[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








ורד האופל
ימינה, קצת למעלה, תלויה מהמסגרת? זהו, בדיוק

ICQ 153905346 153905346
אל היצירות בבמה האהובות על ורד האופלאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי ורד האופל

Why can't we not be sober?
I just want to start this over.
Why can't we drink forever

--------------------------------------------

He wrote me a letter and he wrote it so kind
he put down in writing what was in my mind
I just don't see why I should even care
It's not dark yet but it's gettin' there.

I've been to London and I been to gay Paris
I've followed the river and I got to the sea
I've been down on the bottom of the world full of
lies
I ain't lookin' for nothin' in anyone's eyes
Sometimes my burden is more than I can bear
It's not dark yet but it's gettin' there.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
סוריאליזם
אמא שלי מתקשרת כשכל העולם נמצא בדממת אלחוט, ומחליטה שאני
צריכה לעבור לגור אצלה. יום לפני היא חזרה בטיסה ישירה
מניו-יורק, בדיוק לילה לפני סדרת הפיצוצים שבאותו הזמן הדהימה
את העולם החופשי אך תרשם בספרי ההיסטוריה כאחד המאורעות
הזניחים של המלחמה הזאת

הספד
היו התהלך כאן מלאך ששמיים שלמים נוצצים מעיניו התכולות,
ראסטות בלונדיניות מרצדות באור השמש נופלות על פניו המתוקות
הדבוקות חיספוס של בוגרים ולהג עולץ של ילדות פשוטה וכובשת.
שפתיו מצטמצמות על סיגריה שגילגל, מציע לי אחת. מספר סיפורים;
היה נשוי פעם.

התבגרות
אני יודעת שאני פלרטטנית. יש לי את האומץ המיוחד ואת הנטייה
והרצון הזה לקרבה. יש לי את החיוך המצחקק החצי-מזוייף ואת
המבט החולמני בעיניים. יש לי את הנטייה להסתכל, היכולת לדבר
והאומץ לגעת, כאילו בטעות.
-"לא ידעת שיש לי חברה"


לרשימת יצירות השירה החדשות
בגדי הקיץ עוד מקופלים במדפים
לא זיהיתי אותם

בדידות
פעם אחרונה שהתאהבתי
יכולתי לך, אבל לא ידעתי זאת.

מיקאל תסיח את הערפל
מדעתי, שאוכל לישון הלילה

אנשים כבר לא מתרגשים

שותים ומנסים לאהוב
לא מתעצמים לחשוב,
לשנות, להיות טובים.

לא היה מה לאכול.
עישנו הרבה מכל הסוגים
שתינו קפה דלוח מאוטומט.

הייתה לי הזכות הזאת
עד שנידפה ממני הטוטאליות
עד שהבנתי שלא רק האהבה מובילה למוות
לא רק השיגעון
לא רק רצף הבנות בגשם תודעה הביל

הכל
מוביל

בגיל שתיים-עשרה נהגתי בג'יפ
בחבל ארץ עשוי חולות רכים
החבלים היו זרוקים במושב האחורי
אנחנו היינו
סתם זרוקים

יסודותיה- החלקים האחרים של האמת
כל מחשבה על קירבה- כורתת עץ
ליבי הוא היער המת

אבל פיטר פן רצה להישאר ילד לנצח
בארץ לעולם לא תשאל שאלות מיותרות
ותפקידו ברור: לנצח את שודדי הים הרעים
לשנן דברי ימים
לאבד דברי לילות

אתה מקליט את תל אביב

קובץ שירים
הנשימה לא נעתקה אבל הבטן עוד כואבת
שכבנו זרים, לא עמדת ונשארתי לשבת

תמונה בשחור לבן
שלך בין השמשות.

פוליטית
המדינה נסוגה
מהחברה.
תנועת ההון חשובה
למדינה, שהרי הון מביא הון

ומדוע אקום ואצא ואשב אצל הים

שירים כאסטתיקה של הרגש

התפזרתי עם הרוחות
הקרות, נעזבתי בגבולות
ההיגיון. התאספתי בחום היגון.

חלום
לא ידעת מי בן אדם
פתאום הייתי צריכה
לדקור בחורה
מספיק חזק בשביל שתתפרק לעפר אם היא ערפד

העיניים הכחולות שטוענות לחפותי
יתחננו רק אלייך

סמים
בזמן הקיא של החומצות הדם ופיסות האתמול,
אל תדליק את האור
את הצמרמורת הלבנה בעורקים אני אתייסר בשקט
אתנקה עד המנה הבאה

אהבה
אתה מאלו חסרי הצלקות
אוהבי הבריות בשתיקות

זה האנדרגראונד, זו המהפכה,
זה הג'ינס החדש

אכזבה
הקנאה רחשה, בחשה, בין גחלי זימתנו לחשה
הייתה לוהטת ואסור היה לגעת

שככו הסופות.
ילד עם אקדח התברר כ
זה שלא מבקש את מותו

הנה הבחילה שאפילו הנשיקות בטעם גראס שירים ובגידה לא גרמו

מחאה
ילדים
הוזים צורות בעננים
מציירים כאבים ובריחות
מדומים
לצעקת שמחה בתוך בליל אנחות

להשפלה אחת לבדידות אחת לצביטה לכאב למילה
לא יועילו אלף סליחות

ביסוריי
אינך מוצא בי טעם

לפני מרחק גדול -
תעוזה גדולה,

איך שהעזת לטעום עגבניה סמוקה שנשטפה בביוב בעונה שעברה,
וכולם, סקרנים לטיבה, הצטרפו
גם זה שאני אוהבת יותר. חייכתי אל שניכם, כל אחד בנפרד,
בטבעיות (אבל רק למבטו הסמקתי)

לא תנחומים מצאתי בטיפה המרה

קנינו צבעים.
בחרנו קירות.

פוסטמודרניזם
בחצות גן העירייה הופך
בית בושת של נעורים

מחאה
אלו חלומות ויש להם אקדח

אהבה
בימים האחרונים של החורף
אנדוד להיכן שהמילים מתארכות

אולי צודקים משוררים

כמה כבר אפשר להיות גבוהים מחובקים ופרודים

האדמה מתכהה; השמיים
מתווים צל גופים חבוקים
שמתארך בשתיקה.

געגוע
כשתאהב אותי מהר,
אני אפחד.
כשתאהב אותי לאט אני
אשתעמם.

היה הייתה כוכבת, רקדנית, שתיינית מתונה
היה היה אביר רכוב על סוס אבקה לבנה

שברי זכוכית, מוכתמים בזיכרון היין,
במתק שפתיך, נשארים חירות
בעודך נכנע, כבד חושים
ומפורר מאצילותך, לכבלי החברות.
בחדר הזה אל תספר לי עליה.


לרשימת יצירות המונולוג החדשות
אני לא אוהבת מתוך ימים רגילים, לא מאמינה בשעות שעוברות, לא
צריכה רישיון לנהוג, אישור לזרום, ספק להכיר, לא מתמסטלת
מעונג, או כואבת מתשוקה. לא מחפשת בחורים, לא מתקשה למצוא.

בשביל מה ממשיכים?
לא איזה מקצוע כזה או אחר.
לא בשביל גירויים חיצוניים במסווה של רגעי אושר קטנים.
לא בשביל אהבה. אהבה דועכת. מכאיבה. וגם אם נשארת, היא
"מתמסגרת"- נישואין, דירה שלוש וחצי חדרים, יצורים מייבבים
שיחליטו גם הם את כל ההחלטות הלא נכונות.

היא ואני
במטבח קטן אחר בצד הרע של העיר
יש סיגריות, ציור קיר פינתי, מנורת אלכוהול כניסוי כושל
וכל הגלידה שבעולם

שאלת אם אני מתגעגעת? כן. לא למה שהייתי, ולא לאנשים
הקלושים,
הכועסים, היפים במתיקות רעה ומתנשאת, עצובים בשעמום, או
חברותיים עד פשטות.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
כעסתי, נטעתי בך תקוות עשויות מילים וגבולות נטולי כללים,
כעסתי שאהבת אותי, שיניתי את כל הצבעים בעשן האפור, הזכרתי לך
לשכוח אותי, צדקתי, נתתי לך את האמת: אין לי מה לתת.

אנחנו חסרים מתוך עצמנו, אנחנו רגישים מתוך המילים, אנחנו
שואפים אבל לא כדי להגיע לשום הישג. אנחנו נגררים בדרכים
מאובקות בלי לשלם על הדלק, אנחנו נשרטים בדם יבש בלי לשלם על
טעויות.




אל הארכיון האישי (79 יצירות מאורכבות)
מה אתם מתלהבים
מנחליאלי?
כשיגיע החורף
הוא יסתלק.
אבל אני? אני
נשאר לתמיד.
ואני יחרבן לכם
על האוטו עד שכל
הצבע ירד.


ינשוף.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/VeredHaofel
יוצר מס' 5766. בבמה מאז 4/9/01 4:51

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לורד האופל
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה