|
04/07/1987
its nausea, oh nausea
and were gone
לא האמנתי שזה קורה, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי, אבל עדיין
המשכתי לרוץ לעבר הרכב הבוער, החלטתי שאני רוצה למות באומץ עם
אהבת חיי.
|
הוא אמר לה: "מה מילותייך האחרונות?" "מילותיי האחרונות?" היא
השיבה "מה מילותיי האחרונות?! אני סך-הכל בת 17 וחצי! בבקשה
תעזוב אותי! אני מתחננת!" היא לא ראתה מיהו, והוא גם לא ראה
אותה...
"בבקשה! אני מבטיחה שאני לא אגיד כלום למשטרה!"
|
"אז לפי החששות שלך זאת פעם הראשונה שלך, נכון?" ,אני פחדתי,
אני מודה, זאת היתה פעם ראשונה שהחלטתי שאני נוסעת לעיר מקלט
ההיא, לאינקובטור האנושי של הנוער הבורח, לאביתר.
|
היא חזרה, התיישבה במקומה ושוב שיעורים. המורה מדברת על אהבה,
על זוגיות והיא הרגישה אבודה, עייפה. חיכתה שהזמן יעבור והכל
ייכנס דרך אוזן אחת וייצא מהשנייה
|
שלומי הרגיש שליבו נדם לרגע, באותו רגע הוא נגע בשמיים.
הם התקרבו באיטיות עד שהגיעו לאותו מגע שפתיים... הם החלו
להתנשק.
|
חושים מתרוצצים
להתחרפן, להיבלע
|
in the engine, where we sitting
where the heart beat, like a drum
|
אם רק אלוהים היה יודע
כמה היא בבעיה
|
איך הכל מציף
עם אותן דמעות
ואלוהים לו נח
בלי שום דאגות
|
הו אדון רב עולמות,
לו רק היית יודע את שליטתי
בך
|
ואם היה,
יהיה רעש במקום השקט
|
מתחת אבני היסוד
ובמורת רוחם של אותם הגדולים
הרגשתי שאינני עוד
|
את אהבתי
שנלקחה ממני,
מצאו בין חתולות רחוב.
|
הד חזר אליי בעצמה
וצעקתי נשמעה עמומה יותר ויותר
|
אתה כולך איתן
כוכב אשר מאיר לי בלילות
|
אני חושבת על זה
ומתייפחת שבעתיים
|
"מחכים למשיח"...
אנשים אומרים שכבר אין אמונה
|
אני רוצה לרוץ וליפול
אני רוצה לקום ולגדול
|
האופוריה של האהבה
הכהתה את כל החושים,
|
קח אותי בזרועותיך
הראה לי איך אהבה גדלה
ואיך פרח פורח
|
הופתעתי
לא ידעתי שהוא יוכל לעשות
דבר שכזה
|
רטוב לי,
די
עיניים בוכות,
עדיין
|
כשתגיע -
אני אסתכל עליך
במבט של הפעם הראשונה
|
הברק נותן לי אור תקווה,
טוב לי בלי הרעם.
|
הייתי בריזה של ים
נושבת בשערותיה הבהירות
של ילדה,
|
לבכות ימים שלמים
שמתוכם יצאו גלים
שיהפכו את העולם
|
לא ידעתי עד לאן אגיע
האם לשמיים או לרצפה?
האם אחווה חוזקה בלב
או חלישות עצבים?
|
הכותרות בעיתון השתנו ונהיו אופטימיות:
"עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה"!
|
תמיד רציתי להיות דמות מצויירת
|
האחד ההוא ששולח הודעות
מתקשר, שואל ודואג
|
תמיד הרגשתי לנכון לספר לך
מה קרה עם ההוא
ואיך הוא לא דוס
ושתפסיק לתייג אנשים
|
זה היה במרחק קטן ממני
רציתי לעשות את בצעד הזה
|
אני כבר התחלתי
לעצור פעימה
שאני מאזינה למשפטי אהבה,
|
אתה הורג אותי,
במשיכות איטיות אתה
תולש את המוגלה מהפצעים
|
אותי אתה הופך
ואת הצליל בוקע.
|
לפרוט על מיתרי ליבך
אני רוצה,
|
בוקר בא
ושוב אני מצפה לראותך
|
קוראת את עצמי
מתוך דף שאלונים
|
זה תמיד כלול
בלחזות עתידות,
זה יכול להיות טוב,
ואפילו נחמד מאוד,
|
תבכי
על שפספסת את הכל
תשני שוב את הצבע שלך
החיים הם דף - את מכחול
|
והפרפרים - עפו עם הרוח לחופשי...
ורק אני, עזובה ללא כל
עדיין עומדת מתחת לחופה
|
שאלתי "מי סרג לך אותה?"
שאלה שחשובה מאוד לנערות בחיפוש
|
אני שקטה, בחדר חשוך,
והפוך מכסה את כאביי
|
אני מרגישה פתאום רגועה ושלוה
מחוטלת ברגשות אהבה חדשים,
|
כל כולי חשופה
אליך ואל העולם
|
עברתי ליד המכשיר הרעשני
וראיתי אותו עומד שם ליד
חבורה של כחולי מדים,
|
יחשוב שהוא מיוחד
אבל בסופו של דבר גיליתי
|
תינוקות מתים מסתובבים לי בראש
צובטים מכל הבא ליד
ציפיה גובלת בשנים
|
ואני התמכרתי לאותו צלצול באוזן
שהביא איתו פיה ונסיך.
|
טבעת חונקת
סביב הצוואר
ועוד אחת על ידי
|
הולכות בין רגליים שונות
מנסות את הדרך לדעת...
|
ממיסה אותו לאט
הנה אני נעלמת.
|
סתם
עוד דבר ששונאת
סתם
רוצה אהבה לך לתת
|
אז עכשיו אחרי
היכרות מעמיקה
אחרי כל השמחה
וגם קצת מועקה
|
יש ריח של תקוה
שמשתרך לו באוויר,
שנותן אור להמשך,
|
חולצה אדומה של אהבה
נזרקת על ידי,
לתוך סל כביסה
|
אוחזת ידך בידי וידענו שנינו
לאן בדיוק מובילות דרכנו.
|
לא לזכור אותך
להשליך הכל למגירה,
הכל שקר גס
|
מלאך קטן מתרוצץ
וכולם מחכים לו
שיפרצו כנפיו
|
אני לא ידעתי
לכאן או לכאן,
קטפת לי פרח
והיית מוכן.
|
שום דבר לא יכול לקחת אותי ממך
|
ואת
נאספת גם את
אל המקום
שלו אין ריבון
|
אתה כולך שלמות
אין בך מגרעה קטנטנה,
|
תן לי עוד
אני לא יכולה בלי זה
|
דברים צפים, זכרונות עולים
אנשים זזים, אנשים בוכים
|
היא מוכנה ללכת עד הסוף
ולתבל עם טיפה מחשוף.
לבד.
|
הקרינה לא מעניינת
גם לא הסרטן
|
כסף גמור
על נסיעה מבוזבזבת
|
אני הולכת אליה כל פעם שאני בדיכאון, היא קבורה עמוק בתוך
הארון
|
יש רגעים שאתה כבר לא זוכר מה אתה בעצם רוצה מעצמך.
|
מה גורם לזה בדיוק? הוא כל כך יפה שזה מדהים...
הירח לא מרפה, כאילו הוא אוחז שלט ענק שעליו מתנוסס שמך בגאון,
או סתם איזה "אני אוהב אותך".
|
אתה פשוט מושלם.
כל פעם שאני שומעת את הצחוק שלך מצתלצל לי באוזניים כולי
מתמלאת אושר.
האישיות שלך מקרינה על כל הסובבים אותך...
|
אז עכשיו מקבלים את התורה, אתה עכשיו מורה בשקט השמימי מה אסור
ומה מותר,
אסור לפגוע בי? מותר לי לבכות?
|
לא כיף לחיות באשליות
ובסופו של דבר להתבדות.
|
המקום שאני הכי אוהבת בעולם.
|
allstar!
get your allstar hear!
|
אל הארכיון האישי (11 יצירות מאורכבות)
|
|
סע ללפלנד!
נילס ולהקתו
אווזי הבר
בדואט
עם המפקדת אק"א |
|
