|
חיה בפיצול
רגל-פה-רגל-שם, ראש-פה-לב-שם
בתנודות הנדנדה
ממזרח למערב, מימין לשמאל
ובחזרה
באמצע שירים ודברים אחרים
חלק מהשירים מחולקים על-פי סדרות:
"שירי חצר", "שירי ים",
"מקום", ו"פערים". "עידן בלה"
וסידרת "שלושה נעלמים".
בארכיון: "שירי מרתף" ואחרים
החיים שמחוץ לשירה:
http://www.visualarts.co.il/studio.asp?type=graphic&ARTISTID=180
השירה כעיצוב הבית הפנימי
הכוונות לא יוצאות
ככה סתם מהבית
הן גרות
ב ר ו ו ח
שבין המילים.
השיר יוצא אל
מרפסת התודעה
ומקריא את רגשות הקורא.
כל שנה, כשמתקרב יום הזכרון, הדברים חוזרים ומתבהרים, התמונות
חולפות בראש שנים אחורה - בהתחלה בסלואו-מושן, אחר-כך זה רץ...
|
האי-שייכות
רצה אחרייך כמו ילדה קטנה
המחפשת בך הורים
כתובת אבודה
|
לקקה פצעיה ובלעה
ארבע א-שליות טריות
מיותרות
|
יד ענק חרשה פה תלמים אצבעות-אצבעות
|
הפלאתי לעשותך בגופי
בלא משים
כמו על פי אקסיומה קבועה מראש
|
כמו הומלס רעב אתה תזחל אליי מתחת לשמיכה
להתחבר אל חבל הטבור
תשתה בצימאון את ההיסטוריה המתמשכת של גופי
|
באת לי בלשון המעטה
בלשון רכה, לשון מגששת
לשון מופשלת-אגו
לשון שמלקקת לי את התחת
מתעלסת מעדנות עם הלשון שלי
מתכרבלת לי בקפלי הנשמה
|
באין אפילו סקסופון-בלוז לרפואה
הימים ימים אילמים
שעות מכווצות לשניות מעושות
לשלווה סמיכה
|
כשבמקום סקס אני כותבת שירים
אני עושה את שלי
ומפסקת
|
כשהפחד משחק עם האושר בנדנדה
קם עולם, חדש מדי בשבילי
מרעיש את גבולות ייסורי העונג
|
גל מיוחד מתנפץ בי
מישבר הכאן והניצחי
עדי יהלומי
מתוכשט
מזדקק ל-הוא.
|
שוברי קופות, פורצי גדרות
מרקיעי שמיים - היו ה"עייט"
והשוויץ המציץ דרך סומק הלחיים.
|
כשאתה לבסוף נרדם בגללי
רחוב הירקון כמו מרקחה
ויכוחים סודיים על אמיתות הדברים
ואני הרי לבדי -
תהלוכה של שקרים
|
אולי
נדבר על אפשרויות הבריאה.
|
וכשאתה תבוא אלי עם הפנים נדבר שוב בתלתלים.
אתה הנכון ובהיר - תפער את הפה
של חיה רכה:
"מה שאצל אחד נחשב למעשה
אצל השני הוא חתיכת מילה."
|
אם הבית הוא המוח
המרפסת היא לשון התודעה
|
אתה מטליא חיוך דק, מנוחש ומצופה
פניך מתוחות על אריג קודר
|
ואיך עוברת בי שיירה
של נמלים עמלות, פירורי עצבות
|
לשניהם כתרים על הראש
כמו שמישהו נתן פקודה:
"עכשיו טווסים!"
|
על מרפסת דקת גו
חוזרות ונשנות
מחשבות עבות בשר,
זהו המקום
|
השמים גומרים את היום,
זורקים מבט אחרון בראי המים
לפני שיתכרבלו באפילת השיגרה....
|
שמת את עצמך
רקומת פייאטים
בצבעים זוהרים
משחררת דרורי רמזים
בהפשטה
|
חומר כימי מסויים פיצל
או-
תי
לשניים
|
עוד אתה ירוק
וכבר נושא
זרע מיותם מרחם
נד ומצפה,
אולי אפול עליך
ישר לפה
|
הילד שרוע בצד הכביש
הוא ילד שוליים
שוכב בידיים פשוטות
על בטן לא מורגשת
|
שוב אותו חלום
שוב אותה ילדה
מישהו השיב את הילדה
על ריצפת החלום שלי.
|
ציירת עולמות
פיסלת דימיונות
רקמת אפשרויות
|
אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות)
|
|
עיין בי, שפצר
אותי ומחזר את
גופי.
המתאוננת על
כאביה, מבקשת
נגיעה מוועדת
הסלוגנים.
תגובת מערכת: יש
לך ציצי גדול
ואת חטובה? |
|
