לכל מזייני
השכל, כל שאלות
הלמה למיניהן
בסופו של דבר
מסתיימות בככה.
למה? ככה!
חצי תימני מגלה
לעולם את אמריקה | אל תעשן מה שלא
עישנו לפניך
אמא של עמית
בתדרוך לפני
הודו | כל הערסים על
הזין שלי
הקלאסיקות לא
מתות | קול המום כקול
שדי, רק בלי
החזייה... |
הסתכל על הגבר
במכונית שלצידך.
הוא נראה בטוח
בעצמו. איש לא
יכול לנחש שהוא
סובל מבעיות,
נכון? גם אתה
יכול להיות כזה.
אם תחייג
לקליניקה און
אחת שמונה מאות
שמונה שמונה
שמונה תשע תשע
תשע קליניקה
און
הסתכל על הגבר
שעל האופנוע
משמאלך, הוא
נראה בטוח
בעצמו, נראה גבר
מלא עזוז וסקס
אפיל. אתה יודע
שלעולם לא תגיע
לקרסוליו. זהו
בועז רימר.
גחלילית מפרגנת | -אבאש'ך
ערומקו?
-כן.
-נו סופ פור
יו!
אפרוח ורוד
מארח את סופ
נאצי. | "מי אמר הפסקת
סיגריה ולא
קיבל?"
אילנה מפגינה
פיקציה אורלית | קומדיה זו
טרגדיה שמרחשת
למישהו אחר. |
אם אחמד טיבי לא
היה חבר כנסת
וחבר של ערפאת
הוא היה יכול
להיות אחלה דמות
בסלוגן.
חבר שלום, לא
חברה חבר שלום
(כבר) לא משחקת,
בסלוגן הפרישה
שלו מהדמות
הפקטיבית שלו
ושל יוצרו
(שיחנק כבר) | אני מוצצת אצבע,
אתם לא?
גמבה.
| עד שלא אשוכנע
שזו אכן
במה
אני לא כותב כאן | ה"שלח לחמך" הזה
מזכיר לי שצביקה
הלולן הקמצן
באמת לא מאכיל
אותי כמו שצריך
אפרוח ורוד. |
-אמא!
-מרקו!
-הו, זה טוב!! | -במה חטאתי?
-במה חדשה. | חכו רגע
אני מביאה משהו
לשתות
פינקי(ת) | אם תזיין חזק
אחי, ינעמם יותר
לה ולי |
פעם צנחן - תמיד
תותחן.
פעם תותחן -
תמיד נתחן.
כל הזין- נוב'
2000.
אחד עדיין זוכר
אתכם... | בניין לא כל כך
חזק, אבל
האוכל...
החבר של שלי
ושלי בחתונה
באולמי ורסאי. | אני רוצה לרדת.
אף אחד לא לימד
אותי איך.
אחת שרוצה לרדת
בתחנה אבל לא
יודעת ללחוץ על
הכפתור של הנהג | -הנה עוד
אחד...
צופה מהצד
בסלוגנים |
מי היה ברוך
ג'מילי?
זה קל!
לא אני.
סוכרזית
החיננית. | -אבאש'ך
ערומקו?
-כן, אבל מה אני
אגיד לך, אין
עבודה המביישת
את בעליה, לא
ככה?
אפרוח ורוד,
שמח בחלקו. | אין לא יכול- יש
יכול גרוע!
חרגול כמ"מ | בסדר! אני
מודה!!! אני
נכנע!!!! אני
ערומקו!!!!!!
-אבא של אפרוח
ורוד. |
אם העולם הוא
במה ואנחנו רק
חלק מההצגה...
אז תגידו לי
לעזאזל !!!
מי הקהל ?
גולנצ'יק ליד
דוכן סוויסאיר
ביז'נס קלאס. | מה אתה עשית
היום?
ראינו חצי
מטריקס אכלנו
חצי סנביץ
וחלקנו בירה | אני חותר משמע
אני קייק | עוד סלוגן אתם
רוצים?
דיי אתם
מגזימים
-הפרעושים של
ג'וני כבר
עייפים |
רוב הזמן אני לא
נהנה. בשאר הזמן
אני ממש לא
נהנה.
וודי אלן | -"אמא?"
-"מרקו!"
-"אמא!"
-"קופיקו!"
מרקו רוסי
בקמפיין נועז | שמור על הפה
שלך!
אולי תצטרך
להשתמש בו אחר
כך.
שלי. | בהתנחלות ישבתי
וזכרון כתבתי
פתאום צלף ירה
לי בגרון
ונגמר הזכרון
המתנחל, בעוד
חידוד לשון לא
מוצלח |
תסלח לי פרופ'
ירמיהו בן
יהודה, אבל
מרכז העולם זו
רק אני!!
פינקי | כבר- בגיל -
כזה??!!
ורדה
רזיאל-ז'קונט
מזועזעת | היופי הוא בעיני
המסתכל, ולעיתים
יש צורך להעניק
למסתכל טיפש מעט
חכמה בצורת פנס
בעין.
לימונדה
משועממת. | האור בקצה
המנהרה שהוא
מקור לתקווה,
יכול להיות גם
רכבת שמתקרבת |
רבים שואלים
אותי, מה
היתרונות בלהיות
אפרוח ורוד?
ואני עונה, באמת
מה?
אפרוח ורוד,
לאחר הנחה. | היי, אתה עם
הסלוגן של בועז
רימר (כן, אתה
הפועל!), כבר
פירסמו את
הסלוגן שלך!
חוצפה!
שפרירית עושה
שינוי תדמית
(מצוענייה
לפולניה) | - "סליחה, מה
השעה?"
- "אין לי כח
לענות לך על
זה". | "מה ששלכם
שלנו!
-מה ששלנו
שלנו!"
(דמגוגיה
להמונים) |
אל תבכה כמו
תינוק, על
טעויות שעשית
כמו גבר.
כנ"ל לגבי נשים. | גלשתי לבמה-
נהייתי בלונדיני | כסף הוא כמו לחם
-
או שיש לך או
שהוא יבש.
אביה האיום. | נניח שבועז יחלק
את כל היוצרים
בבמה לעשרים
קבוצות, וכל
קבוצה תארגן
מדים משלה
ואימונים בשעות
לילה מאוחרות,
ונניח שנגיע
כולנו לרמה
מקצוענית ממש,
ונניח שיבואו
מכל קצוות
הצפונבון לחזות
בפלא, ונניח
שנקבע פה אחד
תאריך ובו ננהל
טורניר קטרגל
מותח על מנת
לברר אחת ולתמיד
מיהו גדול
מכדררי הבמה- אז
אני בועט ראשון
פנדל.
חרגול חושב
רחוק |
משורר... הנער
חושב שהוא
משורר...זבל
המורה מהחומה
נכנס לעמוד
האישי של מטה
הבחירות של
BUBBLEHEAD | יש פולנים
בקהל?
אוקיי.
אני אדבר לאט.
אד המתאבד | אני יושבת פה
כבר שעות, ומנסה
להבין איזה
סלוגנים לא
מתקבלים, ולמה
לעזאזל בועז
משלם למישהו,
שטוען שהוא
מצנזר, אבל בעצם
יושב כל היום
ומגרבץ?
אחת שתוהה
תגובת זה שמאשר
את הסלוגנים:
בועז לא משלם
לי. מרוע לב אני
עושה את זה,
ומאהבת המקצוע | מי ייתן
ובגלגול הבא
יהיו לך
פנוטיפים של כלב
ים!
פרובוקטור. |
