[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כנען אביב
סלאר, בוליביה, אמצע 98

http://www.cnaanaviv.com

אל היצירות בבמה האהובות על כנען אביבאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי כנען אביב
נולד 1975 במושב גיתית, בבקעה.
ונטוע שם.
לא למד אבל התחנך.
טייל.
עובד.
לומד.
ועושה את כל השאר.

מומלצים:
הדיבאגר, סיפור בלי המשכים, הפי אנד, גרגורי, ועוד..




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סאטירה
מושג האין סוף

הוא נראה רע. עזוב, מה קורה איתך בנאדם, שאלתי אותו, והגשתי לו
טישו לנקות את חרון אפו. הוא שיכל רגליים והסתכל ...

נגה אמרה שהיא אישה מאוד רגישה, ובכל מקום שהיא הייתה, ואנשים
שהיא פגשה, היא תמיד לקחה משהו מהם אתה. איזשהו חלק לפעמים קטן
לפעמים קצת גדול יותר, אבל תמיד חלק מהם בא אתה.

אינטרוספקטיבי
שמוליק רצה להיות בבית, בערבה, במקום מוכר, ותהה למה בכלל
הסכים לבוא. מה ההבדל, הוא לא ראה אותו חמש שנים, אז עוד שלוש
שעות לא ישנו שום דבר

ביתספר
ביום האחרון של הלימודים, כשבית הספר נגמר וכל החברים נעלמו
ישבנו אני נועם ושירה במגרש הכדורסל על המדרכות החמות, שהן
בעצם הספסלים של המגרש, עם התעודות שקיבלנו לא מזמן ועם הסמל
המגעיל של בית הספר, חושבים אם לחזור הביתה עכשיו או לחכות עוד
קצת.

התבגרות
ביום האחרון של הלימודים, כשבית הספר נגמר וכל החברים נעלמו
ישבנו אני נועם ושירה במגרש הכדורסל על המדרכות החמות, שהן
בעצם הספסלים של המגרש, עם התעודות שקיבלנו לא מזמן ועם הסמל
המגעיל של בית הספר, חושבים אם לחזור הביתה עכשיו או לחכות עוד
קצת. באותו חופש גדול

כשבנצי יצא מהבית וניגש למכונית הוא לא ידע מה הגורל מתכנן לו
באותו היום, ואיך אנשים שהם זרים גמורים, שאולי רואים אחד את
השני אבל לא באמת מכירים ואתה לא באמת בוחר להיות אתם בקשר,
פתאום אתה נקלע אתם לסיטואציות הכי אינטימיות

בלשי/מתח/ריגול
בדרך למשרד - "סמנכ"ל תפעול ויחסי ציבור" כבר ידע גרגורי מראש
מה הוא הולך לשמוע. "כאן זה לא רוסיה, השרות מעל לכול, שרות
אדיב ומהיר, זה הערכים שעליהם נבנתה רשת חנויות המכולת של לוי
את לוי"

אלי לא מפחד משום דבר, יש לו ג'וקר בכיס. לא אכפת לו מה יהיה
ומה יקרה, תמיד יש לו את הג'וקר בכיס. זה ג'וקר מיוחד, ככה
אפילו כשהמחנכת, היועצת וגם אימא שלו נסגרו בחדר של המנהלת
ו...

פואנטה
נירה המתכנתת , הפאונדרים, הסי טי או ובכלל כולם, מה זה היו
מבסוטים ממנו, הוא גילה באגים בהנהלת חשבונות, הוא מצא באגים
בחניון, ובכלל בכל מסעדה שהיינו אוכלים הוא היה מוצא להם איזה
באג, בשולחנות בחשבון או במלצרים. הוא גילה באגים באנשים

זוגיות
ככה זה הפי אנד, היא הסתכלה על המים יורדים במערבולת דרך חור
הביוב בכיור, תמיד בכיוון השעון, באוסטרליה זה הפוך, היא תמיד
רצתה לטייל באוסטרליה, אבל היא הלכה ללמוד אחרי הצבא ועכשיו
היא כאן. עכשיו היא מבינה למה הסרטים נגמרים בהפי אנד, כי כאן
האושר נגמר.

פואנטה
על שערי גן עדן, אל מול המלאך גבריאל שכמו פוסל באבן עמדה נערה
בוכייה, אך פניו של המלאך לא זעו. ואל הרצל נפתחו שערי השמיים
המוזהבים כמו במטה קסם, הרצל נאנח אנחת רווחה ביודעו כי הגיע
זמנו אל המנוחה והנחלה. אך כשצעד על פניה לא יכול היה

אורבני
ושאם אני ארצה, מחר היא תראה לי עוד עבודות שהיא עשתה, רק שהיא
שמה אותן בינתיים במחסן, עד שאחיה יסגור לה את המרפסת כדי שהיא
תוכל לשים אותן שם, שכולם יראו בלי ש...

אהבה
"כנראה שאנחנו במצרים", אמר נדב כשהוא מביט על המפה במושב שליד
הנהג. היה לו מנהג כזה לומר את הדברים בקול שקט ומחושב שנתן
לדברים משנה תוקף והרגשה שהוא צודק גם כשהוא טעה. "אל תהיה

סאטירה
נו, אין ספק שהדרישה של ח"כ דחקה לייצוג זהה של ערבים בוועדה
הבין מוסדית שדרשה כי עשרים אחוזים מהנציגים בוועדה יהיו ערבים
אכן חייבת לעבור, בסך הכל ישנם עשרים אחוזים לערך של ערבים
במדינה וגם להם מגיע ייצוג הולם. אין מה לשאול שכמובן חמישים
אחוזים מהן יהיו בנו

זכרונות
ובכלל הקומקום הזה מזכיר לו את ילדותו, כשאבא היה חוזר מיום
העבודה בחנות התכשיטים הקטנה אמו הייתה מרתיחה בקומקום דומה את
המים החמים. זיכרונות מימים טובים יותר. עכשיו כולם אינם, הם
חיים רק אצלו בזיכרון.

מדע בדיוני
כבר כשהם תכננו את החופשה השנתית על פובוס, הייתה לפראנק הרגשה
גרועה בנידון, בצורה כל שהיא היה לו ברור ששום דבר טוב לא הולך
לצאת מהעסק הזה...

התבגרות
כשהיא סגרה את הספר שאלתי אותה אם אין עוד המשך לסיפור. היא
הסיטה את שערה מאחורי האוזן וחייכה. היא הייתה הילדה הכי יפה
שראיתי אי פעם. אני אוהבת אותך, אמרתי לה. וגם אני אותך, היא
ענתה וניגשה קדימה ונתנה לי נשיקה.

"כוס אמו", אני שוכבת על המיטה, מביטה על התקרה שבגיל שתיים
עשרה הדבקתי עליה עם החברות מהשכבה כוכבים זוהרים, וחושבת שאני
דפוקה. למה עשיתי את זה, אין לי שום מושג.

אימה
מושיק שם כיפה שחורה, מנשק את המזוזה, ויוצא לבלות עם חברים.
חצי ערס כזה אבל עם נשמה טובה שעוזר לאנשים, קשה מבחוץ אבל רך
מבפנים, זה התחיל אצלו עוד מהתנועה כשהוא היה...

ארספואטיקה
כל פעם כשאתה כבר בטוח שהנה זה הגיע הרגע, קצת שקט ומרגוע,
שילמת את כל החובות, הרמת טלפונים לכל מי שצריך, סגרת את כל
העבודות לאוניברסיטה, דווקא אז כשאתה כבר בטוח שהנה באים קצת
ימים של שקט, דווקא אז, דווקא פתאום מגיעה איזו צרה חדשה...

...והתיישבה על הכורסה בסלון העור הנקי, ושום קול לא נשמע מלבד
רשרוש הצפצפה שבחצר וקול נשימותיה. דווקא מוזר ש...

יוסקה הוא המעאכר של המדינה, כל מה שתרצה יש לו, הוא מכיר
מישהו שמכיר מישהו שיכול לסדר את זה בצ'יק צ'ק, יש לו קשרים
ברבנות הראשית של ראשון לציון והוא מסדר לך...

לשירלי יש גולף שאבא קנה לה, וגם היא נמצאת באותה קומה כמו
יענקלה, אבל היא רק עושה שם סטאז, ולפעמים הם נשארים לעבוד עד
מאוחר ומזדיינים על השולחן בחדר הישיבות. ריקי לא ...

זוגיות
הוא נשאר לשכב מביט על התקרה כשהרגליים תלויות באוויר מחוץ
מיטה מעל השטיח עם גרביים מאתמול. אבל את טל יש לו תמיד,
ובימים יפים ללא התקפים היא משתדלת לעודד אותו כשהם משחקים
בפארק.


לרשימת יצירות השירה החדשות
געגוע
אבא שלך, נעה, היה האיש הכי נחמד בעולם.
אבא שלך, נעה, היה איש חזק וכשהוא חייך כולנו ידענו שהכל יהיה
בסדר.
אבא שלך, נעה...

שיר ילדים
בארץ הזו ישנה נסיכה יפיפייה
ולנסיכה הקטנה ישנה בעיה
היא לא מצליחה להירדם.

יחסים
על קברי תפגשנה כל אהובותיי לפרקים
תיאספנה ותבאנה מכל קצוות ארץ ותבל
זו תלבש שחורים
זו תקרא הספד ...

צרובה משמש מנסה לחיות,
להיות אדם בן הבריות




אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
יום שישי בערב,
כולם יוצאים,
מסתובבים,
שותים, נהנים,
ורק אני כותב
סלוגנים.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/CnaanAviv
יוצר מס' 3508. בבמה מאז 11/6/01 11:01

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לכנען אביב
© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה