|
להתמזג בניגון פעמוני רוח
במסע אל סערת המדבר
ואל ריח אדמה ויער
לבוא כנחשול
וללכת
סְתָיו, חֹרֶף, אָבִיב וְקַיִץ שֶׁעָבַר
וְעִם הָאוֹר
גּוֹוְעוֹת גַּם
הַמִּלִּים כֻּלָּן,
יָרֵחַ מִתְפַּתֶּה לַיָּם
|
רק טפיפות יחפות תהדהנה
והלב
|
יֵשׁ לָךְ
שְׁקִיעוֹת שֶׁל
דְּמָמָה מִתְהַפֶּכֶת בַּבֶּטֶן
|
|
|
מסתובב בין רחוב
לרחוב,/ עובר
בין סימטא
לסימטא./ הכל
נדמה כהזוי,/
אני מלא חרטה./
היא עזבה אותי,/
אולי אני עזבתי
אותה./ למה
האהבה כה קשה?/
אלך לי לבמה
חדשה... |
|
