[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שיר דויטש
 poetic killer

אל היוצרים המוערכים על ידי שיר דויטשאל היוצרים המעריכים את שיר דויטש
שיר דויטש הוא זמר-יוצר ותסריטאי מפתח תקווה וסולן
להקת סולסטיס קויל.

סולסטיס קויל: http://solsticecoil.bandcamp.com
פרויקט סולו באנגלית:
http://poetic-killer.bandcamp.com
פרויקט סולו בעברית: http://shirdeutch.bandcamp.com




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
טוב, אדוני, איזה מין סרטן אתה רוצה?
-אני לא יודע, איזה יש?

-אני רואה שאתה מבולבל עדיין. בוא אני אסביר לך. אתה נשמה
שהולכת להיוולד עכשיו לתוך גוף, ואני צריכה להסביר לך כמה
תנאים. תחתום פה בבקשה.


לרשימת יצירות השירה החדשות
אז מה היה לנו

אני מתעבר בקלות שכזאת
רגע אחד של חולשה
ומיד הרעיון נולד
הופך לעובדה שאין לבטלה

אנשים שצצים כך פתאום, יש מאין
אנשים שאין להם משהו לומר,
אנשים של עבר בזווית של העין
אנשים של עתיד באופק נשגב.

חלב מגירתי גועש
מעבר לדפנות העץ
מבעבע עד כדי קיפאון

לקום בבוקר בשעה לא ברורה
להיות היחיד על הכביש שמאותת לפני פנייה
להקדיש את חייך למטרה של מישהו אחר

כשהיינו ביחד,
החלטתי להפסיק לחיות
לא באופן דרסטי,
פשוט
נעמדתי.

אינני מסתובב עם פנקס ועט בכיס
והקירות בחדרי היו ריקים מפוסטרים
כמעט מאז ומתמיד

הזיעה של היום,
זה לא מה שהיה פעם -
בברזיות המוניות
ליד מגרש הכדורגל.

יש לי זמן לבזבז,
זמן שלי, זמן שלך
עוד מעט כבר תגיע
שעת מנוחה

מתלוננים על צבע השמיים
אך ממשיכים לפקוד חתונות
ליישר עניבות
ולשלוח ילדים לשטחי נפט עתידיים

נוכל לנוח על שעונים ללא מחוגים
לאכול מבלי לספור
מבלי להתפרק על העבר
מתי יהיה למשפט הזה משמעות

כמו יונים
שמתפרשות ברחבי גן ציבורי עשוי ממלט
מביטות לכל עבר בעיניים אדומות כדוריות
מנקרות מים מתוך שלולית.

לא משנה כמה אשפוך את
זעמי על פני נייר
כמה אנסה לצרוב את
זהותי לאורך החלל

פעם, היה זה הר גבוה ונשגב
ואילו היום - שליחות חולין מזדמנת.
וכעבור זמן, היה למישוש קל בקצה הקרקפת
ולבסוף, לכלב זקן, אשר עושה את צרכיו בבית

זרמים פתאומיים של דם
מדרבנים את האני האחר
לפשוע, ולקצור
גוף, בשר ונפש.

כל ההורים
מספרים לילדיהם
סיפורי אגדות
לפני השינה

מפשפש בין ראשי
הפרקים
של הווי מתורגם
ותמיד בסוף מושלך

עודף שלום בית
מעמיס עלי סינפסות משקשקות
כאלו שתוהות על קנקנן שלהן עצמן

צריך להתאבד על זה
חד וחלק
צריך לקרוע את השעון.
צריך להתאבד על זה

כמו גננת מרופטת
מסתכל לאחור בעוד פני פונים
קדימה
ומנסה לשכתב
בדיעבד.

ואולי פתאום קצת שוקו או תה,
חבל שהאישה שמניחה כאן חטיפים
כל יום בשתיים
לא יודעת שוופלים מוכרחים להכיל שוקולד.

אוטומטית, מצלצל השעון
הדוד מתחמם בתזמון מדויק
המעיים כבר מזמן לא מוותרים


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
בלוז

You force your will onto me
And then you wave to me with gratitude
You try to get us both killed
Just to avoid the perils of thought

בריט-פופ

והאמת שאתה בכלל לא מודע
הקירות מסביבך מלאים חלודה
וכל מה שנותר זה לומר מה נורא
גורלו האבוד של מביט במראה

אלטרנטיבי

במקומות סגורים
עם אנשים פתוחים
אני שובר כלים
אני יורד מהפסים

רוק אלטרנטיבי

זה לא הולך לקרות
ואין מה לעשות
תתחילי כבר לחיות
זה לא הולך לקרות

בלדה

ולפעמים אתה חושב
שהעולם צריך להשתנות
ולא אתה

רוק

לא הכישרון שלך לבד זה לא יספיק לך בכלל
למה לא תלך להיי-טק יש שם כסף לא רוצה? חבל

אר אנד בי

כלבים מייבבים,
כשאתה סוגר את הדלת
וצוהלים כשאתה שב.

בלדה

כל יום הוא רק משחק אחר
כל יום יכול להיות
כל יום הוא רק שידור חוזר
כל יום אני פחות

רוק אלטרנטיבי

אז אמרי לי למה אני שב לחפש פצעים
המזרק שלך שובר את כל הנוגדנים
בורח ובורח לא יכול להסתתר
תדרים למוח השמדה עצמית מהר

רוק אלטרנטיבי

הלב הוא רק איבר בגוף

רוק אלטרנטיבי

לועסים אותי מכל הכיוונים
לא יכול
להפסיק לחוש
כמו מסטיק

רוק קלאסי

תמיד הייתי פאזל
למעשה,
מפוזר לרסיסים
(אינסופיים)

בלדה

שאיפות של נצח
לא עוד נחסמות
על ידי גלים של הגיון.




אל הארכיון האישי (18 יצירות מאורכבות)
אני גם עושה
שוק.
אבל עם אמא.






אפרוח ורוד,
חושב שלא צריך
לערבב יחדיו את
חדר המיטות
והקניות לשבת.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/ShirDeutch
יוצר מס' 2957. בבמה מאז 7/5/01 5:23

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לשיר דויטש
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה