| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 מודל של המאה הקודמת.  עדיין זוכר במטושטש חגיגות עלגדות המרסי. שמח תמיד למבקרים- במיוחד אם הם משאירים
 ג'וני מיושן בכניסה.
 
 
 
 | 
 התרופות או ש זה מזג האוויר,
 קופסת חלב ריקה על שולחן המטבח
 וכל הכביסה שבעולם
 
 | 
 | ואני רושם בידיים רטובות מפחםעדרים של סוסונים לפלנדים
 ממתינים שיפנו את השלג, הבנה בעיניהם
 והם מתמוטטים כמו הרוח
 
 | 
 | האהבה נוזלת בין השורותגרגרים גסים שניתן לחפון ביד
 
 | 
 | אני מניח לשערי לצמוחוללימונים להתייבש
 בדולח בשמש דלוחה
 
 | 
 | בלילההיה העצב כה דק
 עד כי יכולתי לפורר אותו
 באצבעותי
 
 | 
 | ובגינה למטה התקוטטו הכלביםהארץ הריחה
 כמו מזקקה
 והשדים המשיכו לשיר את השירים
 החדגוניים שלהם
 
 | 
 | חזון קומוניסטי משומרוהגיטרה שלי
 שמרטיטה את האוויר
 
 | 
 | עדיין מחפש מטבעות זהבכבדות בין קימורי השדיים
 של הסטודנטיות
 
 | 
 | פרפרים חיוורים בביצה,ילדים סגולי מאזניים
 על פסי ברזל
 
 | 
 | השועלים האדומיםנעים בעקבות בדידות אפם
 
 | 
 | אני קורא שירה דתית, ממלא
 אחר צווים נצחיים ואחר כאלה
 שאינם כה נצחיים
 
 | 
 | עכשיו ינואר ולאנגעתי במשקה זה שישה שבועות.
 
 | 
 | בחמימות הבוקראפילו
 הצפצפות משתתקות
 
 | 
 | אני חושב מה לעשות, בודק את מהשלא הצלחתי להבין קודם בזמן שספגתי
 את הריחות של קודמי
 על הסדין.
 
 | 
 | סחלבים אקזוטים שנסענו עד לשוק בשביל לקנות אותם ועכשיו מורידים את ראשיהם
 במזג האוויר הלא מתאים הזה.
 
 | 
 | זה הזמן לדברים הקשים;שתיקת הקירות הלבנים והזרועות החמות
 הנצמדות אליהם מפחד הים
 
 | 
 | בבוקר מתפרצות בי הנמלים האדומות
 ובצהרים גוועים בי הגלים,
 זיעת החולות מייבשת
 את שדי הבדידות המלוחה
 
 | 
 
 
 
 
 | 
        
          | "תחזיק את הראשישר, כן, תפתח
 את הפה, אל תבהל
 מזה! נו כבר,
 תפתח את הפה,
 יופי, כן, עכשיו
 - אל תבהל
 מהטעם, ועכשיו
 תבלע..."
 
 אבא של זאטוטה
 פסיכודלית
 בנסיון לדחוף
 לפה של אחיה
 סירופ נגד
 שיעול.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |