|
המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
ששת שצ / אל ללא רחמים 1501מחאה שירה החזן קורע
"אל מלא רחמים שוכן במרומים"
ודמעה לא רצונית זולגת | בבמה מאז 11/10/04 9:26 אילון הופמן / קטעים מהימים האחרונים 1502יומן סיפור קצר בהלוויה של סבתא הרגשתי מוזר. מוזר כי אולי לא הייתי אף פעם
בלוויה. הכרתי אנשים שמתו, התאבדו, הלכו מהעולם הזה בכל מיני
דרכים, אבל אף פעם לא באתי להלוויות שלהם. הייתי מגיע להזכרות.
אצל סבתא זו הייתה ההלוויה הראשונה. | בבמה מאז 10/10/04 21:19 ג'ון בלו / צייד סוג ב' 1503אהבה סיפור קצר יהיה בסדר.
זה מה שהקופאית הרוסייה אמרה לך. הגברת שעמדה בתור לפניך, שאלה
אותך: אתה רווק? היא התבוננה במצרכים שקנית - שקית של פסטה
מוכנה, שתי עגבניות, שני מלפפונים, שני בקבוקים של בריזר לימון
- ואמרה: אתה רווק? לא נורא. | בבמה מאז 10/10/04 15:15 אוהד כהן / לנורית 1504שירה ולעגנו לכאוס
וניתצנו את ההסתברות
והקוואנטים נערמו כשלל לרגלינו | בבמה מאז 10/10/04 6:03 אלון לוין / תולי 1505הספד סיפור קצר הכל התחיל אי שם בשנת 90. קצת לפני מלחמת המפרץ.
הלכנו לזוג חברים של ההורים. זינה ויפתח. אתה בטח לא זוכר אותם
כי היית רק גור. | בבמה מאז 10/10/04 5:56 שי יודע / CountDown 1506מדע בדיוני סיפור קצר בשלושה ביולי, בבית חולים צבאי, נולד תינוק בריא. רוברט
קאונטדאון, איש הספירה לאחור, יודע הכל על התינוק הזה. הוא
יודע עליו יותר ממה שההורים שלו יודעים עליו, או יידעו אי
פעם.
רוברט יודע מתי התינוק הזה הולך למות. | בבמה מאז 10/10/04 5:24 שיר שדה / ברעש דממה 1507הרהור שירה בורחים הם אל החופש,
רצים מבוהלים מעצמם.
ילד קטן וילדה הם,
אבודים בנבכי העולם. | בבמה מאז 10/10/04 4:10 חנן סבט / הלכו אלייך ימי 1508אהבה שירה מוקדש ל- א.י.
21.3.2002
חלקת גופף לרוח
ונתת יופייך למים
וכל באי-ביתך
ראו בתזנונייך | בבמה מאז 10/10/04 4:09 לולה שניר / צרעת 1509שירה גם למצורע הייתי נושקת
אילו היה נקרה בדרכי
ואילו היית מצורע יקירי
הייתי נושקת לך בכל זאת | בבמה מאז 10/10/04 2:34 חדור מוטיבציה / הטט 1510אינטרוספקטיבי שירה הרי אתה הנץ הצעיר
שטיפוחו העדין של אור
בוקר מלטף יעיר
אותך יישלח אל מחוץ לעצמך
הפר את סביבתך יאמר לך
אל תיכשל כאותם רובנו
שמעשינו הם לעד לא שאיפותינו | בבמה מאז 10/10/04 1:20 אמיר נתן / מערבולת 1511סיפור קצר הג'יפ הצבאי הפתוח זחל באיטיות במעלה הגבעה. הוא אחז במושב
בפחד, רואה בכל מהמורה פוטנציאל להתהפכות קרבה. שעת בוקר כל כך
מוקדמת, בה האור לא עלה עדיין במלואו, לא מתאימה לבני אדם. וגם
לא לג'יפים. אם הג'יפ הזה רוצה לגמור את חייו זה הזמן הכי
מתאים בשבילו. | בבמה מאז 9/10/04 1:06 מיכל פרוזן יוגורט / חדר בפתח-תקווה 1512כמיהה שירה אהבה אמרת
ולא ידעתי שעובדיה
זרים עוד מחבקים
אותה | בבמה מאז 7/10/04 19:22 תמרה שלי / רחוב האלם 1513אהבה שירה אולי אנו נהיה הראשונים,
אלו שלא הסתירו
רגשות עזים,
שאינם באים במגע
עם מה שקוראים אותן
מילים. | בבמה מאז 7/10/04 18:54 ג'ון בלו / שביתת הנמלים 1514פנטזיה סיפור קצר על השולחן של אליס התהלכה נמלה, נמלת קציר. מדי פעם טיפסה
ועלתה על המקלדת, פוסעת בשביל הצר שבין המספרים וקבוצות מקשי
הפונקציות.
