|
זוהי עת פריחת הסתוונית
לרגלי שמיים כיבלת
דוקרת בטרשים כמאכלת
קטנה וענווה ופחדנית.
|
מציירת ציורים ערומים
וקוראת להם כאבים בלועזית
אקסהיביציוניזם אקסצנטריות אקזיסטנציאליזם
|
אצל אנשים, ראיתי,
מילה זו לא מילה
|
אני נשפך ומבעבע במטבח
כסודה מהולה בדם זכריה
|
הנוסעים מתבקשים לא לשכוח
חפצים ורגשות אישיים
זה מייאש לנו את הנהג
|
בחנות יד שנייה של ספרים
רווק-דירה-מחולקת קורא בקול בשקט את שירו שבור השורות
הריקות כמו הכיסאות ומעט המשוררים שיקריאו מחר
(אולי בעוד חמישים שנה יקללו אותם תלמידי תיכון).
|
כבר שנים
תמיד כשאני נכנס לבניין העיריה
צופה בי האח הגדול.
|
אבל המספר הטבעי הנמוך ביותר
למניית בני אדם
הוא שניים,
לבד אינני נמנה.
|
אני נזכר לפני לא הרבה זמן
אכלתי המבורגר אחרי שעזבתי את גלי
ולא ידעתי ממה כואבת לי הבטן
|
אנחנו חבורת משקפופרים
שמחפשים מלים יפות
לתאר בהן סקס
|
על המצוק מטפסים שני סטודנטים,
ילדים הבורחים מן המולך -
מן האש הצורבת, הלהבה המחבקת,
נאחזים באבנים הבולטות מן הקיר
|
כי יידע כל שער עמי כי אשת חיל את
ועתה כל אשר תאמרי
עד חצי המשרה וינתן לך:
|
עד כי בא מלאך
עד כי בא מלאך
לראות דמדומים
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
כמה פעמים,
כמה פעמים,
כמה פעמים...
לחצת על
ENTER...
ושום דבר לא
קרה... |
|
