[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה









 
גילדה


אל היוצרים המוערכים על ידי גלעד וינטרפלד

לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
מוסר השכל
קוראים לזה אושריון. זה בקבוקון קטן עם נצנצים בפנים, וזה כבר
מפורסם בכל העולם.

אגדה
באי ההסכמה חיה קבוצה של בערך 50 אנשים. תמיד היתה בניהם
הסכמה.

אלגוריתם. לכל דבר הוא בנה אלגוריתם. פיתח ויישם. אלגוריתם.
לצחצוח שיניים, להגעה לעבודה, לאכילה. לכל דבר הוא כתב
אלגוריתם, עם שלבים, תת שלבים, ותת-תת-תת-תת שלבים.

ייסורים
יוחאי תמיד אהב אנרגיה פוטנציאלית. "mgh, mgh, עד הקבר", הוא
שינן לעצמו בקביעות.
יוחאי הזדהה עם האנרגיה הפוטנציאלית. היא לא היתה במרכז אף
פעם, לא כמו הקינטית. היא תמיד היתה מאחוריה. תמיד היתה זו
ש"יש לה פוטנציאל", וככה היה גם יוחאי.

הומור
"כולנו נמות" היא בכתה. "יהיה בסדר", הוא אמר. "ששש!" לחש האיש
עם האוזניה.

התבגרות
יחיאל קיבל את המילון הראשון שלו, כשהיה בן תשע. אביו עבד
כסופר, ואמו היתה מורה ללשון. הם רצו להעביר את האהבה לשפה
העברית לבנם. הם לא רצו שהוא יגדל להיות פושע.
בהתחלה הוא לא התלהב מהמילון.

מאז שמאיר היה קטן, הוא סובל מבלאק אאוט.
זה התחיל כשהתחילו המבחנים ביסודי. הוא היה מתיישב מול המבחן,
אחרי שכל השבוע למד את החומר, ופשוט לא זוכר כלום.
הממוצע שלו, אותו הוא חישב כמה שנים אחרי, כשלמד ממוצע, היה
אפס.

מוסר השכל
בננה פתחה את הדלת. "שלום", היא אמרה, בקול שלא ממש מתאים
לבננה. "אתה בקשר למודעה?" היא שאלה. ג'רי הנהן בראשו, מפוחד,
ונכנס לתוך החנות.

הומור
מי שאוסף מאה פקקים של קוקה קולה, זוכה בחיי נצח. ככה היה כתוב
בעיתון.
התנאי במבצע הזה הוא שחייבים גם לשתות הכל, אחרת זה לא עובד.
זה כדי למנוע גנבות.

מכירות פומביות. זה מה שעניין אותם. קבוצת אנשים, בגילאים
שונים, יושבים בחדר צר ומסתכלים על מסך מחשב.

הומור
הוא לא דתי. הוא גם נוסע בשבת, ואוכל חלב עם בשר. הוא לא צם
ביום כיפור, ואוכל חמץ בפסח.
אבל חזירים הוא לא מכניס לפה.

פואנטה
אני ממש סובלת כאן. אנשים דורכים עליי, בית הספר כבר לא דואג
לי, ממש רע לי.

פואנטה
הוא לא זוכר שהוא היה מאושר כל-כך כשהיה בן אדם רגיל, יצור
אור. הוא לא הבין איך פעם פחד מיצורי החושך.

בזמן שחיכיתי לטכנאי שיציל את העולם הסתכלתי מהחלון וראיתי שכל
הבתים נהיו אדומים, בלי סיבה. גם העור שלי נהיה קצת אדום,
ובכלל לא הייתה שמש.

הומור
התפקיד שלו היה למצוא יונים שמזיקות לעיר, לתפוס אותן ולפרק
אותן למוות.
את החלקים העיריה הייתה תורמת לשכונות מצוקה, שם היו מכינים
מהם אוכל.

הומור
"לפעמים אתה נורא מזכיר לי ציפור", היא אמרה לו.
"למה?", הוא שאל. "בגלל היופי?"
"לא", היא ענתה. "בגלל שיש לך מוח של ציפור".

היפרדות
אחר כך הוא התחיל לבוא לעתים יותר תכופות, וליותר זמן. הוא
הגיע כל שלושה ימים ליום שלם. הוא גם הגיע כבר עם בגדים
רגילים, שיהיה לו נח. הוא היה מנשנש קצת מהמקרר תוך כדי
העבודה.

הומור
הטיפול לניקוי המצפון היה הפתרון המושלם לאנשים הרשעים בעולם.
זה לא היה טיפול רוחני, עם יוגה ומחשבות. זה היה הרבה יותר
קל.
לוקחים צינור, מעבירים אותו למוח דרך האוזן ושואבים משם את כל
הדברים הרעים, שהמטופל עשה.

הומור
נכנסתי מדלת היציאה. אני כבר ותיק שם, אני יודע איך להכנס בלי
סלקציה. לוחצים על הכפתור מתחת לדלת.

ייסורים
צפניה היה ילד רגיל למראה, בין עשר. הוא התגורר ברעננה עם
ההורים שלו.
ביום ההולדת החמישי שלו, התגלה בו דבר מוזר מאד.
מסיבה לא מובנת, כף הרגל שלו הייתה עשויה מסקוטצ4.

דניס הרים את אחת הקונכיות מהבור, הכי גדולה שראה. גם ממנה הוא
שמע את הים, אבל בקע ממנה אור.
הוא הסתכל לתוך הקונכיה, וראה עיר שלמה בתוכה. בתי ספר, בתי
כלא, גנים, פארקים ומה לא.

הומור
כשאני כוסס את הציפורניים שלי, אני מרגיש יותר טוב. אני נרגע.
תמיד אהבתי לכסוס ציפורניים, עוד מאז שהן רק הופיעו.

פואנטה
הוא היה רק איש. איש קטן שאוהב לקפוץ. רק לקפוץ.

פואנטה
"כשתהיה גדול", אמרה לו אמא, "כולם יכירו אותך!".
ראלף ואמא שלו גרו במערה עם משפחתם. הם היו ארנבות.
ראלף היה בן שש, היו לו הרבה חברים.

הומור
לוציפר היה שעון. שעון מעורר. החיים שלו היו מאד משעממים, אבל
לו זה לא הפריע.

סאטירה
כששמעתי על ערוץ "תכלת" החדש, הייתי נרגש.
אני אמנם חילוני, אבל הרבה זמן אני מחכה לערוץ כזה, שיתן במה
לאנשים מהצד השני. שאני אוכל לראות ולדעת מה הם חושבים, מה הם
עושים בזמנם החופשי ומהם השעשועונים שהם משחקים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
פיוט
עכשיו אני שוכב במחלקה בהדסה
וענבלי כאן מציירת לידי
לא נעים לי להגיד לה שבגללה כל הבאסה
עדיף להיות שמח מאשר קצת בריא

אהרוני פותח שולחן
כי זה מה שהוא יודע לעשות

פארודיה
משמאלי בלי הסימפטיה
זהו היטלר הוא מובטל עדיין אין לו מדינה
היתה לו פעם את גרמניה
אבל גם היא נלקחה

הומור
ארבע ממלכות עם ארבעה מלכים
ובכל ממלכה עשרה תושבים
לא כולל משפחות המלוכה
וכרוז אחד לכל הארבע

הומור
הוא לא חשב שזה גס,
קירות מדס
אבל לא היה לו תקציב
קבלן בינוני, לא הכי יציב
והבטון
יגיע ביום ראשון
עם העיתון

רוגטקה מיושנת
שוכבת ברחוב.
רוצה שישחקו בה, אולי מישהו לאהוב.
שנים שהיא למטה,
זרוקה כך, לבדה,
ואין מי שיגיד לה "קדימה, את טובה,
בהצלחה".


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
לטוני הייתה אובססיה לאותיות קטנות. צנועות. כאלו שלא חשוב להן
מה יגידו עליהן, כאלו שרק רוצות לגמור את היום ולחזור לעפרון
או לעט שממנו הן יצאו.


לרשימת יצירות הצילום החדשות
דיגיטלי
אל היצירה

צבע
אל היצירה


לרשימת יצירות המוסיקה החדשות
הומור


לו-פיי



לרשימת יצירות ההקראה החדשות
מערכון

שלום, שלום.




אל הארכיון האישי (29 יצירות מאורכבות)
"הים האדום בכלל
לא אדום!"






מתוך: "1000
הצהרות שלא
יביאו תועלת לאף
אחד"


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/GiladWinterfeld
יוצר מס' 18391. בבמה מאז 9/4/03 2:57

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגלעד וינטרפלד
© 1998-2018 זכויות שמורות לבמה חדשה