אליס התבוננה בה. מאז השעה חמש, בה עובדי המשרד האחרים עזבו
איש איש לביתו, הסתובבה נמלת הקציר על השולחן, והשביתה את אליס
מעבודתה. | בבמה מאז 4/10/04 14:30 אמנון בירמן / סתם משל 1515סיפור קצר תבינו, הוא אמר, אני תמיד הקפדתי ללבוש סוודר בחורף, לא אכלתי
שום פרי לפני שרחצתי אותו במים וסבון, ובכלל, תמיד הייתי רודף
בריאות. תשאלו עלי, אם אתם לא מאמינים. אנחנו דווקא כן
מאמינים, אמרו הרופאים, אבל מה זה שייך לעניין? | בבמה מאז 4/10/04 13:32 דניאל רוזנברג / סוויץ' קטן 1516אינטרוספקטיבי סיפור קצר הוא קלט מה הוא עשה. שבע-שתיים-שמונה-חמש-שמונה-שש-ארבע, כרגע
סיימת ת'קריירה, הוא חשב. סירוב פקודה. "שלוש המפקד", הוא עמד
כשכולם נופלים, הוא הוציא את עצמו לשנייה מהעדר, עכשיו אין
סיכוי שהרועה ייתן לו לחזור. "ארבע המפקד". | בבמה מאז 30/9/04 16:35 רוביק עזר / מנהיג הבא ליד 1517נובלה הם יוצאים לדרכם, כמובן שנהיה בקשר מעתה והלאה. לא דבר שניתן
לביצוע, אבל משפט שחייבים להגיד. ג'ואי ממהר לפנות את הכוסות
מהשולחן ובו בעת שואל לפשר יחסיי עם הגברת שישבה עימי לשולחן. | בבמה מאז 28/9/04 22:22 זיו גלסברג / סיפור קפקאי 1518סיפור קצר "מה אני צריך בשביל להיכנס?".
"שאני אאשר לך כניסה".
"אז אתה מאשר לי כניסה?".
"למה שאני אאשר לך כניסה? אני מכיר אותך?".
"ואתה מכיר כל מי שנמצא בבסיס?".
"כמובן שלא, זה הרי מגוחך", ענה השומר, "זה בסיס ענק ויש בו
המון אנשים. אף אחד לא יכול להכיר את כולם". | בבמה מאז 27/9/04 19:57 עומר קינמון / טכנופיליה 1519מדע בדיוני סיפור קצר "והחיים כאן פחות חולניים? אתה כבר מת. אם תצא מן הרשת ותחיה
בינינו, ניתן לך הזדמנות ונישאר איתך, אני מבטיחה". "את עושה
טעות, מור, את שופטת את האנושות ולא אותי". היא שותקת מעט ואז:
"עוד יומיים כבר לא תשמע מאיתנו יותר". | בבמה מאז 26/9/04 21:07 רייבן בלק / רומנסה 1520אהבה שירה בשפל מכושף, גלים רוחשים ברוח
ואיש אינו ידע, אינו הבין
מניין העצבות בליל ירח
כובשת לב זוגות שעל גדותיו יושבים | בבמה מאז 26/9/04 5:29 רייבן בלק / ריב אחים 1521ארוטי שירה כשלהב האבדון פילח את ליבך,
הוא רגע גיהנום לעולמים ארור
והיאוש חישל נחישות הבעתך
אך זוג עיניים מחפש את אשר אסור | בבמה מאז 26/9/04 5:21 ניבה דיקמן / אדם 1522מחאה שירה אדם,
פה, עיניים ואוזניים. | בבמה מאז 25/9/04 19:18 אוליב בן-אליהו / עזאזל 1523שירה אחר כך אמרת: אחוז בשולי גלימתי
גלימותיך שבירות. וידי מלאו רסיסים.
אחר כך אמרת: תלה בי את חוט השני
היה לי כפורת. | בבמה מאז 25/9/04 19:01 יעקב-שי שביט / טירסיאס 1524אלגיה שירה עם שחר חמושים בקנאות לוהטת
ניכנס אל הערים המופלאות | בבמה מאז 23/9/04 9:45 מדן נריה / העלמות מסתורית 1525געגוע שירה הם היו צמד ססגוני ובולט,
היה בהם חן - שהראש לא קולט;
ב 'דיסטנס' הראוי תמיד היו - יחד,
בפומבי, בגלוי, ובכלל בלי שום - פחד. | בבמה מאז 23/9/04 9:30 ט. רוזנברג / רגילה 1526מקאברי סיפור קצר היא לובשת שימלה פרחונית צהובה, עם כתפיות דקות. יש לה כתפיים
רזות ושיער בלונדיני קצר. היא שוכבת על הבטן, על ריצפת הבטון
והאבק החום אפור נידבק לה לפנים, לשימלה, מלכלך לה את הזרועות
והירכיים. האיפור נוזל לה מהעיניים לאורך תוואי הדמעות, ודם
מתחיל להיקרש לה על | בבמה מאז 23/9/04 0:43 יפעתי גולן / לבד בחג אהבה 1527אהבה שירה לא לישון, לא היום לא מחר, תלכו ממני כבר, רגשות אפלים
ופילים.
את גדולה,את קטנה, אינטימיות ערומה.
האמת לי בוכה... | בבמה מאז 22/9/04 23:05 אודי נח / הסעודה האחרונה 1528שירה הסרטן כרסם בריאות סבתי-
ליבה היה לו מר ושכלה חריף,
זרועותיה נאות. | בבמה מאז 21/9/04 21:12 אורי חרובי / יעידו אלה 1529אינטרוספקטיבי שירה משב אחר נישא לכאן
עם רוח קלילה -
אולי הסתיו. | בבמה מאז 21/9/04 19:40 תותי שדה / לגעת אישה 1530זוגיות סיפור קצר הוא יעמוד מאחורי גבי, צמוד אל מסעד הכורסא. אני אניח לראשי
לנטות ולהישען על ביטנו. אצבעותיו יאספו לאט קווצות שיער
שנסתרו מתחת לרעמה שלי, צמודות לעורף. הוא ימשוך אותן כלפי מטה
ברכות ובעדינות, מתלתל את התלתלים שלי סביב עצמם, ואני אצטמרר. | בבמה מאז 21/9/04 12:24 מ. יציק / בעבור חופן בונבונים 1531שירה הייתי מוכן לרצוח כל אחד מכם
את המין האנושי כולו. הייתי מקושש
כמו את השמשות המצחינות ביותר, | בבמה מאז 21/9/04 10:02 וישיוס פורלורן / יהיר 1532בדידות שירה מצמיד לחי, מחייך כאות
ל"כן, כן", "ברור שנבוא",
ושאר מילים מתרפסות.
נשחקות, מאבדות ממשמעותן
עם שאר גינונים; | בבמה מאז 20/9/04 23:15 עליסה בארץ-הפראות / לב פרפר 1533שירה אתה המכשף, הטירה והנסיך,
אני פרפר שמילכדה הרוח... | בבמה מאז 20/9/04 23:15 פרצוף תחת / הזקן והים 1534הספד סיפור קצר פעם ישב איזה זקן אחד על יד שפת הים. | בבמה מאז 20/9/04 7:39 פיש אלעד / ברית דמים 1535ייסורים שירה מגן איני צריך,
ואת החרב מזמן זנחתי,
עני ואביון מכלי,
כך הלכתי. | בבמה מאז 20/9/04 4:58 וילי וילק / מלך המדבר 1536ארצישראל סיפור קצר הוא תמיד היה פרא אדם, עם בלורית אפורה מאבק המדבר, דוהר על
הג'יפ עם חבריו, רגל על הכנף ויד על המקלע. | בבמה מאז 20/9/04 4:09 דן ספרי / בָּעֲרָפֶל 1537יחסים שירה השמיים היו קרובים מאוד
לאדמה באותו יום
כשהלכתי איתך בערפל
וזה שבתוכי היה כבד מאוד
זרקת אליי מילים
מחרוזות של ענבר | בבמה מאז 19/9/04 14:30 ג'ני פקמן / ופתאום 1538עצב שירה ולא הגו שפתיי קסמיה,
שמה לא יכלו כתפיי לשאת,
מולי תזהר במערומיה,
ורק נפשי תדע: אמת. | בבמה מאז 16/9/04 22:49 תמרה שלי / חלקת ירח 1539בדידות שירה תמיד רצית לראות אותו
מאיר לי במרפסת,
סהר אישי
שלי, | בבמה מאז 15/9/04 11:26 יואב רובין / אחרי הכסאות 1540סוריאליזם סיפור קצר והנואם, נואם הוא. עוד לא מפורסם. בעצם עוד לא אמר מילה. כן,
תמיד הוא ידע שיום יבוא ותהיה לו בשורה. וכך סוף סוף הוא עולה
לבימה, מכחכח בגרונו, פותח את פיו וכלום, הקול אינו יוצא. | בבמה מאז 14/9/04 15:14 אמנון בירמן / פנחס הקטן 1541סיפור קצר היית צריך לראות, לפני איזה חודש, חודש וחצי, נכנס אלי קליינט,
יש עליו אולי שמונים, שמונים ושתיים, וביקש לנקות שתי חליפות
עד מחר בבוקר. אני שואל אותו, ככה בידידות, מה זה כל-כך דחוף,
אז מה מתברר? הוא תפס חתיכה בת עשרים ולוקח אותה לסוף שבוע
לאטלנטיק-סיטי. בכל | בבמה מאז 13/9/04 19:35 אמנון בירמן / קאמבק 1542סיפור קצר על הקיסר פליגל הרביעי מסופר שהיה בעל קנאי ללא פשרות. כאשר
נדונה רעייתו קונסטנצה מרגריטה למוות על מעשיה הרעים, התעקש
לבצע את גזר-הדין במו ידיו, ובלבד שלא יזין גבר זר את עיניו
בצווארה השנהבי. | בבמה מאז 13/9/04 19:35 כרמל סימן-קריאה / 13.8.04 1543אכזבה שירה אני הגשם,
כך טענתי,
אני העץ רחב הידיים
שעליו ככפיות.
אוגרת ואוגרת אני
ולו רק כדי לבנות לך מעיין | בבמה מאז 12/9/04 22:46 טל קשר / נסיעות 1544סיפור קצר שנינו יושבים במכונית, יש ביננו שקט כזה, מתח שקיים רק בהתחלה
כשאתה עדיין לא מכיר, ש לנו יום שלם להיות ביחד, לעבוד ביחד | בבמה מאז 12/9/04 21:48 עין גל / ברגעי השלווה 1545זכרונות סיפור קצר שי עמדה באמבטיה והברישה את שיערה הארוך והדק, מביטה בעצמה
בראי בריכוז מנומנם של בוקר. הפיג'מה עדיין הייתה על גופה,
עטורה בציורים של פילים סגולים וג'ירפות ירוקות.
השעה הייתה 8:00 בבוקר והיא הייתה בחדרה הישן שבבית הוריה,
החדר שבו גדלה ובו חלפו נעוריה. | בבמה מאז 12/9/04 13:04 קסויאר מאקריט / משחקים בנשק 1546הרהור שירה הלילה כבד ויורד ערפל
ואני המשורר מביט ושואל
איזה סוף אני אתן ליצירה
התגמר היא בטוב או שמא בצרה? | בבמה מאז 12/9/04 1:31 יונתן דהאן / ירח 1547סיפור קצר רוני יודעת שתגיע לירח. היא לא "רוצה" להגיע לירח, היא יודעת
שתגיע לשם. היא תגיע לירח, תיגע בכוכבים, ותדליק סיגריה מהשמש
כי מגיע לה! ולא רק בגלל שכשהייתה בת שמונה הבטיחו לה בבזוקה
ג'ו. היא תגיע לירח כי בשבילה אין שום אפשרות אחרת. | בבמה מאז 10/9/04 13:57 ורד האופל / שיר יום הולדת 1548שירה הפיה לקחה אותך עשרים דקות
בין השיחים של יער המרשמלו | בבמה מאז 10/9/04 2:19 יואב תירוש / אמת מידה 1549אינטרוספקטיבי סיפור קצר הדף שאלבז שירבט עליו היה העברת הירושה אותה קיבל מסבו, חתומה
על ידי שני עדים ועורך-דין. רק אחר-כך התברר להרצל כי אלבז ידע
שיש בבנק עורך-דין לאחר שזה ניסה להבהיר לו בראשית השוד את
חוסר-החוקיות של המעשה הפלילי אותה הוא מבצע, ובתגובה לכך זכה
לכדור ברגל. | בבמה מאז 6/9/04 17:15 אורי חרובי / זין על הקארמה 1550גורל שירה עכשיו,
כשהוא מאחורי כל זה
ברור שאין
ולא הייתה לו קארמה
מימיו. | בבמה מאז 6/9/04 9:47
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|
נו, אתה לא זוכר
אותי, בחיאת?
הרגע יצאתי, נו,
קפצתי לאוטו
להביא משהו...
תעשה טובה, נו,
מה אני אשקר
לך?
קומיצה בשערי גן
עדן. |
|