|
די.
מצוץ מחיוכיי את שמה,
סוך ניביך בדממת
עירומה, טול קולה מבין
עיניי
|
משהו מרגיש נכון
בשתת הזה, בשגיאה הדקדוקית,
|
כל הזמן הזה על הגחון
הלא נכון, איזו טעות
|
אני רוצה אותו ישר
בגוף שלי, שאת המילים
נשליך מעלינו, כעיוורים
שלמדו ללכת בלי.
|
שרוולי מילים ארוכות מכסים
צלקות שירה בפרקי ידיי,
|
ושתהיה אצלי הפרנסיס ז'ם
אלמוני ומשופם שלא היה לו
אלא שם, שחור
|
נעים מאד, אני הדוברת
הבאתי דאיקטים: כאן ועכשיו, אתה
יכול לסגור את הדלת, אני הדוברת, מי
אתה? אתה
|
מפתח המנעול מהאופניים שגנבו לי
- פותחת איתו קלמנטינות עכשיו,
ריח של צל מתפשט בחדר,
בלי ידיים, תקשיבי: אלחוש מחושב
|
בנשור הגרגר
האחרון, סימני עיפרון
עקשניים בשולי הצחוק
המשוח דיו ודם.
|
אתן
חוגרות פסי שיזוף
ונמשחות במבטים,
אוזרות מתני שיש חמים
|
לצל המצלצל שלהם.
לא תשמעי אותו עם הזרקור שלך,
דלת תא הוידוי נטרקה והיולדת
נלכדה בפנים. אפשר לראות רק אצבעות
מבעד לסורגים: יש פתיחה
|
כפפות חיוורות
יחטטו
בין איברי בשר מוכר,
|
כשאכלנו מנגו בידיים
עירומות
|
זכרון המרווח המצחיק שנמתח
בין הבטן שלך לתחתונים
תפור בי כמו גדיל אחרון של שטיח
|
רק שטפי דם בכפות הידיים
ברז כיבוי התפוצץ בפרישמן
וצה"ל צר על בנת ג'בל
במשמרת הלילה שלי. הנה
|
כמה פורטרטים מרציים (and more to come) שנטלתי במחשבי הנייד,
להתפאר
|
4 שעות של סמינר-קליינברג ללא שינה בבטרייה, בלי מושג, בלי
הטקסט (על פרנציסקוס הקדוש, כמסתמא) ובלי תקווה - זולת שני
עטים באדיבות חבר לספסל העינויים ונייר מדפסת שנגנב ממעי מכונת
הצילום שהתמסרה.
|
עפרונות פסטל צבעוניים על נייר
|
אינטרפרטציה תמונית בשקל לשיר מעולה של K's Choice
|
אל הארכיון האישי (105 יצירות מאורכבות)
|
|
- יש פה מישהו
שאבא'שלו
ערומקו?
- כן!
- חוץ מאפרוח
ורוד?
-... |
|
