|
להתמזג בניגון פעמוני רוח
במסע אל סערת המדבר
ואל ריח אדמה ויער
לבוא כנחשול
וללכת
סְתָיו, חֹרֶף, אָבִיב וְקַיִץ שֶׁעָבַר
וְעִם הָאוֹר
גּוֹוְעוֹת גַּם
הַמִּלִּים כֻּלָּן,
יָרֵחַ מִתְפַּתֶּה לַיָּם
|
רק טפיפות יחפות תהדהנה
והלב
|
יֵשׁ לָךְ
שְׁקִיעוֹת שֶׁל
דְּמָמָה מִתְהַפֶּכֶת בַּבֶּטֶן
|
|
|
"איך הוא השמין
מאז שניפרדנו,
תראי הוא בקושי
שבר את הכוס".
אולמי ורסאי,
הקופסא השחורה |
|
