|
קוזט, ילידת1987, גרה בפרת', שבמערב אוסטרליה. היא
מנהלת את הפורום "מישהו מקשיב לך" בבננה בום
(www.boom.co.il). אני אמרתי לה לא להמליץ על דברים
אבל היא התעקשה. היא אמרה ש"כשבראתי" הוא המונולוג
האהוב עליה למרות ש"אני אין סופית" נשמע יותר מגרה.
היא גם אוהבת את "יא מניאק!", אבל זה סוד, אל תגלו.
בין השירים באנגלית היא הכי אוהבת את let me הלא
ברור. אבל רק "אימא, מה זה גטו?" ו"אל!" היו
מוערכים על ידי המערכת. ועוד היא אוהבת את הסיפור
"עוף גוזל" וגם את "תמונה שלי בעיתון" ("אדוני
אלהיכם אמת" היה מומלץ על ידי המערכת). היא מקווה
שתהנו. עוד משהו - היא מעריכה כל תגובה, אין לכם
מושג עד כמה, אבל לא מגיבה באימייל, עמכם הסליחה.
שימו לב!
היא מעדיפה תגובות על הצבעות,
הסברים על קריאות התרגשות,
וביקורת בונה על ביקורת הורסת.
לא שווה לעצבן אותה.
תודה על תשומת הלב והמשך יום נעים (ובטוח.)
חושבת שמחזור זה שלשול ושלשול זה מחזור (מי אמר שזה לא דומה).
לא מפרידה בין עובר וילד אך יודעת היטב את ה"סיבות: למה
מתחילים לעשן". עדיך לראות רופא בדחיפות בקשר לבעיות מחרידות.
רגועה מדי.
|
אני ממלמלת בין שיני, בוחנת את הנשים הקשוחות מסביבי. כולן עם
כובעים על ראשן, עומדות כשהן מתכופפות מדי פעם. איך? איך אני
בורחת מפה?
|
חיים בטעם חרדל. ארטיק בטעם אבטיח. מסטיק אורביט לילדים - ללא
סוכר. קרמבו מוכה. עוגיות שוקולד צ'יפס. צ'יפס בטעם בצל. ביסלי
בטעם פיצה.
|
ועכשיו, עכשיו גם היא מתה. מבפנים, מבחוץ, מכל צורה שתסתכלו
עליה, היא מתה. נכון שהרופאים אומרים שמצבה תקין לחלוטין, ורק
רגלה פצועה במקצת, אבל היא מתה. כי חוץ מהעובדה שהיא חיה, אין
שום דבר שיצביע על כך שהיא חיה.
|
מה אתם יודעים בכלל על החיים שלה? ואיך שהיא גרה? ועל מה היא
חושבת? ועל הנשמה שלה שבפנים, שכבר לא ממש קיימת?
|
היא חשבה שיש בה פגם, מום או באג כלשהו - בגלל שלא ידעה כמה
דברים על החיים.
איך תוכל להיות שמחה אם תמשיך לשבת על הכורסה?
אך איך תעשה משהו ללא מטרה?
ואיך תדע מה המטרה?
הרי המטרה שלה לא יכולה להיות: "להיות שמחה."
|
בתיה הסתכלה על הסכין כאילו הוא היה כל עולמה. בו תלויים עכשיו
החיים שלה - או יותר נכון, מותה. עיניה הגדולות שלחו בו מבט
אמיץ - כאומר "אני משתוקקת להכניס אותך ישר ללב."
היא הפכה אותו והעבירה אותו מיד ליד, מסתכלת עליו מקרוב,
כבוחנת אם הוא ראוי להיות אחראי ל
|
כשאכלנו את ארוחת הסדר, בערב פסח בשנה שעברה, ממש לא היה לי
טעים. אבל התלהבתי מהאוכל העשיר כמו כולם, שיבחתי את בעלת הבית
על טעמה המיוחד והתכבדתי במנה גדולה של מרק ירקות. אך זה לא
היה טעים. אני פשוט לא בן אדם שאוהב לאכול.
|
הוא זורק ת'כדור וקולע ואני כזה חייכתי לעצמי. הוא שלי. כל כך
גבוה. כל כך כוסון! אלוהים איך שאני מתה עליו! ואז הוא כזה
כזה... כאילו הסתובב והסתכל לכיוון שלי וראה אותי... והעיניים
שלנו נפגשו ואני כזה נהייתי אדומה כמו עגבנייה.
|
לא, לא התחלתי לחשוב ארוכות מה קרה לאישתי ובנותיי. עדיין לא
האמנתי. במשך 5 שניות ראיתי את חיי כסרטון.
|
אבל מה שלא יעשו - היא כבר ידעה. היא ידעה שמאז האסון, הכל
הולך ומשתבש. היא ידעה בדיוק לאן היא מדרדרת, היא לא הייתה
תמימה. אקסטזי היא ניסתה כבר לא פעם, ואפילו לקחה על עצמה
אחראיות בעניין... היא ידעה שהיא תתמכר בקרוב, בקרוב מאוד.
שום דבר לא הלך כרצונה.
|
מה? מה אתם ממשיכים להסתכל עלי במבט כזה של
יואו-הבת-אדם-הזאת-צריכה-עזרה-אסור-ליוצרים-כאלה-להסתובב-בבמה-היא-אפילו-לא-יודעת-מה-זה-פואנטה??
|
"את היחידה שנותנת לי אור,
את נותנת לי חיים,
את זאת שמחזיקה אותי הרחק מהבור,
והרחק מהמעשים הרעים.
|
כן, הנני מפחדת. ויודעת, שהסיבה היחידה בגללה הנשק הזה מונח על
כתפי הוא שיש סיכוי שאצטרך להשתמש בו. ומחשבה זו, כמובן,
משתיקה אותי. אבל אני אתגבר על הפחד, ועל הדמעות ועל הפרידה.
|
רועי ישב ואמר לעצמו בלב:
" אני אתגבר עליה. אני לא זקוק לאף אחד. זאת לא הייתה אהבה
אמיתית, סתם נדלקתי על מישהי, ומחר אני אדלק על מישהי אחרת.
|
חשבת פעם מה זה בכלל? רק תארו לעצמכם. אתם שוכבים על כביש שדם
פורץ ממנו לכל הכיוונים, מנסים להחזיק בראשה של אמכם, כדי שלא
יצא יותר מדי דם מראשה.
|
כשהגעתי הבייתה התיישבתי על המיטה והתחלתי לדפדף בין הדפים.
לבסוף הגעתי לעמוד הלפני אחרון. היו שם הרבה תמונות של נשים
צעירות ואז פתאום ראיתי תמונה שלי בצד השמאלי בתחתית. אני
חייבת להגיד לכם שהופתעתי. לא שאף פעם לא ראיתי תמונה שלי, לא
שאני לא יודעת איך אני נ
|
I was there when you first loved,
I was there when she first left you.
I was there when you first laughed,
I was there when you cried too.
|
We have to think of words
To say before we call
But is it worth it, honey?
I'm not sure, not at all.
|
Let me kill your soul,
As I did to mine.
|
I lost the taste long ago,
When I was searching for love.
I can't stand it, not any more!
Not when you stare there and laugh.
|
In my dream
I'll do what I want
And no one will know
|
We never think about what makes us happy or sad,
We never know what is it, that makes us go mad.
|
Palestinian lady
Her home, her jail
Ten beds,
In one little room
That's all she has
|
I like having a long shower. The water is so soft and
comforting making you hot or cold, as you wish. It makes a
really pleasant sound when it hits the floor so regularly
and relaxing. It is that private time when I can think about
anything or if I wish,
|
Three little fingers,
Covered with blood,
Three little angles,
Were sent from the God.
|
I've had enough already,
I don't need any more.
