|
מה החרא הזה?
"וואלה הייתי פעם עם איזו אחת שמנה", אמר עומר, "באמצע שזיינתי
אותה הבת זונה דפקה נאד".
|
כלל: מוכר בפיצוציה זה כמו ברמן, שזה כמו פסיכולוג. אתה בא
ומספר לו מה עבר עליך מאז רכישת קופסת הסיגריות האחרונה, והוא
נותן לך משפטים עם חוכמת חיים.
|
'אני לא מקבלת את הבולשיט שלך ג'ו, אתה בטח אחד מהם.' 'אחד
ממי?' שאלתי, ועל זה היא ענתה, 'אתה יודע טוב מאוד אחד ממי.
הבחורים האלה שבאים לכאן כדי לצוד אותנו.'
|
"בהמה טיבטית - 2 אותיות".
לעזאזל, כמעט בכל תשחץ מסריח מופיעה הבהמה הטיבטית. זה שכיח
כמו המילה "בתיאבון" בתוכניות בישול.
|
בפסקה השלישית אני בדרך כלל מתנצל על הפסקה השניה שבה סטיתי
מהנושא, ומבטיח שזה לא יקרה שוב. למרות שאני יודע שזה כן יקרה
שוב.
|
ביום רביעי אני ומושיק ראינו בנאדם מת.
בהתחלה שיחקנו כדורגל עם הכיתה ואז, כשחזרנו אני ומושיק לבית,
ראינו בפארק, ליד העצים, מישהו שוכב שם. אני הייתי בטוח שזה
איזה שיכור שנרדם על הרצפה, אבל מושיק ישר אמר שזה בנאדם מת,
ומושיק תמיד צודק.
|
בעולם אידיאלי הייתי הופך אותה לאשתי בו במקום. אבל מה לעשות
שאני חי בעולם שלא מאפשר לגבר לבחור את אשת חלומותיו בגלל דבר
שולי כמו הגיל שלה. שיערתי שהיא בת 13 כמו אחותי, למרות שהיא
נראתה בת 15-16 לפחות.
|
יאקוב פולגצ'וב זה הבן אדם הכי מוזר בתא שלי.
נדמה לי שהוא פה על רצח. אמנם הוא אף פעם לא מספר על עברו, אך
אתם יודעים, שמועות...
מיקו מהחדר אוכל אמר לי פעם שהוא ראה את יאקוב פולגצ'וב עם מלא
דם על הפנים וכשניגש לראות מה קרה לו הוא גילה שיאקוב אכל
עכברוש.
|
זו היתה פרסומת למשהו, עם צילום של כוסית מתכופפת מעט, לבושה
בחוטיני. הכוסית צולמה מאחורה, ורק התחת וחלק מהגב נקלט.
|
בהיותו בחור הגיוני ומדויק, התקשה דן להבין את המין השני. במשך
כל כיתה י"ב ניסה להתחיל עם בחורות רבות, אך תמיד נחל כישלון.
|
השם ישמור, היא נראית כמו קקי.
|
"הדרמבוי הוא ליקר סקוטי שמבוסס על וויסקי ודבש, אבל לא סתם
וויסקי, זה חייב להיות וויסקי סקוטי משובח שמיוצר משעורה שגדלה
בסקוטלנד ובלה בלה בלה"...
|
הרגשתי טיפה מוזר לנסוע כדי לפגוש אשה נשואה בשם שולי, שאני
מכיר שעתיים. אבל כמובן שנסעתי. אני הרי צעיר ומחובתי להיות
חסר מנוח. מה גם שהשולי הזאת ידעה לדבר כמו שצריך. הקול שלה
בטלפון עשה לי מאוד נעים במפשעה.
|
"תראה את הצעירים", אמר בעודו מפנה את מבטו אל הסלון הענקי,
מקום ישיבתם של הבחור הגבוה וחבריו, "פעם היו באים לפה רק מגיל
35 ומעלה, זה היה נורא". הוא חייך וחשף שיניים במצב רע.
|
הקבורה נעשתה לאור היום. הוצאת העצמות, לעומת זאת, נעשתה
באישון לילה. בדרך כלל חיכיתי כשלושה חודשים בין הקבירה
לחפירה. את הקברים סימנתי בעזרת קרשים שעליהם רשמתי עם טוש
שחור את תאריך הקבורה.
|
אחרי כמה דקות חזרתי לחדר וראיתי את ההודעה ממני, עניתי "מה
קורה", והוספתי סמיילי. באמת חייכתי. היה כיף לקבל הודעה
ממישהו מוכר ואהוב.
|
לומר את האמת, זקפתי איימה לקרוע את המכנס האלגנטי שלבשתי. מגע
ידיהן של אם ובת היה גירוי פסיכולוגי עצום עבורי, והן עשו רושם
של סוטות לא קטנות עד שפחדתי שהן עומדות לשלוף אותו החוצה
לאיוורור באמצע אולם החתונות.
|
את כיתה י"ב השלמתי בבית ספר אקסטרני. עקב עצלנותי התעלמתי
מהיכולות השכליות והפוטנציאל החבוי בי, ובחרתי דווקא במגמה הכי
קלה - גיאוגרפיה. זו היתה הכיתה הכי דפוקה בבית ספר.
|
אסי גילה יצירתיות בכתיבה רק בזמן שישב בשירותים. בכל פעם
שהרגיש לחץ בבני מעיו מייד לקח את הבלוק הצהוב עם המשבצות ואת
עט הפרקר האהובה עליו ורץ אל חדר השרותים, שם ישב לו בנוח
וכתב.
|
רוח קרירה נשבה והעיפה פיסת נייר אדום לשמיים. ביטון לא שם לכך
לב. מבטו היה נעוץ בכובע של הבת שלו.
"שוב קנתה לך כובע חדש?"
"יפה?" שאלה מעיין, כולה רוך וטוהר.
"על הזין שלי יפה!" אמר ביטון. "למי אכפת יפה לא יפה? כמה עלה
הזבל הזה?"
|
מהרגע הראשון שראיתי את ליאת ידעתי שהיא עשתה ניתוח בשדיים. זה
לא הפריע לי. אני טיפוס של תחת בכלל.
|
התגברתי על הביישנות הטבעית שלי, יצאתי מהרכב וכשעברתי לידן
נעצרתי ואמרתי "יש לכן מושג איפה זה בניין 14?". כצפוי,
הבלונדינית היתה ידידותית ומסבירה פנים.
|
בכלל אני שונא את השם ענבל.
פעם הכרתי תימניה אחת שהריחה כמו פח אשפה וקראו לה ענבל. הייתי
באיזו אורגיה והיא הייתה מסמר הערב. (כולם נעצו אותה.)
היא גם הריחה בהתאם.
עד אותו ערב לא יצא לי לזיין מישהי עם אטב כביסה על האף.
|
"בחייאת מוכרצ'יק! תעשה לי ב-20 דולר עיגול כתום! אל תהיה
רקטום!"
|
"באמת אכלנו פופקורן באסון התאומים".
"כבר אז זה היה פג תוקפו!"
|
הילד התחיל לעלות לי על העצבים אז החלטתי לנפץ את אשליות
הילדות כמו אלה שמגלים לילדים שאין באמת סנטה קלאוס ואמרתי:
"ילד, כל הקטע של פוקימון זה המצאה של חברת נינטנדו שעושה מלא
כסף על זאטוטים כמוך. אין כזה דבר באמת, עכשיו עזוב אותי"
|
'ברגע שהיא תכנס לסמטה חשוכה אני אקפוץ עליה' - זו היתה
תוכניתו הגאונית.
|
תמיד כשאני נוסע באוטו שלי ואני מתקרב לרמזור אדום אני בודק אם
יש קבצנים שעוברים מאוטו לאוטו ומבקשים כסף או סיגריה או משהו.
לא קשה להבחין בהם. הם נראים כאילו לא התרחצו כמה שבועות
ומחזיקים ביד כוס פלסטיק.
|
ראיתי פעם ראיון עם מפיק פורנו גרמני, שנחשב לאחד מהבולטים
בעולם. והוא אמר, שכל סרט אנאלי טוב מתחיל בחוקן טוב. בדיוק
התקנתי תוכנה לשיתוף קבצים במחשב. אני לא רוצה לעשות פרסומת,
אז אומר רק שבשם של התוכנה יש אות באנגלית, ושם של חיה שלא
מסוגלת להתרבות. אז התחלת
|
השיעור התנהל לאיטו, והזין שלי התקשה לאיטו, שכן שירז ישבה
בישיבה מפוסקת. הצצתי מדי פעם על יריב ואסף שישבו לידי. הם היו
שקועים במחשב בכלל לא שמו לב לשירז. באסה להם.
|
בלילה לקחתי את שפינוזה לצייד. זאת הייתה הפעם הראשונה שלא
הייתי לבד בצייד. שפינוזה התגלה כצייד מעולה ותפסנו יחד פי עשר
ממה שהייתי תופס לבדי. כששבנו הביתה הנחתי את השקיות בארון
ונרדמנו עם הטלויזיה דולקת.
|
אני חושב שמה שכל כך משך אותי אליה היתה העובדה שלא היו בה
חסרונות. אמנם היו בה חסרונות של איברים, אבל כשחושבים על זה,
חסרון של איברים יכול להיות דבר חיובי.
|
לשרית מרעננה יש בעיה חמורה באצבעות הרגלים.
הן פשוט מסריחות כמו צרפתי שתקוע על אי בודד כשכל רכושו הוא
אוסף של גבינות נדירות מחלקים שונים באירופה. אצבעות הרגלים של
שרית מרעננה הן הדבר האחרון שלו ציפיתי כשהכרתי אותה בפאב תל
אביבי.
|
בירה זה טוב לנשמה
משרד הבריאות שואל אותי "מה?!"
אמרתי להם, שבירה עושה לי טוב לנשמה
וגורמת לי לחשיבה עמוקה
|
מה עושים עם זיקפת על וכושיות מרקדות על המרקע? מאוננים
כמובן!
שלפתי את מר זקורי מכלאו המכופתר והתחלתי במלאכת השפשוף.
|
חלק גדול מהכיף בפיצוץ חצ'קון זה לראות את החרא הזה. כמו
מציצה. אתה חייב לראות את זה קורה
|
כשמאיר גנב את המכונית של "חרק-ירי", החברה להדברת החרקים, הוא
לא העלה על דעתו שהוא גונב בעצם מכונת זמן. ממש כמו בסרט
"בחזרה לעתיד". מכונית שנוסעת בזמן.
|
ניסיתי כה קשה
הגעתי עד לכאן
אבל בסוף
זה כלל לא משנה
|
עצום את עיניך
תן לי את ידך
|
נרגעים
מה אתה צועק?
שוכבים אחורה, הכל כבר נעשה
|
כי אני שק-טינופת בן טיפש-עשרה מותק
|
תרגום עברי לשיר Toxic של בריטני ספירס
|
אל הארכיון האישי (200 יצירות מאורכבות)
|
|
אם יש לך שכל,
אך אין לך כוח,
אתה צריך לדעת
מתי לברוח.
חוכמת חיים
שנרכשה בסבל |
|
