|
רשימת המלצות המערכת - סיפורת |
המלצת המערכת מתייחסת בשלב זה אך ורק למילה הכתובה
ומעדיפה פרוזה - בעיקר סיפור קצר. ההמלצות משקפות אך ורק
את טעם העורך הראשי ואת טעמם של העורכים. מעוות ככל
שיהיה.
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
טל שפיק / אלוהים, פיגועים והצבע שביניהם 1451מלאכים אלוהים והשטן סיפור קצר אני יששכר, ואני מלאך. אני מנהל מו"מ עם מלאכים ערבים לגבי
הפיגועים העתידיים. | בבמה מאז 3/5/02 1:09 הדס ניל / נרקומנית 1452מונולוג אני צורכת סמים קשים.
אז מה, אין לי בעיה ואני יכולה להפסיק מתי שבא לי! | בבמה מאז 2/5/02 20:47 עומרי מן / אדום מדי 1453סיפור קצר אחרי כיתה ג' ביליתי את רוב שעות הפנאי שלי אצל הדוד שלי רמי
,כי אבא כביכול עבד עד מאוחר ובגד באמא.
ואמא כל יום עשתה קניות עד הערב וכמובן בגדה באבא. | בבמה מאז 28/4/02 11:35 נועה ולנר / ואהבתי 1454פרגמנט לילית חייכה אלי חיוך מבין, ונשקה לי לשלום, אשמדאי הנהן
בראשו, והם עזבו מחובקים. | בבמה מאז 22/4/02 20:04 נאמנה לחורף / דרך השמשה הקדמית 1455זכרונות סיפור קצר למדתי לאהוב את השמיים של הארץ, את צמרות העצים, את חוטיי
החשמל שנמתחים בין העמודים, אפילו את הכדורים הכתומים שנתלים
עליהם במרחבים. למדתי לאהוב את הגבוה, הכל דרך שמשה קדמית של
מכונית לבנה. | בבמה מאז 21/4/02 3:30 ציפי זיסו / העץ שלי 1456סיפור קצר הוא היה עץ פשוט של החצר האחורית, מנודה מהחצר הפנימית שתחמה
את בניין המגורים של ילדותי. גזע רחב ושלוחות של ענפי פרא
מסועפים האדירו את קומתו כגפיים בגוף בן אנוש עד שהגיע לקומה
השנייה של הבניין. | בבמה מאז 20/4/02 0:50 לילך רבינוביץ / רוצה 1457מונולוג אני רוצה לשחק את הכלבה
שפעם אחת יתנו לי לשחק את הכלבה,
ולא את היפיופה התמימה
כמו תמיד | בבמה מאז 19/4/02 6:30 שחר ריתקון / הליום 1458סיפור קצר כשאני מסכם את קורות חיי הקצרים, אני מוצא שהאירוע הכי משמעותי
בחיי קרה בפורים של 1979, כשהייתי בן 4, כאשר בלון ההליום שסבא
קנה לי התעופף לו השמיימה. תגובתי היתה כל כך קיצונית וחריפה
שבאופן בלתי רצוני כל התמודדות שאני חווה בחיי עומדת מיד
בהשוואה לאותו אירוע | בבמה מאז 19/4/02 4:50 סי.ג'יי. מק'קווין / שלום לתמימות 1459מדע בדיוני סיפור קצר זה מתחיל להיות מוזר יותר ויותר מרגע לרגע." אמר אייל.
"אין לנו איזה שיעור מחר?"
"עזוב אותך משטויות. יש לך יצורים ילדותיים אינטילגנטיים בתוך
הגוף שיוצרים קשר עם תת-המודע שלך ואתה דואג לשיעור?"
"תן לי לישון על זה." | בבמה מאז 17/4/02 10:13 ג'וש קאופמן / שיר לאבא ואמא 1460ביקורת מונולוג אולי שאמא תירגע קצת ואבא... מה ההיפך מלהרגע?? | בבמה מאז 16/4/02 22:52 רנוש מילשייק / מש''קי הלוויות 1461אוטוביוגרפי מונולוג אני כבר מומחה בלקבור חיילים. חומת מגן. | בבמה מאז 16/4/02 14:43 ארז ברזוליק / מוות 1462סופני סיפור קצר אני זוכר איך דלה מכיסו גוש סוכריות דביק ותחבו לידי | בבמה מאז 16/4/02 3:41 יובל עילם / נזכור 1463פרגמנט נזכור את כל מי שאיננו איתנו עוד.
נזכור את מי שנפל בעת קרב או לחימה,
נזכור את מי שנהרג בתאונה,
נזכור את מי שאיבד חייו כאזרח בפיגוע או אסון | בבמה מאז 15/4/02 16:48 עודד שרון / נגיעה ראשונה 1464סיפור קצר "רגע" הוא אמר, בכלל לא מסתכל עלי. בטלויזיה היה על ההלוויה
שהייתה היום. רק כשהשדרן התחיל להתלוצץ אם החזאית, אבא מלמל
משהו כמו "תראה את זה. הוא צוחק. לפני רגע דיברו על הלוויה.
קצת כבוד..." ואז הוא הסתכל עלי. היה לו מבט רך, מין חיוך
עדין, מעודד. | בבמה מאז 13/4/02 9:58 טיפטיפונת קטקטים / מציאות ישראלית 1465סיפור קצר "תזיין אותי" היא לוחשת לו "תזיין אותי חזק!" היא אוחזת בו
כאילו אין לה במה להאחז חוץ ממנו.
ככל שהוא נכנס חזק יותר ככה היא שוכחת מהר יותר, אין לה זמן
לזכור, היא מתרכזת בלהסדיר את הנשימות שלה. | בבמה מאז 13/4/02 3:40 ניר רודנט / גשרים 1466התבגרות סיפור קצר אותו אחר הצהרים שמו לי את הגשר האחרון בשיני, ואימא שלי
הורידה אותי בבית, ואז שוב עזבה. הפה שלי הרגיש כבד ומכווץ
במתכת. לא הפסקתי לגעת בחוט המתכת עם הלשון, בניסיון להתרגל
להרגשה החדה והדוקרנית שלהם. | בבמה מאז 12/4/02 14:31 אמיר עצמון / ים-יבשה 1467סיפור קצר ואז היא אמרה כן, והיא חייכה, וזה היה שוב. כאילו הסירו ממנה
הינומה. כאילו מישהו הוסיף סוכר לדמעות שלה שחיכו לצאת ועשה
אותן מתוקות. איכשהו, ברגע הזה כבר ידעתי. החיים שלי נהיו
ברורים מאוד. אני זה שצריך לדאוג שהיא תחייך. | בבמה מאז 12/4/02 6:39 שירה סהר / ארבע בבוקר 1468אהבה סיפור קצר ארבע בבוקר , תחילת דצמבר , קור כלבים בחוץ. מסיימת את הוויסקי
בשלוק אחד , קצר ושורף , נועלת את הנעליים השחורות ויוצאת. היא
פוסעת בהליכה , לא מהירה מדיי ולא איטית מדיי. אפילו מעיל
הטייסים שהיא לובשת לא מצליח לעצור מבעד הקור הזה. היא אוהבת
קור וקר לה עכשיו. | בבמה מאז 12/4/02 5:56 ניר זילכה / צריך לעזוב את עיר הבאוהאוס הקטנה 1469סיפור קצר כבר שנה ועדיין היא, בנאלי להחריד, כמעט שאמרתי מכה בכנפיי
באוויר, אותו טמטום של הקיום, שעמום, אותה זיקפה, אותם צרכים,
אותם פחדים, אותה היא.
תני לי לכתוב, אלוהים. לצייר, תמונה. | בבמה מאז 11/4/02 3:25 גיל שנברג / זריחה 1470סיפור קצר ינשק או לא ינשק? היא כבר הרגישה שהיא ממש הולכת ומשתגעת. | בבמה מאז 11/4/02 2:04 סיון אנומי / טיפוסים-עצב 1471סיפור קצר עצב אומר שכל בן אדם שהספיק להיות חבר שלו הרבה זמן יחזור אליו
מתישהו, כדי להגיד שלום, או אפילו להישאר לישון. | בבמה מאז 11/4/02 1:47 עילית טל / שחור 1472התבגרות סיפור קצר נמרוד תמיד היה יוצא דופן. מכולם. בגן, בבית הספר, בין החבר'ה.
הוא התנהג על פי השם שלו - תמיד מרד ועשה ההיפך ממה שכולם עשו.
כשביסודי הייתה אופנה שבנים ינקבו חור לעגיל באוזנם, הוא העדיף
לנקב חור כזה באפו. כשהייתה מסיבה שכולם הלכו אליה, הוא לקח
אותי לפינה שקט | בבמה מאז 10/4/02 10:14 אלי אביעד / דאבל פארקינג 1473סיפור קצר הוא דפק לי רפורט. לא הסכים לוותר. שלוש מאות שקל, כמו מניאק.
אז נכון, האוטו עמד בדאבל פארקינג, אבל פה מדובר בנשיקה, ולא
סתם בנשיקה, אלא בנשיקה למיכל | בבמה מאז 10/4/02 4:53 יניב צוקרמן / הילדות שלי 1474אוטוביוגרפיה סיפור קצר החיים שלי התחילו בגיל שלוש, כשהלכתי למכולת עם אמא. זה היה
כזה אירוע עצום שאני זוכר איך בהיתי במדרכה עד היום. | בבמה מאז 10/4/02 2:46 דארין להב / המעלית 1475מדע בדיוני סיפור קצר בכל ילד מתחבא היצר הזה, יצר ההרפתקנות. בשביל גור, הרפתקנות
הייתה ללכת ולצפות במעלית בהיחבא. אחרי סוף הלימודים בבית
הספר, היה הולך לטייל בקומה, וכאילו בטעות מגיע לאולם המעלית.
אז, היה מתחבא מאחורי ארגז מטען ריק בקצה האולם, וצופה במעלית
שעה ארוכה. | בבמה מאז 10/4/02 2:21 נועה ביסטריצר / עד לשם זה הגיע 1476זוגיות סיפור קצר היא הייתה רגילה לרוץ בבקרים יחפה על כרי הדשא הרטובים מטל. | בבמה מאז 10/4/02 1:47 יערה רנן / מחשבות על מים 1477פרגמנט המגע של מים חמים, שכשהם נשפכים הם מעלים אדים. ממש כמו דם,
ישר אחרי שהוא יצא מגוף חי. מים סמיכים וחמימים שכאלה שפשוט לא
מפסיקים לזרום. | בבמה מאז 9/4/02 21:27 שב לול / לצייר שיר 1478סיפור קצר "תצייר לי שיר", היא מבקשת.
"שיר?", אני שואל.
"אבא, אני רוצה שתצייר לי שיר שאני הכי אוהבת בעולם", היא
עוברת לתחינה.
"מתוקה, שיר אי אפשר לצייר", אני מאמץ כמה תאים אפורים ומנסה
לחפש דרך להביא את הילדה על סיפוקה. | בבמה מאז 9/4/02 5:29 עליסה מורנו / נגיעה קרה 1479סיפור קצר הסתכלתי על המחוג של השניות וכבר הוא עשה חמישים הקפות מלאות
משתיים עשרה וחזרה. זאת אומרת שכבר כמעט שעה אני שוכבת במיטה
ומחכה שהוא יתעורר | בבמה מאז 8/4/02 7:31 הופמן / נמרים על כביש הערבה 1480סיפור קצר נמרים. נמרים לכל אורך כביש הערבה. אני ראיתי אותם. זו לא
ידיעה ממקור שני. זה לא ברווז עיתונאי. הייתי שם. ראיתי את
השיניים שלהם מלאות דם. ראיתי את הפרווה שלהם בזהוב, בשחור,
בכתמים של אדום. | בבמה מאז 8/4/02 2:34 סיון אורגד / אולר קפיצי וכותונת סאטן 1481סיפור קצר האם את זוכרת אותי? מתגעגעת אליי? האם את משתעשעת במחשבות
'אילו' כשם שאני עושה, מעט לפני שאני שותה את הקפה של הבוקר?
בכל מקום שבו תהיי, שלוחה לך ברכת אהבה, אהבה שהגדרת אותה
כ"בוסרית, טיפשית, חולמנית". נותרה לך חלקה בליבי, וכדי שתשרה
הברכה, סמויה החלקה מן הע | בבמה מאז 7/4/02 12:27 בן סויסה / ילדים 1482סיפור קצר אני מתאפק לא להוציא מהמצח קרן לייזר ולעשות משניהם פחם, כי
אני כאן בשליחות מיוחדת, משימה סודית במיוחד. אז אני רץ מהר
ולא נותן לגוף הזה לגרום לי לבכות. הפעם הם לא רודפים אחרי.
ילדים הם חיות מוזרות. | בבמה מאז 6/4/02 6:31 זהר דרוקמן / אורן - דיוקנו של חוטף מטוסים 1483סיפור קצר הסיפור שלנו מתחיל עוד בשנות השבעים כשאורן היה צעיר, תם ורך
וגם בן 6. ההורים החליטו שהגיע הזמן לחופשה בפלורידה וקנו
כרטיסי טיסה שבעה וחצי חודשים מראש, ליתר ביטחון - ככה זה עם
משפחות פולניות. | בבמה מאז 6/4/02 3:06 ורדית פברן / רישום באדום על לבן 1484סיפור קצר מאחורי הדלת הסגורה אני יכול להיות רע כמה שאני רוצה. אני יושב
על מעקה האמבטיה ומזכיר לעצמי אחת לאחת את כל הפשלות שאני עושה
כל הזמן, ועד כמה אני כשלון. שאני מאכזב את עצמי ואת ההורים
שלי ובמיוחד את דנה. | בבמה מאז 6/4/02 0:51 נועה כץ / ועכשיו- תבכה! 1485סיפור קצר "ועכשיו תבכה!" הוא סיים לכסות את הבור, וערם עליו ערמה קטנה
של אדמה, מעצב אותה בקפידה בין שתי ידיו הקטנות והמבויצות. "נו
תבכה!" | בבמה מאז 5/4/02 23:23 אורי פלדמן / מיכל 1486ייסורים סיפור קצר רצתי ברחוב, ידעתי שהוא ממש מאחורי, נעלי הספורט השחורות שלי
התיזו מי שלוליות והשאירו אחרי שקעים בחול. פניתי סמטה כדי
לבלבל אותו. הוא נשאר אחרי, הוא תמיד נשאר אחרי. | בבמה מאז 5/4/02 21:23 אגליאה רובינס / קובלנה של מוזה 1487סיפור קצר אני מנסה להבין מה הקשר ביני לבין יצירה, ולא מצליחה. אז מי
בדיוק הסיק שהקשר הזה קיים? טוב, אחרי שאני רואה מה אנשים
עושים "בגללי", אין פלא שהם לא מוכנים לקחת אחריות על כל זה.
יוון העתיקה זו דוגמה קלאסית... זה ממש המקום שאחת כמוני צריכה
להסתובב בו. | בבמה מאז 4/4/02 7:04 ורד מוסנזון / אמבולנס 1488סיפור קצר "ללכת במהירות במקום" קראת באיזשהו מקום "לא נקרא להתקדם". | בבמה מאז 4/4/02 6:15 תומר קרוצ'י / לובסטרים 1489סיפור קצר סיפרתי ליובל על הדרך הטראגית שבה היצורים החביבים מסיימים את
חייהם. שלא כמו דגים, עופות פרות ודומיהם שחבטה בראש, להב חד
או זרם חשמלי מסיימים מבחינתם את הסיפור, הלובסטרים המסכנים
נזרקים כפי שהם אל תוך סיר של מים רותחים ונופחים את נשמתם
בצרחות אימים. | בבמה מאז 3/4/02 15:48 אופק בר / על כנפי מלאכים 1490סיפור קצר "ההליך די פשוט בסופו של דבר. את קוראת ספרים על החיים. תפיסות
של פילוסופים. אז יש לך בחינה בעל פה. אותו דבר גם על המוות.
קוראת תפיסות של פילוסופים ואז בחינה בעל פה. הבנת?" הנהנתי.
זה לא נשמע מסובך חוץ מדבר אחד- "אה, גיל- אני לא כל כך בטוחה
איך נולדתי...?" | בבמה מאז 2/4/02 14:17 עידו הרטוגזון / הולדת אברהם 1491ארצישראל סיפור קצר בגיל 19 הייתה רחל עדיין בתולה ולא התנסתה מעולם בקשר רציני.
משום מה לא הראתה זו מעולם עניין מיוחד בגברים ובחברתם. היא
גדלה בבית עם שלוש אחיות גדולות ואבא שישב עם כיפה סרוגה מול
מבט לחדשות ולגם מפחית פושרת של בירה מכבי. | בבמה מאז 2/4/02 9:09 ערן לב / ספור 1492פוליטי סיפור קצר בשעה הייעודה נבלעתי בתוך גרוטאת הברזל המגושמת.אף על פי שזר
הייתי בארץ זו, לא נזקקתי לשום תעודות או אישורי כניסה מיוחדים
לגרוטאת הברזל שפניה דמו לפניה של מפלצת בעלת זוג עיניים חסרות
מבע. | בבמה מאז 2/4/02 6:34 שיר אלוני / חסר רגשות 1493ביוגרפיה סיפור קצר עידו הסתכל לכיוון של מישאל ובבעסה גלויה אמר לחפציבה: "אבל
הוא משעמם!"...חפציבה אמרה לו שיחזור לשחק עם שאר הילדים,
ולקחה את הכדור לידיים שלה. היא החליטה לזרוק בעצמה את הכדור
למישאל.
והעקומה הזאת... | בבמה מאז 2/4/02 3:11 אביתר חלימי / יואש המיואש 1494הומור סיפור קצר דוקטור קרלסברג - שלום יואש!
יואש המיואש - כן, שלום, ביי.
דוקטור קרלסברג - מה שלומך? איך הפרוזאק, עוזר?
יואש המיואש - דוקטור, אין לי זמן, אמרתי לך, אני קופץ
מהחלון...
דוקטור קרלסברג - חכה שניה, יש לי ממתינה.
יואש המיואש - לאלאביפ
קול של ממתינה | בבמה מאז 2/4/02 2:59 אלי אביעד / לא הולך ברגל 1495סיפור קצר בבוקר כשהתעורר גילה שצמחו לו כנפיים. לבנות כאלה, גדולות,
מלאות נוצות. אתמול בלילה לא היה שם כלום, סתם גב רגיל.
ועכשיו, הוא יכול לנפנף בהן, ואולי אפילו לעוף | בבמה מאז 1/4/02 15:59 הצימוק הנוקם / איציקיו - Egyptian boy 1496פרגמנט hobanoba 15/09/20 14:17
hi how r u
kL00m 15/09/20 14:18
im akhla | בבמה מאז 31/3/02 21:54 מעוז רוזנטל / להיות רמי קליינשטיין 1497מקאברי סיפור קצר סופי הגיע אני גמור. מדוכדך, מזיע, נוהג ברכב שפח הכסף המקיף
אותו כבר התכופף לחלוטין והתמלא בכתמי דם. רדיו שהפסיק לתפקד
במהלך הדרך ותמונת הילדות שבה וקוצרת אותי ואת תודעתי פעם אחר
פעם... | בבמה מאז 30/3/02 15:31 יהונתן כסיף / ג'ני הקטנה 1498ארצישראל סיפור קצר "נו כבר אמא!" היא מושכת ביד אימה, "מתי האוטובוס הזה יגיע
כבר?"
"לא יודעת," עונה האם, "כוס אמק האוטובוסים האלה."
"כוס אמק האוטובוסים האלה!" חוזרת אחריה ג'ני, "אאאח!" מורידה
לה האמא סתירה. | בבמה מאז 30/3/02 10:09 הופמן / אנחנו זה הדבר הבא! 1499סיפור קצר אח שלי שותה את הקפה בלגימות גדולות. הוא אוכל עוגייה או
שתיים, מסיים את הסיגרייה ורץ. הוא חייב לרוץ. יש לו מלא דברים
על הראש. הוא מארגן אותנו. הוא ישנה לנו את החיים. | בבמה מאז 30/3/02 9:57 רונית כץ / בא לי לשנות 1500סיפור קצר ברק הבטיח שהוא יבוא לקחת אותי בסוף יום העבודה ושנלך יחד
לאכול במסעדה האיטלקית הקטנה של חיים, שנמצאת בדיוק בפינה בה
נפגשים הרחוב שלי והרחוב שלו. זה תמיד היה הרחוב שלי. נולדתי
בבית מספר חמש וגרתי בו עד גיל עשר. אחרי שאבא שלי עזב את הבית
אמא החליטה ש"בא לה ל | בבמה מאז 30/3/02 9:45
<<סוף הרשימה
< עמוד הבא
עמוד קודם >
התחלה >>
|
|