מנסה לפקוח
עיניים ולהסתכל שמאלה על השפתיים שלו ששוכבות לידה. יבשות, יש
בהן סדקים והן מאוד יבשות ויותר בהירות. חול לבן דק עף ברוח
חלשה, נוחת עליהן ונכנס גם אל פיו. והוא מנסה לדבר.

בבמה מאז 23/5/04 2:56

נאמנה לחורף

עומר

1699
ארצישראל

סיפור קצר

הרבה ירוק זית, והמון המון צבעים של כומתות, והמון שקיפות של
דמעות שאני יכולה להבחין בהן זולגות מתחת למשקפייי השמש שלהם,
בשביל להסתתר מאחוריהן, שאף אחד לא ייראה,כי חיילי צה"ל צריכים
ליהיות חזקים

בבמה מאז 22/5/04 19:56

חן שזר

גבר יודע

1700
יחסים

שירה

גבר יודע אשה בחופזה
בלילה עוד הרשים מלמולה
אך לעת שחר
מתבוסס באשליה
של שגרה מהוהה

בבמה מאז 21/5/04 23:26