|
זוהי עת פריחת הסתוונית
לרגלי שמיים כיבלת
דוקרת בטרשים כמאכלת
קטנה וענווה ופחדנית.
|
מציירת ציורים ערומים
וקוראת להם כאבים בלועזית
אקסהיביציוניזם אקסצנטריות אקזיסטנציאליזם
|
אצל אנשים, ראיתי,
מילה זו לא מילה
|
אני נשפך ומבעבע במטבח
כסודה מהולה בדם זכריה
|
הנוסעים מתבקשים לא לשכוח
חפצים ורגשות אישיים
זה מייאש לנו את הנהג
|
בחנות יד שנייה של ספרים
רווק-דירה-מחולקת קורא בקול בשקט את שירו שבור השורות
הריקות כמו הכיסאות ומעט המשוררים שיקריאו מחר
(אולי בעוד חמישים שנה יקללו אותם תלמידי תיכון).
|
כבר שנים
תמיד כשאני נכנס לבניין העיריה
צופה בי האח הגדול.
|
אבל המספר הטבעי הנמוך ביותר
למניית בני אדם
הוא שניים,
לבד אינני נמנה.
|
אני נזכר לפני לא הרבה זמן
אכלתי המבורגר אחרי שעזבתי את גלי
ולא ידעתי ממה כואבת לי הבטן
|
אנחנו חבורת משקפופרים
שמחפשים מלים יפות
לתאר בהן סקס
|
על המצוק מטפסים שני סטודנטים,
ילדים הבורחים מן המולך -
מן האש הצורבת, הלהבה המחבקת,
נאחזים באבנים הבולטות מן הקיר
|
כי יידע כל שער עמי כי אשת חיל את
ועתה כל אשר תאמרי
עד חצי המשרה וינתן לך:
|
עד כי בא מלאך
עד כי בא מלאך
לראות דמדומים
|
אל הארכיון האישי (5 יצירות מאורכבות)
|
|
"תאמין לי שאני
גם חוויתי את
זה, אבל עוד
הרבה לפניך! וגם
הייתי הרבה יותר
טוב ממך! וגם
השגתי את זה
הרבה יותר בקלות
ממך! ואני גם
קיבלתי הרבה
יותר פעמים
ממך!"
טיפוס קנאי, אב
לשניים-עשר,
מטיף מוסר לבנו
הבכור לאחר שתפס
אותו מקיים
יחסי-מין. |
|
