המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.

אלון לוין

/

תולי

1501

הספד

 

סיפור קצר

הכל התחיל אי שם בשנת 90. קצת לפני מלחמת המפרץ. הלכנו לזוג חברים של ההורים. זינה ויפתח. אתה בטח לא זוכר אותם כי היית רק גור.

בבמה מאז 10/10/04 5:56 

שי יודע

/ CountDown 1502

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

בשלושה ביולי, בבית חולים צבאי, נולד תינוק בריא. רוברט קאונטדאון, איש הספירה לאחור, יודע הכל על התינוק הזה. הוא יודע עליו יותר ממה שההורים שלו יודעים עליו, או יידעו אי פעם. רוברט יודע מתי התינוק הזה הולך למות.

בבמה מאז 10/10/04 5:24 

שיר שדה

/

ברעש דממה

1503

הרהור

 

שירה

בורחים הם אל החופש, רצים מבוהלים מעצמם. ילד קטן וילדה הם, אבודים בנבכי העולם.

בבמה מאז 10/10/04 4:10 

חנן סבט

/

הלכו אלייך ימי

1504

אהבה

 

שירה

מוקדש ל- א.י. 21.3.2002 חלקת גופף לרוח ונתת יופייך למים וכל באי-ביתך ראו בתזנונייך

בבמה מאז 10/10/04 4:09 

לולה שניר

/

צרעת

1505

שירה

גם למצורע הייתי נושקת אילו היה נקרה בדרכי ואילו היית מצורע יקירי הייתי נושקת לך בכל זאת

בבמה מאז 10/10/04 2:34 

חדור מוטיבציה

/

הטט

1506

אינטרוספקטיבי

 

שירה

הרי אתה הנץ הצעיר שטיפוחו העדין של אור בוקר מלטף יעיר אותך יישלח אל מחוץ לעצמך הפר את סביבתך יאמר לך אל תיכשל כאותם רובנו שמעשינו הם לעד לא שאיפותינו

בבמה מאז 10/10/04 1:20 

אמיר נתן

/

מערבולת

1507

סיפור קצר

הג'יפ הצבאי הפתוח זחל באיטיות במעלה הגבעה. הוא אחז במושב בפחד, רואה בכל מהמורה פוטנציאל להתהפכות קרבה. שעת בוקר כל כך מוקדמת, בה האור לא עלה עדיין במלואו, לא מתאימה לבני אדם. וגם לא לג'יפים. אם הג'יפ הזה רוצה לגמור את חייו זה הזמן הכי מתאים בשבילו.

בבמה מאז 9/10/04 1:06 

מיכל פרוזן יוגורט

/

חדר בפתח-תקווה

1508

כמיהה

 

שירה

אהבה אמרת ולא ידעתי שעובדיה זרים עוד מחבקים אותה

בבמה מאז 7/10/04 19:22 

תמרה שלי

/

רחוב האלם

1509

אהבה

 

שירה

אולי אנו נהיה הראשונים, אלו שלא הסתירו רגשות עזים, שאינם באים במגע עם מה שקוראים אותן מילים.

בבמה מאז 7/10/04 18:54 

ג'ון בלו

/

שביתת הנמלים

1510

פנטזיה

 

סיפור קצר

על השולחן של אליס התהלכה נמלה, נמלת קציר. מדי פעם טיפסה ועלתה על המקלדת, פוסעת בשביל הצר שבין המספרים וקבוצות מקשי הפונקציות. אליס התבוננה בה. מאז השעה חמש, בה עובדי המשרד האחרים עזבו איש איש לביתו, הסתובבה נמלת הקציר על השולחן, והשביתה את אליס מעבודתה.

בבמה מאז 4/10/04 14:30 

אמנון בירמן

/

סתם משל

1511

סיפור קצר

תבינו, הוא אמר, אני תמיד הקפדתי ללבוש סוודר בחורף, לא אכלתי שום פרי לפני שרחצתי אותו במים וסבון, ובכלל, תמיד הייתי רודף בריאות. תשאלו עלי, אם אתם לא מאמינים. אנחנו דווקא כן מאמינים, אמרו הרופאים, אבל מה זה שייך לעניין?

בבמה מאז 4/10/04 13:32 

דניאל רוזנברג

/

סוויץ' קטן

1512

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

הוא קלט מה הוא עשה. שבע-שתיים-שמונה-חמש-שמונה-שש-ארבע, כרגע סיימת ת'קריירה, הוא חשב. סירוב פקודה. "שלוש המפקד", הוא עמד כשכולם נופלים, הוא הוציא את עצמו לשנייה מהעדר, עכשיו אין סיכוי שהרועה ייתן לו לחזור. "ארבע המפקד".

בבמה מאז 30/9/04 16:35 

רוביק עזר

/

מנהיג הבא ליד

1513

נובלה

הם יוצאים לדרכם, כמובן שנהיה בקשר מעתה והלאה. לא דבר שניתן לביצוע, אבל משפט שחייבים להגיד. ג'ואי ממהר לפנות את הכוסות מהשולחן ובו בעת שואל לפשר יחסיי עם הגברת שישבה עימי לשולחן.

בבמה מאז 28/9/04 22:22 

זיו גלסברג

/

סיפור קפקאי

1514

סיפור קצר

"מה אני צריך בשביל להיכנס?". "שאני אאשר לך כניסה". "אז אתה מאשר לי כניסה?". "למה שאני אאשר לך כניסה? אני מכיר אותך?". "ואתה מכיר כל מי שנמצא בבסיס?". "כמובן שלא, זה הרי מגוחך", ענה השומר, "זה בסיס ענק ויש בו המון אנשים. אף אחד לא יכול להכיר את כולם".

בבמה מאז 27/9/04 19:57 

עומר קינמון

/

טכנופיליה

1515

מדע בדיוני

 

סיפור קצר

"והחיים כאן פחות חולניים? אתה כבר מת. אם תצא מן הרשת ותחיה בינינו, ניתן לך הזדמנות ונישאר איתך, אני מבטיחה". "את עושה טעות, מור, את שופטת את האנושות ולא אותי". היא שותקת מעט ואז: "עוד יומיים כבר לא תשמע מאיתנו יותר".

בבמה מאז 26/9/04 21:07 

רייבן בלק

/

רומנסה

1516

אהבה

 

שירה

בשפל מכושף, גלים רוחשים ברוח ואיש אינו ידע, אינו הבין מניין העצבות בליל ירח כובשת לב זוגות שעל גדותיו יושבים

בבמה מאז 26/9/04 5:29 

רייבן בלק

/

ריב אחים

1517

ארוטי

 

שירה

כשלהב האבדון פילח את ליבך, הוא רגע גיהנום לעולמים ארור והיאוש חישל נחישות הבעתך אך זוג עיניים מחפש את אשר אסור

בבמה מאז 26/9/04 5:21 

ניבה דיקמן

/

אדם

1518

מחאה

 

שירה

אדם, פה, עיניים ואוזניים.

בבמה מאז 25/9/04 19:18 

אוליב בן-אליהו

/

עזאזל

1519

שירה

אחר כך אמרת: אחוז בשולי גלימתי גלימותיך שבירות. וידי מלאו רסיסים. אחר כך אמרת: תלה בי את חוט השני היה לי כפורת.

בבמה מאז 25/9/04 19:01 

יעקב-שי שביט

/

טירסיאס

1520

אלגיה

 

שירה

עם שחר חמושים בקנאות לוהטת ניכנס אל הערים המופלאות

בבמה מאז 23/9/04 9:45 

מדן נריה

/

העלמות מסתורית

1521

געגוע

 

שירה

הם היו צמד ססגוני ובולט, היה בהם חן - שהראש לא קולט; ב 'דיסטנס' הראוי תמיד היו - יחד, בפומבי, בגלוי, ובכלל בלי שום - פחד.

בבמה מאז 23/9/04 9:30 

ט. רוזנברג

/

רגילה

1522

מקאברי

 

סיפור קצר

היא לובשת שימלה פרחונית צהובה, עם כתפיות דקות. יש לה כתפיים רזות ושיער בלונדיני קצר. היא שוכבת על הבטן, על ריצפת הבטון והאבק החום אפור נידבק לה לפנים, לשימלה, מלכלך לה את הזרועות והירכיים. האיפור נוזל לה מהעיניים לאורך תוואי הדמעות, ודם מתחיל להיקרש לה על

בבמה מאז 23/9/04 0:43 

יפעתי גולן

/

לבד בחג אהבה

1523

אהבה

 

שירה

לא לישון, לא היום לא מחר, תלכו ממני כבר, רגשות אפלים ופילים. את גדולה,את קטנה, אינטימיות ערומה. האמת לי בוכה...

בבמה מאז 22/9/04 23:05 

אודי נח

/

הסעודה האחרונה

1524

שירה

הסרטן כרסם בריאות סבתי- ליבה היה לו מר ושכלה חריף, זרועותיה נאות.

בבמה מאז 21/9/04 21:12 

אורי חרובי

/

יעידו אלה

1525

אינטרוספקטיבי

 

שירה

משב אחר נישא לכאן עם רוח קלילה - אולי הסתיו.

בבמה מאז 21/9/04 19:40 

תותי שדה

/

לגעת אישה

1526

זוגיות

 

סיפור קצר

הוא יעמוד מאחורי גבי, צמוד אל מסעד הכורסא. אני אניח לראשי לנטות ולהישען על ביטנו. אצבעותיו יאספו לאט קווצות שיער שנסתרו מתחת לרעמה שלי, צמודות לעורף. הוא ימשוך אותן כלפי מטה ברכות ובעדינות, מתלתל את התלתלים שלי סביב עצמם, ואני אצטמרר.

בבמה מאז 21/9/04 12:24 

מ. יציק

/

בעבור חופן בונבונים

1527

שירה

הייתי מוכן לרצוח כל אחד מכם את המין האנושי כולו. הייתי מקושש כמו את השמשות המצחינות ביותר,

בבמה מאז 21/9/04 10:02 

וישיוס פורלורן

/

יהיר

1528

בדידות

 

שירה

מצמיד לחי, מחייך כאות ל"כן, כן", "ברור שנבוא", ושאר מילים מתרפסות. נשחקות, מאבדות ממשמעותן עם שאר גינונים;

בבמה מאז 20/9/04 23:15 

עליסה בארץ-הפראות

/

לב פרפר

1529

שירה

אתה המכשף, הטירה והנסיך, אני פרפר שמילכדה הרוח...

בבמה מאז 20/9/04 23:15 

פרצוף תחת

/

הזקן והים

1530

הספד

 

סיפור קצר

פעם ישב איזה זקן אחד על יד שפת הים.

בבמה מאז 20/9/04 7:39 

פיש אלעד

/

ברית דמים

1531

ייסורים

 

שירה

מגן איני צריך, ואת החרב מזמן זנחתי, עני ואביון מכלי, כך הלכתי.

בבמה מאז 20/9/04 4:58 

וילי וילק

/

מלך המדבר

1532

ארצישראל

 

סיפור קצר

הוא תמיד היה פרא אדם, עם בלורית אפורה מאבק המדבר, דוהר על הג'יפ עם חבריו, רגל על הכנף ויד על המקלע.

בבמה מאז 20/9/04 4:09 

דן ספרי

/

בָּעֲרָפֶל

1533

יחסים

 

שירה

השמיים היו קרובים מאוד לאדמה באותו יום כשהלכתי איתך בערפל וזה שבתוכי היה כבד מאוד זרקת אליי מילים מחרוזות של ענבר

בבמה מאז 19/9/04 14:30 

ג'ני פקמן

/

ופתאום

1534

עצב

 

שירה

ולא הגו שפתיי קסמיה, שמה לא יכלו כתפיי לשאת, מולי תזהר במערומיה, ורק נפשי תדע: אמת.

בבמה מאז 16/9/04 22:49 

תמרה שלי

/

חלקת ירח

1535

בדידות

 

שירה

תמיד רצית לראות אותו מאיר לי במרפסת, סהר אישי שלי,

בבמה מאז 15/9/04 11:26 

יואב רובין

/

אחרי הכסאות

1536

סוריאליזם

 

סיפור קצר

והנואם, נואם הוא. עוד לא מפורסם. בעצם עוד לא אמר מילה. כן, תמיד הוא ידע שיום יבוא ותהיה לו בשורה. וכך סוף סוף הוא עולה לבימה, מכחכח בגרונו, פותח את פיו וכלום, הקול אינו יוצא.

בבמה מאז 14/9/04 15:14 

אמנון בירמן

/

פנחס הקטן

1537

סיפור קצר

היית צריך לראות, לפני איזה חודש, חודש וחצי, נכנס אלי קליינט, יש עליו אולי שמונים, שמונים ושתיים, וביקש לנקות שתי חליפות עד מחר בבוקר. אני שואל אותו, ככה בידידות, מה זה כל-כך דחוף, אז מה מתברר? הוא תפס חתיכה בת עשרים ולוקח אותה לסוף שבוע לאטלנטיק-סיטי. בכל

בבמה מאז 13/9/04 19:35 

אמנון בירמן

/

קאמבק

1538

סיפור קצר

על הקיסר פליגל הרביעי מסופר שהיה בעל קנאי ללא פשרות. כאשר נדונה רעייתו קונסטנצה מרגריטה למוות על מעשיה הרעים, התעקש לבצע את גזר-הדין במו ידיו, ובלבד שלא יזין גבר זר את עיניו בצווארה השנהבי.

בבמה מאז 13/9/04 19:35 

כרמל סימן-קריאה

/ 13.8.04 1539

אכזבה

 

שירה

אני הגשם, כך טענתי, אני העץ רחב הידיים שעליו ככפיות. אוגרת ואוגרת אני ולו רק כדי לבנות לך מעיין

בבמה מאז 12/9/04 22:46 

טל קשר

/

נסיעות

1540

סיפור קצר

שנינו יושבים במכונית, יש ביננו שקט כזה, מתח שקיים רק בהתחלה כשאתה עדיין לא מכיר, ש לנו יום שלם להיות ביחד, לעבוד ביחד

בבמה מאז 12/9/04 21:48 

עין גל

/

ברגעי השלווה

1541

זכרונות

 

סיפור קצר

שי עמדה באמבטיה והברישה את שיערה הארוך והדק, מביטה בעצמה בראי בריכוז מנומנם של בוקר. הפיג'מה עדיין הייתה על גופה, עטורה בציורים של פילים סגולים וג'ירפות ירוקות. השעה הייתה 8:00 בבוקר והיא הייתה בחדרה הישן שבבית הוריה, החדר שבו גדלה ובו חלפו נעוריה.

בבמה מאז 12/9/04 13:04 

קסויאר מאקריט

/

משחקים בנשק

1542

הרהור

 

שירה

הלילה כבד ויורד ערפל ואני המשורר מביט ושואל איזה סוף אני אתן ליצירה התגמר היא בטוב או שמא בצרה?

בבמה מאז 12/9/04 1:31 

יונתן דהאן

/

ירח

1543

סיפור קצר

רוני יודעת שתגיע לירח. היא לא "רוצה" להגיע לירח, היא יודעת שתגיע לשם. היא תגיע לירח, תיגע בכוכבים, ותדליק סיגריה מהשמש כי מגיע לה! ולא רק בגלל שכשהייתה בת שמונה הבטיחו לה בבזוקה ג'ו. היא תגיע לירח כי בשבילה אין שום אפשרות אחרת.

בבמה מאז 10/9/04 13:57 

ורד האופל

/

שיר יום הולדת

1544

שירה

הפיה לקחה אותך עשרים דקות בין השיחים של יער המרשמלו

בבמה מאז 10/9/04 2:19 

יואב תירוש

/

אמת מידה

1545

אינטרוספקטיבי

 

סיפור קצר

הדף שאלבז שירבט עליו היה העברת הירושה אותה קיבל מסבו, חתומה על ידי שני עדים ועורך-דין. רק אחר-כך התברר להרצל כי אלבז ידע שיש בבנק עורך-דין לאחר שזה ניסה להבהיר לו בראשית השוד את חוסר-החוקיות של המעשה הפלילי אותה הוא מבצע, ובתגובה לכך זכה לכדור ברגל.

בבמה מאז 6/9/04 17:15 

אורי חרובי

/

זין על הקארמה

1546

גורל

 

שירה

עכשיו, כשהוא מאחורי כל זה ברור שאין ולא הייתה לו קארמה מימיו.

בבמה מאז 6/9/04 9:47 

אליאלה אליאן

/

אוי מולדתי

1547

פוליטי

 

מונולוג

אוי מדינתי... למדתי לאהוב אותך עוד מהיותי קטנה מאוד. עוד בחוץ לארץ. למדתי את הקשר בין להיות יהודיה לבין אהבת מולדת. למרות שלא נולדתי כאן, זאת היתה מולדתי מאז ומתמיד. אהבתי כל פיסת אדמה, כל עץ, כל חוף, כל עיר, עוד מהיותי רחוקה אלפי קילומטרים...

בבמה מאז 6/9/04 2:50 

נדב סמילנסקי

/

סקס וסימפטיה

1548

הומור

 

שירה

תראה, היא אמרה - אתה טוב, אתה חם, אתה גבר חזק, מחוספס וחכם, אתה טוב במיטה - אני לא מאוכזבת, אוהבת אותך אבל לא מאוהבת.

בבמה מאז 5/9/04 19:51 

אורי חרובי

/

שותף סמוי

1549

גורל

 

שירה

היה רוצה - לשית צלו למרגלות הפודיום, זר ישיר עליו עלעל יחיד, יגע בו רוך, יגיה בו שלווה.

בבמה מאז 5/9/04 14:15 

פרד אסקוט

/

זה ההימור של חיינו

1550

סיפור קצר

לפחות, היא אומרת לעצמה, לפחות לא לקח שום דבר שלא שלו. שום דבר חוץ מעוד חתיכה קטנה מהלב שלה. כמו טבלת שוקולד גדולה הלב הזה, וכל אחד עובר, שובר חתיכה וממשיך הלאה. בסוף, היא יודעת, תשאר לה רק העטיפה.

בבמה מאז 2/9/04 15:36