| 
 
 
 
 
 
 
 | 
 זמר-יוצר ומפיק מוסיקלי, נולד בפתח תקווה ב-1982. 
סולן להקת הרוק מתקדם Solstice Coil אשר הוקמה בשלהי 
2001. הלהקה הקליטה שלושה אלבומים בהפקה עצמאית אשר 
זכו לשבחים ברחבי העולם והופיעה בבלגיה ובהודו.
 
מאז הכישלון הידוע מראש של אלבום הסולו "זה לא הולך 
לקרות", שיר הגלה את עצמו לצפון הרחוק (כאילו, 
הקריות) ומאז פועל כמוסיקאי בדימוס הזוכה להצלחה 
באינטרנט עם קאברים לשירי ילדים ומעל 3.5 מיליון 
צפיות ביוטיוב.
 
העמוד שלי ביוטיוב:
https://www.youtube.com/user/ShirDeutch 
סולסטיס קויל: http://solsticecoil.bandcamp.com
 
 
 
 | 
 אתה מתחיל להיות מותש, אתה לא כותב יותר, אתה סתם יושב בצ'אט.אתה לא קורא יותר, אתה רק נותן תגובות. אתה לא חי יותר, אתה
 סתם מעביר את הזמן.
 
 | 
 | דוד, שזה כבר נעור מהתרדמת שסחב עימו במשך הנסיעה הארוכהבאוטובוס, כבר הבחין לפני שנכנס דרך שער הבסיס, שהגופייה שעל
 גופו אינה תקנית לחלוטין, ושהרס"ר עתיד לעלות על המחדל. הוא
 ניסה למשוך קצת הגופייה כלפי מטה, כך שהקצוות הלבנים שלה
 יבצבצו החוצה, בעוד הצבע האדו
 
 | 
 | הוא אהב אותה, הם נפגשו אשתקד בחנות ספרים. לא היה זה מקוםשיגרתי לפגוש בו נשים, אבל הנה זה קרה. בצירוף מקרים מעניין,
 שניהם שלחו ידם לאותו ספר, והעניינים התגלגלו משם לכאן
 
 | 
 | טוב, אדוני, איזה מין סרטן אתה רוצה?-אני לא יודע, איזה יש?
 
 | 
 | -אני רואה שאתה מבולבל עדיין. בוא אני אסביר לך. אתה נשמהשהולכת להיוולד עכשיו לתוך גוף, ואני צריכה להסביר לך כמה
 תנאים. תחתום פה בבקשה.
 
 | 
 | אני מתעבר בקלות שכזאתרגע אחד של חולשה
 ומיד הרעיון נולד
 הופך לעובדה שאין לבטלה
 
 | 
 | אנשים שצצים כך פתאום, יש מאיןאנשים שאין להם משהו לומר,
 אנשים של עבר בזווית של העין
 אנשים של עתיד באופק נשגב.
 
 | 
 | חלב מגירתי גועשמעבר לדפנות העץ
 מבעבע עד כדי קיפאון
 
 | 
 | אך כשקיבלתי התגובהמה אותו אדם אמר לי?
 הסיפור כתוב היטב,
 אך הסיום - קצת בנאלי
 
 | 
 | לקום בבוקר בשעה לא ברורהלהיות היחיד על הכביש שמאותת לפני פנייה
 להקדיש את חייך למטרה של מישהו אחר
 
 | 
 | כשהיינו ביחד,החלטתי להפסיק לחיות
 לא באופן דרסטי,
 פשוט
 נעמדתי.
 
 | 
 | אינני מסתובב עם פנקס ועט בכיסוהקירות בחדרי היו ריקים מפוסטרים
 כמעט מאז ומתמיד
 
 | 
 | קודם כל, צץ לו רעיוןאם יש לי מזל
 הוא מתפוגג מעצמו
 ומותיר רק טעם לוואי קלוש
 
 | 
 | הזיעה של היום,זה לא מה שהיה פעם -
 בברזיות המוניות
 ליד מגרש הכדורגל.
 
 | 
 | יש לי זמן לבזבז,זמן שלי, זמן שלך
 עוד מעט כבר תגיע
 שעת מנוחה
 
 | 
 | מתלוננים על צבע השמייםאך ממשיכים לפקוד חתונות
 ליישר עניבות
 ולשלוח ילדים לשטחי נפט עתידיים
 
 | 
 | נוכל לנוח על שעונים ללא מחוגיםלאכול מבלי לספור
 מבלי להתפרק על העבר
 מתי יהיה למשפט הזה משמעות
 
 | 
 | כמו יוניםשמתפרשות ברחבי גן ציבורי עשוי ממלט
 מביטות לכל עבר בעיניים אדומות כדוריות
 מנקרות מים מתוך שלולית.
 
 | 
 | לא משנה כמה אשפוך אתזעמי על פני נייר
 כמה אנסה לצרוב את
 זהותי לאורך החלל
 
 | 
 | פעם, היה זה הר גבוה ונשגבואילו היום - שליחות חולין מזדמנת.
 וכעבור זמן, היה למישוש קל בקצה הקרקפת
 ולבסוף, לכלב זקן, אשר עושה את צרכיו בבית
 
 | 
 | זרמים פתאומיים של דםמדרבנים את האני האחר
 לפשוע, ולקצור
 גוף, בשר ונפש.
 
 | 
 | כל ההוריםמספרים לילדיהם
 סיפורי אגדות
 לפני השינה
 
 | 
 | כמו איש גוסס במדבר צחיח,אני מושיט את ידי אל נביעת המים
 שמופיעה ונעלמת כלא הייתה.
 
 | 
 | מפשפש בין ראשיהפרקים
 של הווי מתורגם
 ותמיד בסוף מושלך
 
 | 
 | עודף שלום ביתמעמיס עלי סינפסות משקשקות
 כאלו שתוהות על קנקנן שלהן עצמן
 
 | 
 | צריך להתאבד על זה חד וחלק
 צריך לקרוע את השעון.
 צריך להתאבד על זה
 
 | 
 | כמו גננת מרופטתמסתכל לאחור בעוד פני פונים
 קדימה
 ומנסה לשכתב
 בדיעבד.
 
 | 
 | ואולי פתאום קצת שוקו או תה,חבל שהאישה שמניחה כאן חטיפים
 כל יום בשתיים
 לא יודעת שוופלים מוכרחים להכיל שוקולד.
 
 | 
 | אוטומטית, מצלצל השעוןהדוד מתחמם בתזמון מדויק
 המעיים כבר מזמן לא מוותרים
 
 | 
 | 
 You force your will onto meAnd then you wave to me with gratitude
 You try to get us both killed
 Just to avoid the perils of thought
 
 | 
 | והאמת שאתה בכלל לא מודעהקירות מסביבך מלאים חלודה
 וכל מה שנותר זה לומר מה נורא
 גורלו האבוד של מביט במראה
 
 | 
 | במקומות סגוריםעם אנשים פתוחים
 אני שובר כלים
 אני יורד מהפסים
 
 | 
 | זה לא הולך לקרותואין מה לעשות
 תתחילי כבר לחיות
 זה לא הולך לקרות
 
 | 
 | ולפעמים אתה חושבשהעולם צריך להשתנות
 ולא אתה
 
 | 
 | לא הכישרון שלך לבד זה לא יספיק לך בכלללמה לא תלך להיי-טק יש שם כסף לא רוצה? חבל
 
 | 
 | כלבים מייבבים,כשאתה סוגר את הדלת
 וצוהלים כשאתה שב.
 
 | 
 | אז אמרי לי למה אני שב לחפש פצעיםהמזרק שלך שובר את כל הנוגדנים
 בורח ובורח לא יכול להסתתר
 תדרים למוח השמדה עצמית מהר
 
 | 
 | לועסים אותי מכל הכיווניםלא יכול
 להפסיק לחוש
 כמו מסטיק
 
 | 
 | תמיד הייתי פאזללמעשה,
 מפוזר לרסיסים
 (אינסופיים)
 
 | 
 | שאיפות של נצחלא עוד נחסמות
 על ידי גלים של הגיון.
 
 | 
 
 
 
 אל הארכיון האישי (12 יצירות מאורכבות) 
 | 
        
          | אין חכםכבעל 240 IQ...
 
 
 
 אביה האיום.
 |  
 
   
 
 
 
 
 
 |