[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היוצרים המוערכים על ידי יעל ברדהאל היוצרים המעריכים את יעל ברדה
יעל ברדה היא ממקימות תנועת מהפך הפועלת בשכונות
וכפרים ליצירה של מנהיגות עצמאית מהממסד. היא גם
עורכת דין של זכויות אדם ומאבקים קהילתיים ומעבירה
סדנאות על הקשר בין שינוי חברתי ושינוי רוחני.
לפעמים היא כותבת על פוליטיקה בכל מיני מקומות. היא
מרוצה ממרחב היצירה הציבורי נטול היומרנות הזה
ומאושרת להיות שותפה למאות אלפי האנשים במדינת ישראל
שרוצים והולכים לחיות אחרת.
שאו ברכה ותחי המהפכה.




לרשימת יצירות השירה החדשות
תפרמי את היום, לאט, בסבלנות
הוא כך יהפוך לאומנות
הרגע שבו העין רואה את השלט
את השער הסגור
והגוף הנעצר בשער החוק
במרחב האסור

איפה זה ויימר?
ואיפה ג'נין ?
ואיפה תמצא גרפיטי
כמו שיש באבו דיס ופלורנטין?

ויהיה לילה ויהיה יום
ונשתה את קהלת
כשיגמרו המים

פוליטית
עוד שעות ספורות
יצאו הטייחים, הרצפים והתפסנים
מבתיהם כדי לעמוד במחסומים
קבלנים בחלליות לבנות ימתינו להם

אהבה
אני רוצה להיות כויית שמש
על האספלט הארוך של לבך
אל תהיה לי מקום
רק תהיה לי שלט שיהיה כתוב בו
לאן הדרך מובילה

ארוטי
רציתי אותך
מתנחל
מתחלן
יצור שרק האדמה הזאת הירושלמית
יכלה ליצור באצבעותיה היפות הגרמיות

והשמחה שלי
היא כמו של ילדים
קטנים
שנוסעים מחר לים

אולי אשאיר את האוטו
באמצע הכביש
אוציא את הכנפים מהבגאז'
ואחפש את ה - GPS
לאלוהים

אהבה
אותך לא יגייסו
אתה מנדב את המידע האינטימי
זה שמלחינים איתו שירה או טיהור אתני

אהבה
אני מחפשת את הפנים
שהיו שלי
לפני שבראה אותם
המדינה

אהבה
והמהפכה
היא בכתפיים
באגן
בתנועה

געגוע
היום מתרחב
כמו סרעפת
אור הופך לחום
הופך לחושך

ארוטי
עוד לילה ירושלמי
אני רוצה אותך זאב
מהלל את הירח
שנמוג עם הנכבה

פעם רציתי מהפכה
מלאה צלילים גבוהים ואדומים
כזו שתמלא ותרוקן כיכרות
עגולות עם מרפסות

אחפש אנשים קטנים עם חלומות גדולים
את נפוליאון בונפרט בגבול המפריד
בין יפו לתל אביב

קורי העכביש של ההסטוריה
שנקלעה בנפשינו
כמו חלה, רק מלאה בפלפל שאטה
במקום הצימוקים.

אהבה
האהבה היא שדה התעופה של הנפש
חלל
הופך לזמן
הופך לחושך

אהבה
הלב שלי נמרח על העולם
כמו טיפה על השמשה
לשתינו
אהבות קצרות ומקסימות מהר
שמתייבשות בדרך לתל אביב

החושך הופך לחיות קטנות שמצטופפות לאורך הקירות
וקוראות לעצמן צל

Winds blew through
The lonely halls

געגוע
No one wants to be here
Or anywhere near
Where the planes burn holes in the sky

Americans think
They can put it off
Like writing a check.

I won't ever
remember
how beautiful

געגוע
I sit on a bench
waves of the green grass ocean attempt to wet my foreign
toes

borders
are little lines
someone drew
on paper

Big Black Buffalo
and flies

אלוהים
If you want to meet God,
maybe it would be good
to stop looking.

פוליטית
for a few minutes
i hold the breath
in my body
like a secret

פוליטית
We are on different planets, although no ocean divides us.
Different in how you move, what you call space, what you
allow yourself to hope for

אלוהים
Let our bubbles burst
and waters trickle
down our spine
to make room for the divine

It was one of those nights
Where the rain made the light
Hazy and warm like New York can be
When you walk with me.

געגוע
We used to walk together
Calculating our karma
On the the beads of the day
As they slipped off arunachala.

אהבה
your words slip into my ears
like honey dripping from
a spoon

The loneliness
That blows
Thru your body
When you allow
History

מחאה
led over the mountains,
All the great poets gossiped on the stairs
Using words most of the population
Has forgotten to television and occupation.

I will be your village
Just long enough so you
Can enter me and leave
Always longing to come back again.

in a white cup.
its like drinking
liquid sunshine.
as my heart shatters

מחאה
And people drive
As if they just made
God a bet they could
Stay alive

To poets
Like you had
Lunch
With other kinds of people.

געגוע
I would always wake at four before
The dew.
God is great
Allahoo.