I'm already ready,
Ready to go
|
Far away
From here
There's a way,
That people can hear,
And listen to you.
|
אדליק נר
לשלום
שיר, התקווה והחלום
לימים טובים יותר.
|
אימא?
למה את שוב בוכה?
אימא
אל תבכי.
|
אימא יש רק אחת, תודה לאל.
|
מבט נעוץ במסך,
חיוך מרוח נשכח,
ניצוץ קטן של סיפוק,
הפעם פעל השיתוק.
|
אל תסתכל בי בעיניים האלה,
העיניים שמזכירות לי את העבר.
|
הכי חכם זה לכתוב
משהו שאף אחד לא מבין
|
אכעס
אצעק
אמרוד
ובלבי אוהב
מאוד
|
וקור כובש ריאות
ממלא אותי
חתיכות בשר ודם
נעלמות עם הדקות
|
אוציא את התשוקה,
אחייך חיוך מלאכי,
ועיני התכלת שלי,
יהפנטו אותך במהירה.
|
את חייבת לצעוד קדימה,
את חייבת ללכת בלי לעצור,
את חייבת להמשיך קדימה,
בלי להסתכל לאחור.
|
מגלגל עיניי כגולות
קושר רגליי הערומות על עץ
|
אתה מזייף
שיר ישן
מתחת לכרית
ואני תוהה
מדי פעם
איפה התכלית
|
אני רואה ולא רואה
האליל שלי
רגשותיי
חיי
|
בעיה
של כל משורר
פחד
שלא יאומן
|
ויאמר אלוהים
יהי רקיע בתוך המים
ויהי מבדיל בין מים למים
וירא אלוהים כי טוב הדבר
|
בלבנו בלי לגלות
גם אנחנו לפעמים
נהנים מהחיים
תפתחו את העיניים
|
אל תורידי ראשך
אני זוכרת היטב
כל דקה כל קור וכל רעב
שאת דמי השפריצו מפה
גדר גדר
|
תל אביב של כסף ושל נחושת ושל פחם
|
לגלות
לבגוד
לשכוח
להפר את כל ההבטחות
|
דגדג אותי טיפה
קרב רק קצת
רק קצת יותר
|
והדם זורם מראש עד רגל ונדחף בחזרה במהירות של מספר כלשהו
קונסטנטה אין ולכן המספר לא נשמר בתוכנה זו
אחד (מששת אלף) הבאגים של 2001
|
מעקמת שפתיים בתיעוב
בזוועה
בגועל
סותמת את האף
סוגרת עיניים
|
כל שיר שלי קשור למוות
כל אמירה לבכיה
כל הרצאה לפיגוע
כל ריקוד לעצב
כל צרחה לאבדון
|
מתי
מתי אנשים יבינו
שכל בן אדם שונה
מתי יאהבו אותי בגלל מה שאני
בגלל מה שאני באמת.
|
רוצה לכאוב
רוצה לבכות
רוצה להרגיש הרגשות אשמה
|
החיים יפים
פרחים פורחים
ציפורים מצייצות
ואני מקפצת בשדה אין-הגבולות
|
הטלוויזיה מדברת
אל חלל האויר
את קול הקריינית
הייתי מגדיר
כ"קצת שביר"
|
העבר כבר עבר
הווה עובר מהר
רק את העתיד
אינני מצליחה להשיג.
|
אני מרגישה את הזעם
זורם בדמי,
|
למה
נשברתי
למה
חליתי
למה
לקיתי
באהבה?
|
זה די מצחיק איך אימא
אוהבת אגדות
|
ואני מרגישה
את הדגדוג ה מ ע צ ב ן
שאומר לי
שהלב
מתחנן
לאהבה
להקשבה
|
רוצה חופש
לקחת חופשה
לגלות עולמות
ללכת מפה
למצוא עולם אחר
לחיות חיים אחרים
|
מה איכפת לי שעזבת,
במילא נמאסת,
עוד לפני שהלכת.
|
על חוט צמר מהלכת,
ברגליים קטנטנות,
בשיווי משקל רופף,
|
אני אוכלת את עצמי,
אני צובטת את עצמי,
אני מתה עם מצפוני,
אני לא אני.
|
בחלום שלי
אעשה כרצוני
ואף אחד לא יידע
|
כל פעם שאני
רואה אותך
והחיוך שלך,
גורם לפעימות לבי
להשתגע,
|
אני הרשעית
אני לבד
קרוב אבל רחוק
|
יא מניאק!
יא זונה!
מזל שאת מקומך
אני מפנה!
|
יום אחד היינו יחד
כמלאך אחד,
יום אחד לא חשנו פחד,
כי היינו צבר חד
|
תבוא הנה
ילדי
שב
לידי
רחם עלי
תאהב אותי
|
מסתכלת בי עם מבט עצוב,
ומקבלת חזרה מבט קצת עלוב.
|
מה זה היום ואתמול ומחר
למרות מה שיהיה בעוד חודש
זה לא היום, לא אתמול
זה עבר
ואני לעולם לא אזכור עוד דבר.
|
כל אחד בוחר לעצמו,
את הדרך בה הוא חיי.
כל אחד בוחר לעצמו,
אם עליו להמשיך בה או שכבר די.
|
פיצוץ בתל אביב,
כלום לא מבטיח
אך אם לא אנסה,
לא אוכל להוכיח.
|
כופה על הפה למרוד,
כופה על המחשבות לשתוק,
כופה על ההגיון לשרוד,
ועל הלב כופה לצעוק.
|
ואני יושבת פה
וכותבת
ונזכרת מה היה לפני הבמה
ואיך הצורך שלי לכתוב
בכלל לא היה קשור
לתגובות והצבעות
|
די
נמאסתן לגמרי
לא יכולות להחליט
מי יותר שווה
מי יותר טובה
מי יותר ריאליסטית
|
אתה עולה עולה ועולה ואני חודרת...
|
מהחיים לברוח
זה היה הרעיון
להעלות רגשות לבמה
להדביק אנשים אחרים בפחד
למה מגיע לי להיות חולה לבד
|
לחתוך בסכין
זה הסוף,
הלא טוב,
שידעת שיבוא.
|
לך תמצא את עצמך, בתור נהר המים.
לך תמצא את עצמך, בנהר נהריים.
לך תמצא את עצמך, בתוך כוס יין.
לך תמצא את עצמך, בתוך המחשב, פעמיים.
|
למה כל פעם שאתה עולה,
אני נופלת?
למה כשאתה רוצה פתאום לשמוע,
אני אילמת?
|
מהו בן אדם?
מהי חייה?
מי זה אברהם,
ומהי פייה?
|
רוצה להיות מפורסמת
רק ליום
קצר
|
תמיד כשאני רוצה לכתוב,
יש לי הרבה מוזה.
וכמעט תמיד כשרוצים - זה יוצא טוב,
עם התחלה מעולה, אמצע וסוף.
|
מישהו יכול בבקשה,
להשאיל לי איזה לב?
כי לי אין יותר מקום בחדרים,
בשביל עוד יותר כאב.
|
אני לקחתי מישהו בשבי.
בעצם לקחתי את עצמי בשבי.
ובחוץ בניתי חומה.
חזקה.
|
הללויה
על ניצוץ של חיוך
הללויה
על חברים שנמצאים בסמוך
|
אמר שיבוא
יום אחד בא
נישא לו אישה
|
שלי שלי
כל כך איתי
תמיד בלבי
תמיד בדמי
שלי את שלי
|
רוצה להיות חופשייה
רוצה לנשום
רוצה לראות חיים
לראות את חברותיה
לספר בדיחות
להשיג אוכל.
|
הכוח כבר אזל,
חסר לה המזל,
צריך רק לשבת
ולחכות ללא נודע.
|
נשארתי לבד, רועדת מפחד,
שואפת אויר עמוק אל ראותי.
חיפשתי בעיניים את המחט,
שיוכל לסגור לתמיד את עיניי.
|
מישהו
ברגע זה
מפוצץ את עצמו
בירושלים
בתוך אוטובוס
מלא אנשים
|
אני כל כך חלשה
לכן כעונש שלך
אעניש את עצמי
אחבוט בראשי על הקיר
|
יש ספרים עם תמונות
ויש ספרים ערומים
יש ספרים שלנו
|
אוהבת - אך שונאת.
שומעת - אך לא מקשיבה.
רוצה - אך לא איכפת לה.
קובעת - אך לא מחליטה.
|
הקבר שלך
מזכיר לי לבך
קשה וכבד כמו האבן
הקבר שלך
מזכיר לי ענייך
אפורות וגדולות
לעולם לא נעצמות
|
קחי את החיים בידיים,
תרגישי אותם בלבך,
מתחת לרגלייך,
על משכבך.
|
ואני רואה ליטוף
אני רואה אהבה
ואני הרי
כל כך רעבה
לקצת הזדהות
|
חלומות מתוקים
על דברים שיקרו
אולי בעתיד
אך מעולם לא קרו
|
לא סובלת
רגשות מעורבים
כל כך
מתוחכמים
|
לא רוצה תנחומים,
לא רוצה רחמים,
רוצה רק אותך.
|
כמה חבל שאתה אוהב אותי רק מבחוץ,
ואני אוהבת אותך מבפנים.
|
לא ביקשתי דבר
רק משאלה אחת
רק אחת
רק אחת
רק
|
שלופ- שלופ, שלופ- שלופ,
עדיין לא קלים,
שלופ- שלופ, שלופ- שלופ,
צעדים קשים.
|
מבולבלת לגמרי,
אובדת אצות,
שמישהו יעזור לי,
יציע הצעות!
|
וכששתיקה נופלת בינינו
אני חודרת אל תוך עיניו
חוקרת, מחפשת
תשובות לשאלות שמעולם לא נשאלו
אני יוצאת משם מבולבלת
|
אני רצה מהר,
מתחבאת ממבטכם,
מנסה לחשוב על משהו אחר,
לפני שיבואו הרחמים שלכם.
|
תפסיק לזבל את המוח,
תפסיק למלמל שטויות,
תפסיק כבר כל כך לטרוח,
אנחנו לא מקשיבות.
|
אני לא רוצה שתקשיב לחדשות,
כשאני מנסה לספר לך משהו.
אני לא רוצה שתשתה בירה,
כשאני מריחה את הורדים שהבאת.
|
אני אין סופית. אני מורכבת מהרבה אני. יש אני שמחה, יש אני
עצובה, יש אני מתוסכלת, יש אני מאושרת וכך ללא סוף. כל יום אני
אני אחרת. היום אני אני מוזרה.
|
כשבראתי את אלוהים,
לא ידעתי שהבטריות לא ייגמרו לעולם.
|
לפעמים אני מרגישה,
שמישהו אחר מסתכל דרך העיניים שלי.
|
תודה על היכולת להנהיג ולדבר. תודה על הביטחון העצמי והקול
החזק. תודה. תודה על כל הפעמים שאני נופלת ולא מצליחה לקום.
תודה על הפעמים שאני לומדת לקח וממשיכה לעשות טעויות. תודה על
זה שקיבלתי 55 במבחן במדעים, ואחרי שבועיים 95. תודה, אלוהים,
תודה.
|
MRS JAMES: (standing near the window, looking outside.
Suddenly she sees something red among the roses and she
quickly opens the window.) Harry! Harry! (then there is
silence and she closes the window)
|
צילום של 20x10 ס"מ במקור.
|
אל הארכיון האישי (35 יצירות מאורכבות)
|
|
אם תגידו "במה
חדשה" ברוורס
מספיק פעמים,
במהירות מספיק
גבוהה, תוכלו
לשמוע "ג'ון
לנון מת"
בלי נדר |
|