מחאה
I rolled around in the words,
They covered my body
Seeking safety
Where they could not be
Served to the millions
Uncooked and raw in their middle.

i discover new planets
in my body
habitat of joy and pain

אהבה
No longer do I wish to feel the edge of the world
Sear my heart, fine as paper
Every evening at dusk

Space is a verb
The world provides it
With the nouns and adjectives
It lives us by

אהבה
On the subway
it was written
?Please remember

מחאה
The quiver of the earth
I could hear it in my blood

I sharpened my mind
On other peoples
Tongues

מחאה
What does poverty sound like?
Drops of rain on a tin can
The rustle of the plastic bag man
The sound of trains you can?t hear
even though the tracks, for years
pass right next to your ear.

Everything does yoga

אהבה
or.
He cant see me
I?m on the other side of the street
My heart misses a beat
Behind a caf? window

אהבה
Days before they die.
Migrate me with you
South, west or just downtown
Where I can fall to the ground

מחאה
Sign of the times
Black and white
Homeless people equaly?
Distribute their bodies
On the benches in the square.

מצב
Every day
breaks in my palms
like raw clay.
The morning

מחאה
all parts of my body re elect me
for this life

מחאה
Disengage my occupied heart
From your life
Remove the fear
That has settled in my body.

אמונה
Out of me
Green and alone
Like the earth
She can hear

מחאה
the resistance
to the worthless machine operated
details of life

Inti habibti inti
You are my love
Take me to where your dreams are personal
Inti habibti inti

Dont get cynical on me
Your information highway
Brought to dead stop
Stop stop drop

Suddenly someone sings
Blue skies
Highrisers
And people turn around

מקום
The city leaps up at me
Welcome
This is your tribe.
The caterpillars of traffic

close the streets and the shops
that cook our lives until they stop
rise up we are free

מחאה
if the sunshine in central park today
Was capitalism
Let me be a stock broker

מחאה
אדוני סגן האלוף
הרי עוד כמה שנים
גם תקחו להם
את הגוף

באור הצהוב
מזמזמים
משתרעים על גבם
הבניינים הקיבוציים
של האוניברסיטה

הנה שוב ההסטוריה
אני לובשת אותה כמו חצאית
בוא נעשן את הרגעים הגדולים
שמש צהרים מתארכת כמו פומית

אהבה
כי את מה
שליבי יודע
צריכה לשוני עוד ללמוד

מחאה
אחרי החדשות
שתיקה ארוכה
ומכוערת
מתישבת על הקירות

הייתי הופכת את הקטמונים לסירה גדולה
והיינו יוצאים לשוט עם כל השכונה
לוקחים איתנו את האצטדיון וכל האוהדים
הופכים את שרי האוצר והמסחר לצלופחים

מחאה
הציפורים
הן מיתרי הקול של העולם

יש להן כנפיים
כדי שיוכלו להגיע
לצלילים הגבוהים

אני אוהבת אינטלקטואלים ערבים
לא משנה אם הם יהודים או ערבים
ההיסטוריה הפכה אותם לרכים וחדים
חתכה בנפשם עיטורים עיטורים

חזקים
חיילים
כמו שיכונים
רבי קומות

אישה
עוזבת את ביתה
בבוקר
לשה את חייה
משרה אהבתה

אלוהים
תעמוד ותתפלל
מול הגדר הזאת
לאלוהי הגדרות
אלוהי החומות
לאלוהי המסוף
ושומר הגבולות

מי שיודע
כשצריך
גם לנשום באיטיות
לא ימות
מי שמאמין
באלוהי הסבלנות

מחאה
אל תוך הנשימה שלי
מתקפלות כל הנשמות
שבראשי מתרוצצות
כמו מלצריות
בבתי הקפה בימי שישי

אלוהים
גם יהרגו אותך
אם תמכור
אפילו בדונם תכפור
בכוחות
של אלוהי הקרקעות

אלוהים ברא את הבדידות
במגרש של בית הספר
ממלכתי גילה ב'

אלוהים
אלוהים מפזר אותי
על העולם
כמו מלח על הפצעים
מים חיים

אהבה
מאהבת גדולה
של אורות ואינתיפאדה

אהבה
הנה את
בסילוואן הבתים מצטופפים כמו קהל
מרותק במשחק כדורגל חלונות מכוונים
לכיוון כדור השמש הגדול ששוקע

אהבה
ארבע פעימות
לב
פעמיים כאב
פעם אישי
פעם נשי

מקום
ישי צהוב אחד בירושלים
ראיתי במזרקה המשופצת ליד גן הפעמון
אישה אחת מחבקת אריה שחור מברזל

אתה שומע אותם בחוץ
זה כל האנשים הצועקים בתוך לבי
את רואה את הצלליות
שומע את הסירנות
באה המהפכה
אל תוך גופי.

ארוטי
תבקש ממני להתפשט
להתלבש מחדש
כדי שתוכל לעצב לי את הגוף
לקשור לי את הידיים
להפוך לי את הלב לשקוף

אהבה
והירח גדול לבן ועגול
מישהו הדביק אותו
כמו בול בשמיים
של ירושלים

אהבה
הבולדוזרים בירושלים
חופרים עמוק בקרביה
אולי הם פשוט מחפשים אהבה.

הייתי רימון
המונים זעקו מקרבי
אדומים נוצצים
מהפכה זולגת על הזרועות

מחאה
עצי הזית
שרועים
על הגבעות
פניהם לאדמה
בעלפון שבע ומתנשף
כמו גברים

בשוק הפתוח
הגדול
שלט קרטון
ביצי משק יהודיות

מחאה
בבית המשפט הצבאי ביהודה
אני מתבוננת אל תוך לועו הפעור
של הכיבוש.

מחאה
המשימה שלי
היא לקחת את העיניים
של האנשים
ולשים אותם
בתוך הלב של
מישהו אחר.

אהבה
מתוך קנה של רובה
כדורי הגומי מתנפחים
כמו בלוני הליום
ומתעופפים
צבעוניים
מעל לגדר.

חליותי נפרסו כמניפה
הפכו לרכס הררי
הדגים שטו בורידי צפונה לכוון לבי
יונקים גדולים התהלכו על עצמותי

אתה סוחט את העולם
על לשוני
נוזל כחול ירוק
כמו אבסינט

נמלים קטנות ועירוניות
מטפסות על צווארי
מזכירות לי שאני
גולה מרצון.

מצב
ירושלים היתה סדק במציאות
יכולת להתבונן דרכה בעצמך
עומד על קרונות של רכבת גדולה
רואה את הגלקסיה חולפת בכוכבים
כמו עדרים גדולים של באפאלו שחורים

פוליטית
גם אני אחי
מנוע בטחוני
גם עלי אומר
שירות הבטחון הכללי

נחזיק אותך במעצר מנהלי
נקודה קטנה ושחורה
מקרית גת
על לוח ההסטוריה הציונית

אהבה
וגופי שר לך
שירי ספנים
יושב בבתי המרזח
ומחסנים ישנים

אלוהים
כשאלוהים יעמיס
את השנים על פני

הבדידות באה אלי
בלויה וחמוצת מבט
ושוב מבקשת מקלט

פוליטית
מפקדת התיאום והקישור
של רמאללה (בית אל)
סגורה לשיפוצים
עד הודעה חדשה אין אישורים

אלוהים
מתחיל שוב
הג'יהאד הפנימי
לכי במדבריות ליבך
אלף שנה
ורק אז תתלונני

מחאה
בימי הגירוש הגדול
היה חם בפלורנטין.

אהבה
ועכשיו
אפרוס את חיי

מצב
כאילו הזמן מבשל
את המציאות
כמו ביצה
לטובתך

היא תקרא לך חרישית
תחטוף את שנתך ואת הבקרים
מעל גגות הבתים
לזמן קצר עוד תשמעי את הפליטים

מה יש מחר?
מחר יש הסגרה
ומעצר של חשוד ברצח
ומה זה שמעוני?

מצב
וכל בוקר היה כמו תחנה של רכבת תחתית
בלונדון או בפריז
כמו השוק של ירושלים
ביום שישי בצהריים

אהבה
כשתפסק האש
תיגמר גם התשוקה
איך אוכל לאהוב אותך
אם תגמור לי על המלחמה

רגל יחפה על סנדל מפלסטיק על אספלט.
צעד. נשימה. צעד.
הפליאה מכוח המשיכה, זה שמחוץ לי וזה שבפנים.
נשימה. צעד. נשימה.
תנים מזדעקים בשגרת הלילה.

הלילה הזה
נאשם במעצר
ויש ראיות לכאורה
שהוא אכן הלילה

המדינה לא בארץ.
אין מי שישיב תשובה,
המדינה בחו''ל
ולכן בעצם אין תגובה.

במשרד של הפרקליטה הממונה
על כל התביעה הצבאית בשטחים
בכניסה
היה לוח שנה
עם תמונות של חתולים חמודים

אהבה
תנסה למסגר אותי
ישברו לך כל המסמרים
תוכל לתלות אותי באמצע השמיים
עבור העוברים והשבים

מחאה
שמסיכה זה פריט
שמסתיר את זהותו

אהבה
אולי היום
אשוב להיות נהר
אם תבקש

היא נענית לצעדים שלי
מהמדהדים בלילות של נחלאות
אחרי שהפסדנו עליה את הקרב
לפני שהתחילו לילות השרב

שהייתי קטנה
כל שבת נסענו
לבית לחם

מחאה
עודמעט
יהיו הסכמים
בין האשכנזים הישראלים
לאשכנזים הפלסטינים

אהבה
אני שומעת את קולך
עבה כמו החושך כאן ביערות
צלול כמו האויר
שחודר לי לריאות

מכילה אני הכל בעורי
הכבוש הוא פנימי.

אלוהים
השמיים
פוקחים
את אלף העיניים
שלהם
לבנות האישונים.

מחאה
העניים תמיד
חייהם נשפכים החוצה
אל הרחוב
בדליי הספונגה

אני מחפשת
את הפנים
שמאחורי
הפנים

לא תקחו לי
את האלוהים
תהפכו אותו
לה' צבאות
תשספו החיים
של כולנו
מנחה
לאלוהי המלחמה

הלל
הוא גר בבניין 411
היינו עוברים שם בשקט
כמו בית כנסת
מפנים לשם את העיניים

נתרגל
נסתגל
למראות
לקולות

פוליטית
לא לתת הזדמנות
לרחם
לאיים
לצאת חיילים טובים

נסעתי לאסוף את השנה החדשה
מהתחנה המרכזית
היא הגיעה מעפולה במונית

מחאה
קחי את הרחובות הריקים
אשר נתתי לך
שוטטי בהם
כמו בהזיות

מחאה
הארץ הזאת
סחטה את ליבי
בתמצית מרוכזת
כישוף יומיומי

תשובה - הנשק של העם
אין כמו תקציב המדינה
כדי להפוך את השכונה
לצנצנת אלימות כבושה

אוגרת בנעלי
אבק של כאב וקסמים
משכונת שפירא וגם מפלורנטין
כדי לכשף את הבטון שבע פעמים

ארספואטיקה
והמילים שלי
יפסעו בשתיקה כמו
נזירים
בורידי העולם.

מקום
הלילה מקפל אליו
את האנשים
המקפלים
את כאבם
ונושאים אותו על
ראשם

אהבה
הנה נגמר לו הריקוד הפראי
בערבה
השמש בעיניך
משכיחה ממני שאני זאבה
שההיסטוריה לי היא נוף ופרווה

מחאה
ואני יוצאת מהשער הזה
חזרה לכוכב ישראל
בכביש 443
איפה שנגמרת הרוח
ומתחילות המכוניות

בלילה חורפי
אני מתמכרת
לנכחדות שלי

חברי המשורר
בעל הכנף
העיר שלו
יפה בבוקר

מחייך אלי
חיוך אזוק
מתוך הבסטה
המפוארת
שלו.

פוליטית
תזכור תמיד את ריח התפוז
או הזיעה או טעמה של המתכת
את זוית האור

מחאה
אני עושה איתך חילופי שטחים
הבוקר שלי במקום
הפחד שלך
אם נוכל לשכן את אהבתך
בחלונות הראווה של חיי.

אהבה
והנה המילים שלי
מנסות
לנשק את העולם

מחאה
הם רוצים להפוך
את החינוך שלנו לעסק נזיל
חזק ויעיל
כדי שיוכלו לגדל
עובדים וצרכנים
יצרניים חזקים וצייתנים
שיהיו האספלט השחור החלק של היום
עליו יתגלגלו משאיות בעלי ההון

עדר באפאלו שחורים עוצר
לפוש כמו איים בתוך המים

היא באה בבקר
מטפטפת כמו לחות תל אביבית
מטפסת אחורה מקצה לשוני.

מחאה
אני מבריחה
את השפה
והתרבות שלי
כמו חשיש

את כיבוש גופי
אתה משלים
לאט
כבר מהתחלה

ביקורת
מתרעמים
על המחסום
שנוצר
על ידי
המלצר

אהבה
תביטי
כשאני מתנפצת
אלפי הרסיסים שלי
הופכים לילדים יחפים
המתרוצצים
על פני הכדור הזה.

אהבה
אחביא אותן במגרה
כאילו הם המפתח
ללב של העולם

אולי נארוז
את העולם
בקופסאות קטנות

אהבה
יפה לך העולם
אפילו החורף
השלג ברחובות מתחרז לו עם החיוך
שלך שיניים ואור

פעם היו רק פיות.
שומרות מפני המציאות
הבריחו אותה החוצה בצחקוקים
בתחבולות נלחמו בנשיות מתפרצת.

אחר כך ירוקת
איזובים הגדלים
ביובלי הנפש

שחררתי את ירושלים
ממעצר עד תום ההליכים

והיה פיגוע שהתגנב לי לכליות
כמו כל הערבים והחיות הזעירות שחיפשו
בפרווה שלי מחסה מן הבדידות

אהבה
מתי את נוסעת
בסוף החודש
אבל איך הלב שלך פה
בדיוק בגלל זה
נתגעגע
גם אני

רוקנו מעצמינו את כל היצורים
הנשמה הלכה להתחבא מאחורי הפחונים
לשונותינו הכחילו מכורח או בושה
כשסתמנו את אוזנינו מקולות ההמונים

אהבה
דגים דגים
דולפינים
לוייתנים
להקות פורצות
מגופי

אהבה
אני לא מפחדת
לראות דבר
על הכוכב הזה

פוליטית
העיר מוריקה מגשם
ומג'יפים של מג''ב

המתח נשזר בין שפתיי
חוטי תיל דקים ושקופים
המילים מתבוססות בעצמן
מחפשות להתנחל כאן שוב

ואתם
פולים את הכאב
משערה של המציאות
כמו כינים

מחאה
אולי נעשה כנס קבצנים בינלאומי
ויהיו שלטים עם ניאון
וקייטרינג אופנתי

רוצה שתהיה לי
כספומט של מחמאות
תמיד תשאל אם אני רוצה עוד
פעולה
ותזכיר לי לקחת את עצמי
חזרה.

לא הייתי צריכה צריכה
לא רציתי להיות צריכה צריכה

אהבה
חצי מהלב שלי
נשאר תקוע איתך בפקק
מתחת לגשר רמסיס
שרים בחום הזה של אוגוסט

השפה
היתה
דמעה זולגת
על לחיה של
המדינה

אהבה
כמו לחמניות חמות
נאפות
בתנור הגדול
של האהבה והזכרונות

אני נותנת ללילה
לעדור אותי

פוליטית
לכי תסבירי.
איך מתגלגלת לה העברית
על מדרונות הערבית
איך זיכרון הופך לכוח צבאי
ואז למערכונים.

ואיכשהו אולי השתנו הזמנים
כולם מפנים להם את הגב ולא, לא בכדי
נראה שהרבה מהחבר'ה שהורסים ת'עולם
יש להם PHD

פוליטית
לפשיזם אין שפם.
הוא כבר איננו עומד
על מרפסות
בכובע צבאי
וקול צרוד.

רציתי לפול
לזרועות הציבור
מיטת נוצות גדולה
רכה, משברי חלומות תפוחים

תן לי לקטוף את
העלים הראשונים של הלילה
הזה

בולשים
עסוקים
בסימוני הגבול
על גופך.

פוליטית
והנה אתה מתבונן בי
עד שהבגדים שלי
נבהלים
בורחים
משאירים אותי כאן

אהבה
הזמן הופך גם אותי
למגבניקית
אני מסיירת לאורך
חומות ליבי
מחפשת מסתננים

אהבה
ככה זה כשאתה מגדל
צעירים שווים
מבריקים
סודיים
שסוגדים
לאלוהי המודיעין

מחאה
"החיילים הם ראו
שהוא מג'נון
אז שחרורו אותו
באותו היום,
כבוד השופט

מחאה
עדיין אינני רוצה
להגר למדינה
הזאת של חתונהוילדים

במונית שירות שבת בבוקר
אוסף של פליטים
מהתחנה המחוקה של עיר החטאים
למסיבת רחוב הנביאים

סמים
הווריד שותה את טיפת הנוזל השקוף ומתחיל
את מירוץ השליחים לכל הגוף
אנשים מדברים מתנועעים
אני שומעת אותם
המילים קשורות אליי

מזל שאני יכולה לשבור את ליבי
כדי שהחיים
יתפסלו בין אצבעותי.

מצב
והנה כל הכאב של העולם
שוב מתנקז
בכותרות העיתונים

ההסטוריה
היא תיגר עליך
כמו מיצי השמש

בסך הכל
המלחמה
נראית כמו כל יום

נמשכתי חתולה גדולה
אל תוך המיתרים שלך
גוף חום ועמום
הולך ונדלק באפילה.

והנה אני שוב ממתינה
אין אופק
עיניי הפכו למנהרות
כמו זאתי מגילה
לגוש עציון

בסוף השטפונות
האלה
תהיה מסיבת עיתונאים
גדולה

מחאה
היו כולן מפות
ששרטטו הגברים
בעט הירוקה
שנתן להם
האלוהים

ארספואטיקה
הייתי משוררת של דייגים וחייטים
שכבר מזמן לא קיימים
אז תליתי את השירים
על הקירות השקופים של השווקים

ורציתי להכיר כל חלק ממך
להבין למה ברחת להסתתר בפינה
נושכת כל יד המתקרבת ללטפך.

פוליטית
הסגר שוב בגרוני
לא של מילים, אלא אויר
שהולך ומידלדל
כהליכת האביונים ברחוב שלמה.

כאילו העוני מדביק את הוושט
לגוף אחד כחול חשוך
וזוחלות החוצה רק מילים שצריכות
כמו נמלים על שמשה
של רכב נטוש.

מחאה
השלוחה המבוקשת תפוסה
לשאלות בנושא אלוהים
חייגו אחת
לספירת הגופות בשטחים
חייגו ארבע
אם ברצונכם לדבר עם בן אדם אמיתי
תתקשרו אחרי שדיברתם איתי

אפשר להפסיק לחפש את המדינה
הזאת שקוראים לה
החיים הרציניים
סגרו לה את שדה התעופה

את לובשת
את הסכסוך
הזה שלך
בחן של כלות

מחאה
סליחות על מי
שהטיל את ליבי
למעצר מנהלי.

אהבה
ירושלים הקדושה
היום בפעם הראשונה
רציתי מאוד
להיות ראש העיר שלה
בחצאית חומה ומגפיים גבוהות

אהבה
אנחנו שרות,
שירה גדולה
פראית

עושות חורים
בעור התוף של העולם

ראה
הכוכבים מתקלפים מעורם
אתה מבגדיך

פוליטית
התושבות
תנוח על כתפיך
כצעיף צמר
והמדינה
תאכל בה
כמו עש

אהבה
שוזרת חיים
בפנים של העולם
מחפשת
מחטטת
בשפתיו

למדתי את העולם כמו שפה
השעות נספגו בגופי

אדם הופך למחשבון
פתאום הכל נראה גדול, כחל
החלק היחידי שמתפקד
הוא השכנוע העצמי "זה זמני, זה זמני"

מחאה
אולי יש משהו סקסי
בעוני הזה
אם הוא עוני מסיבתי
כמו עוני נסיבתי

אהבה
רוצה אותך
עכשיו כאן בירושלים
שתהיה לי כמו תל אביב
גדול וחם ולח.

עורי פרפרים פרפרים
רוב הזמן הם מונחים
על בשרי בשקט

אני מקבלת את היום הזה עטוף בסרטים דוקומנטרים
הבוקר שלי מתלבש בירושלים
נשימותי עולות ויורדות גבוהות כמו הברושים בצידי הכבישים
השמש מלווה אותי לפליטים, למגורשים, לדיונים, ערעורים

ארוטי
הצלילים פורמים
אותי
אט אט

אני מחכה להן כל לילה
לשחרר את השפה
ברחובות ירושלים
הן הופכות לעטלפים
ועפות בעיר

פוליטית
מטוס פילח את ליבה של השמש
מעל עין כרם
כמו מחט מושחלת אל תוך רקמה

פול גז עוטף ירושלים
כראחנה כחולה
מהבהבת על כל החומות

אהבה
את עיר שלי
שורפת את עורי
נושכת את אוזני

מגיע הבוקר
ואיתו
מגיח לאיטו
עכביש
המטפס החוצה
מתוך ליבי.

אהבה
בירושלים
היום הזה
שתה את נוזלי העולם
בקשית
דרך עמוד השדרה שלי.

בברית בין הביתרים
לא היה כתוב כלום
על התאבדויות, וחומות וביבי וקיצוצים
ובמיוחד לא על זה שיעקרו את הזיתים

אתם מגיעים לכאן
הקטסטרופה של החיים
שלכם
עטופה בניילונים
בקלסרים
מעטפות חומות
שקיות

נכנסים לאולם
הצלמים
כמו חרקים גדולים
הקהל מצטופף סביבם.

אהבה
האהבה גם היא הופכת לזיכרון, טלאים קטנים של חיים
פתאום יש לה טעם של מים וחושך, הלילה טובל בה את רגליו
תמיד יהיה לה מקום לעגון
גם שאלף לילות יפרמו זה את זה, וישאירו אותם באלבום.

מחאה
אתה פיטר פן של השטחים
מדים ירוקים
גי'פ מעופף
ומחסומים ניידים

שורת פילים של פלדה בקרקס של שרון
כאילו נטעו אותם במקום נוף של עצים
אולי המילים שלנו ישתו להם את הדלק
שלא יהרסו הבתים.

כולם בעניין, גם בחבר'ה של ראש העיר
מתקנים פה את הרחוב כבר שנתיים
וכמו בורקס נותנים אישורים לקבלנים

ליקטנו פירורי
הסטוריה
אוספים אותם
זעירים באצבעות
בעדינות

אהבה
אלף לילות אהבה של פלורנטין
ניבטים מתוך עיניהם
השבורות של בניינים עזובים

הלל
שהיא רק
עוד ג'בליה
מחנה פליטים
היתה מתה להיות כפר
פלורנטין
שרה

ושוב זרותי שלי
השאירו אותי מחוץ לגופי
רוצה להכנס החוצה

געגוע
מפוארת שלי
הייתי פעם רוקדת איתך פלמנקו
בין האבנים
היית מעכבת את השמיים

תקחו ממני
את הפקק
שפתחתי בלב
לדעת על כאב


כשהחיים יהיו חיים
והאוכל אוכל
וכשאתה נכנס למקום
יגידו לך שלום
ולא יחפשו לך את המלחמה
בתוך התיק
עד שבונים לך אותה בלב
קצת יותר
כל יום

הם בעדינותם
מתיישבים
על קצותיהם
של מילים

רציתי אותך
כמו הפשקווילים
על לוחות המודעות
רציתי לתלוש לך את המספרים
ולהחזיק אותך בכיסים

אהבה
ועל פתק הגאולה
כתוב
אותיות עגולות ביד אלוהית
2 קרלסברג
חומוס
אבטיח בולגרית

אמונה
החיים
יום יום
טוחנים את היוהרה
לאבקה דקה דקה
וחריפה

אהבה
הלב שלי
צמיג בוער
באמצע העולם

אהבה
בדרום העיר
אצטדיון טדי פוער את פיו
בדרום העיר
דודי השמש הלבנים

אהבה
בוא
אני רוצה אותך
קומפלט

כמו מנה פלאפל
על האש

פוליטית
היום
השוטרים פיזרו את המפגינים היהודים
ברחוב השוהאדה
כמו גורי חתולים שמאלנים

קיץ חופש גדול
נגמר המונדיאל
נגמר הזידאן
כל העולם נהיה התרעה ממוקדת
השמש מטרה נעה
רק באל אקצה היא מוגנת

לפלסטין יש קילומטראז משלה
מרחקים מיוחדים
עשר דקות לישראלים
שלוש שעות לפלסטינים

אהבה
הנה באתי
לבקש שוב את ידה
של השפה
שלי.

אהבה
אני אוהבת אותך כמו קסאם
כזה שנוחת בדיוק
איפה שנגמר התקציב
לחדרי ביטחון

בוא אלי
תהיה לי ראים אל חוקומה
אתה יכול להיות המצביא
של כל המטבח שלי

מחאה
רוביהודי
רוביהודי
רוביהודי
רב היהודים
רובים יהודים

מכתים את ידיו
לשונו
את בגדיו
בארגמן הסיפורים
העצובים

לנהג הריקשה
שהסיע אותי הלילה
קרקשו העצמות

מחאה
ואז בקשר פתאום
הוראה מהקצין
אף אחד לא עובר את המחסום
ואחרי עשר דקות יש עשרים פלשתינים

רוב הזמן לא יכלתי
להכיל את עצמי.
התהלכתי לי על המזח
וזרקתי פרורים ממני.

הזמן השחיר והפך ליום

הלילה הותיר טעם
של פלפל שחור

אהבה
מרחב בטחון ברור
כדי שאפשר יהיה
להעמיד גדר וחומה
כנגד כל ניסיון אהבה

אהבה
אני רוצה אותך
כמו מפה של הארץ
כשהיא תהיה דו לאומית
חום וירוק ובקוים כלליים

אלוהים יסלח לכם
על זה שאתם בטוחים שזהו תפקידכם
אלוהים יסלח לכם
יאחה בליבכם את הסדקים
שדרכם אתם יורים על מפגינים

אהבה
בונה ספינת חלל
שתנחית אותי על ליבי

בדידות
לבדידות שלי
יש ריח של לחם
וסתיו המעגל
את פינות העולם.

ארספואטיקה
אלוהים
מפזר את המילים
על הגגות
כמו עדשים צהובות

אהבה
את קולי
תשמע
גם שתיקח איתך
את ההרים
ותברח לים.

סופהשבוע התמתח
כמו חתול גדול
ומנומר כמו העננים

הנחיות מנהליות
יחוגו
כמו ציפורים
גדולות כנף

אלוהים
אתה מנשק
את צווארי
איפה שהתהום
הופכת להרים
הרכס מחבק כתפי
יללה נמלטת בי
מבין חוליותי
אני נרעדת

ארוטי
הלילה מלקק את העיר
במטוסים הנוחתים עליה
בזה אחר זה
היא מקמרת את גבה

אהבה
שלוליות של פרחים סגולים
המסמיקים את הדם אל לחיי
אל תוך התל אביב הזאת

ועם כל זה
עכשיו שהמוות
ינופף אותך כמו דגל
ולשירים שלך יהיה את אותו
הד ממלכתי

הטילי את קולך
אל תוך ליבי

אהבה
תשאיר את ירושלים
מחוץ לדלת
ליד תיבות הדואר

אהבה
הלו אתם שם בפנים
בסלאח א דין
זאת אני, זוכרים?

אם את חושבת בערבית ויידיש
ומגדלת 8 ילדים
ומאמינה שכל שיש לך
שייך לכל ברואי האלוהים

אהבה
אני אוספת
את המילים
שלך
אל תוך

אהבה
אני אתן לך
את כל הלילות שלי
במתנה

הלילה והאלוהים
קוראים לי בהבלי פיהם
אל תוך לועו של היער.

אתן לריחות שלך
שנותרו על
גופי
להבשיל

ואתה
ממלא את כל
החדרים
בגוף שלי

השמש עולה ויורדת
עם החיוך שלך
גם כשאתה
בעיר אחרת

רציתי אותך בקבצנותך
עם כובע שחור ישן
מנסה להסתיר לעצמך את הכנפיים
וגם את רגשות האשם

אהבה
בלילה
העולם הופך לחרק גדול ושקוף
עם מחושים ארוכים ומוארים בסופם
המתפתלים כל הדרך הביתה.

אני אהיה חוה
ונלך לטייל נחזיר את אדם בתשובה
נחזיר בתשובה את אדם
כדי שיהיה הנשק של העם

אהבה
איפה שאת מבשלת
את הפוליטיקה שלך
על להבות ליבם
של מאהביך

רצית שאכתוב את חולשתי
כדי שנוכל להתלקק בה שתינו
זאבות בעולם הזה
בודקות שהגורים עדיין בחיים.

תבואי לספינה הגדולה הזאת
שחלק אומרים שהיא החיים שלנו כאן
באוקינוס של כוכב ישראל

אהבה
המרדה
גיחוך
על הטפשות
ועל הרשעות

ארספואטיקה
מתהלכת איתך פה
במה שיהיו זכרונות
מתוקים ניגרים
כמו האור הצהוב
מדבורים ורוח
של הירושלים הזאת
שלא תגמר לעולם.

געגוע
הזמן התפורר
כמו לחם ליבי
השרב הזה מייבש אותי
את היום ואת העיר הזאת
עד הקצוות

הייתי נוסעת
לבאר שבע
לקרית שמונה
למחוזות היאוש שלנו
למהפכה

אהבה
אחותי היא אירוע
חד פעמי
שמתרחש כל יום
קצת אחרת

אהבה
שאוכל לזרוח בהם
על כל הקבצנים
הקיוסקים
המוסכים

אהבה
הנוף קופץ לחיקי
חתול ירוק ומיוער
מניח טלפיו על חזי
נשימה כבדה

המציאות התנפחה לה
כמו מסך קולנוע ענק
בתוך הלילה הירושלמי
שרשם את הקיץ פשוט ומדוייק

אהבה
והאהבה ניגרת עליך
כמו צבע העור

מחאה
אולי נכתוב קצת שירה פשוטה ומרה
שאפשר יהיה כמו זיתים לקרוא ליד בירה
כשעומדים בתחנת אוטובוס

מצב
איך זה לאבד שותפה?
הבית נראה אותו בית
הריח משתנה, צלילים נעלמים מהמנעד
של התדרים שהקירות רוטטים בהם
החושך מתערסל קצת אחרת על התקרה
יבוא השקט המופלא
במקום נביחותיה של הכלבה באישון לילה

ומכונת הגרעינים המשומנת
של לשכת העיתונות הממשלתית
וידי הפרקליטים ורבי החוקרים
לא יכלו לזמן שעבר ואותו
לא לא לו ניתן לכלוא.

אהבה
איפה את הלילה, עיר שלי?
הרי התחתנתי איתך, זוכרת?
מתחת לחופה של
קופסאות נובלס

אלוהים
הצלילים עולים למעלה
כמו בלוני הליום
והופכים לכוכבים ששטים
מעל העיר

מקום
שבת בירושלים
שקט ומואר
והתחזית
שמישהו יפוצץ מחר

האויר בירושלים
אפשר לשמוע בו
קולות של יצורים מכונפים
שעפים לה בורידים.

הצטנפנו בירושלים
מפני הקור והפוליטיקה
של הגדולים
והשלג המשיך לרדת

ירד שלג כמו אורז פרסי
אחד אחד אבל המון
על המכוניות
העננים דאגו לפטם את נכדיהם
המדרכות וגם הבני דודים
העצים והמדשאות.

געגוע
את נמרחת על מזרון ישן
פשפש גדול יצור שמש שהגיע להתגורר כאן
ואני אוהבת אותך כמו את הגגות האלה
שמזכירים לך את ורנסי בחמש בצהריים

אהבה
הזיכרון שלך
נופל על חלונות חיי
כמו חרבון של ציפור

ביקורת
כל יום מתנחלת
לה מלה חדשה
גבוהה ונוצצת
שאפשר להגדילה בשקל תשעים

ללא פעליך
השרירים
השזופים

אחזיק אותך
כמו שדה תעופה
אתה
תהיה לי נמל
ותחנה מרכזית
ורכבת תחתית

אהבה
תהיי לב
כל העולם מתקפל
לתוכו
אין בו גבולות
או ביקורת דרכונים

נטבלת בתוכי, כזו של פליט כלכלי
אדם שברח מביתו לחפש עבודה
מצא בדידות במקומה

סיפורי האהבה שלי
מתהלכים על לשונך
כמו תולעים קטנות
כשאתה מנסה
לנעוץ את שיניך
בפירות הבשלים
של חיי.

בבתי המשפט
כל יום
חיסלו
עוד תיק
חיסולים
חיסולים
של תיקים

תל אביב מחנה פליטים
עם תפאורה של עיר

בתל אביב
העיר נכתבת במשפטים
רחבים
רבות בה מילות הקישור

ושוב ממין הפסיכולוג שאלתו
בורר מילים
בועדת השחרורים
בכלא אשל שליד באר שבע

אהבה
אני רוצה להכיר אותה טוב יותר
גברת מי שנהייתי.
נראה שליבה הסתובב על צירו
מתבונן בשמש

תפרידי בין הדברים
את העבודה שלך
תענדי על אוזן שמאל
האהבה היא רק גרב

כל יצורי ירושלים
שוררו את הערפל
שהלך ומילא את העיר ואת עינינו
עוורים לבנייה והתארכות הצל.


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
וזה עובד במאפיוקרטיה של בעלי ההון, התקשורת והשלטון. לך תבדיל
שם בין סילבן שלום לאל קפון, וכולם באים לשתות במסבאה של ביבי
הקצב ולאכול סטייקים עסיסיים מכל מיני נכסים של המדינה, ולהגיד
שיש צמיחה וזה המצב.

במקצועיות מה דיברתי עם פקידת הגבייה הראשונה, ששלחה אותי
לקומה השלישית שלא יכלה לקבל אותי כי לא היה ברשותי יפוי כח
נוטריוני, למרות שאני מטפלת בתיק, והמסכה המקצועית החלה להקרע
מעל פני כשנשלחתי אל הוד רוממותה, פקידת השומה. המלכה של השעות
הקרובות בחיינו.

I walk into Ofer army base, some soldiers direct me
sluggishly to the military court. It's my first time
defending here. The air and my breath are raw to taste. I
try not to be dramatic and concentrate on my steps.

ופתאום שמתי לב שאני כותבת על עיר שמתה. אצל רוב הכותבות,
הזיכרונות הם שמתים והמקום שלהם חי ואילו אני כותבת, פליטה של
עיר שמתה, שלא רק שאני אינני חיה במקומות ההם החקוקים בזיכרון,
אלא שאף אחרים לא, שכן או שכולם עזבו או שהם מצונפים בבתיהם
מהחרדה והכובד החום ה

תתקשרי ביום חול לא בשבת.
ואני צריכה לדעת אם מוחזקים אצלם עצורים. שני אנשים שנלקחו
מביתם ביום חמישי, היום יום שבת, אתמול היה שישי וגם אז לא היה
מי שיענה לי אם הם קיימים אצלם או לא.
תתקשרי ביום חול לא בשבת.




עבריין מזדקן
מחפש עבודה
בתחום הדקירות,
איומים
מילוליים,
הפחדות, גביית
תשלומי חסות.
לא עוסק
בפיצוצים.
לא בשבת.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/YaelBerda
יוצר מס' 31304. בבמה מאז 11/2/04 19:59

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ליעל ברדה
© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה