[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה










אל היצירות בבמה האהובות על גלי גןאל 30 היצירות האהובות שנבחרו לאחרונהאל היוצרים המוערכים על ידי גלי גןאל היוצרים המעריכים את גלי גן
"בלדה לאשה" מאת תרצה אתר:
"אפילו הספרים בחדר
הסגור והעצוב,
כבר ידעו: היא לא בסדר
היא הולכת לבלי שוב...

עוד פורחות הרחק בעמק
שלל חבצלות הבר.
אך למרות הכל, למרות הכל
הכל נגמר, הכל נגמר."

זה אחד השירים האהובים עלי ביותר. אולי זה יגלה לכם
משהו עלי.




לרשימת יצירות הסיפור קצר החדשות
התבגרות
היא היתה בת 46. עדיין צעירה לדעת הרופאים. אך מזה מספר חודשים
החלה להרגיש שגופה בוגד בה. השינה חמקה ממנה בלילות והתגנבה
אליה בימים.

אינטרוספקטיבי
הן היו שתי התלמידות הטובות ביותר במחזור. הן בבית-הספר היסודי
והן בתיכון. הן סיימו בהצטיינות את הלימודים וציוני הבגרות
שלהן היו הכי גבוהים. הן יכלו להתקבל לכל מקצוע באוניברסיטה
שבחרו. מוריהן ניבאו להן שיעשו גדולות.
למרות זאת כשנפגשו לא מזמן באמצע החיים הס

זכרונות
האכזבה הקשה ביותר בחיי היתה לשכב במחלקת הנשים כה סמוכה
למחלקת היולדות, לשמוע את בכי העוללים הרכים ולדעת ששוב לא
אחווה אמהות. "נשמות טובות" שרצו לנחם אותי אמרו לי באטימות:
"אבל יש לך ילדה בבית, זה לא סוף העולם". אני הרגשתי שזה כן.

אגדה
הילדה הקטנה התרגשה מאד והרגישה ליום אחד כמו הנסיכה מהאגדה,
שכל משאלותיה התגשמו, ברגע שרק חשבה עליהן בראשה.

זכרונות
סדר פסח אצל סבא שלמה היה תמיד חויה מיוחדת עבור מאיה. הסדר
נערך כהלכתו כשכל בני המשפחה המורחבת מסבים בנוחיות סביב
השולחן העמוס מטעמי החג של סבתא חיה. סבא שלמה היה קורא בהגדה
ומפרש כל משפט על פי פרשנויות החכמים ומוסיף קישורים משלו
לתנ"ך ולתלמוד, נותן שיעור

זכרונות
מלחמת המפרץ תרמה לנו התנסות חשובה של הסתפקות במועט. לגור
בירושלים כשכל חפצינו האהובים נמצאים בתל-אביב בסכנת הרס
מהטילים, גילה לנו, שבעצם איננו נזקקים ליותר מאשר מספר קטן של
חפצים הכרחיים.


לרשימת יצירות השירה החדשות
הרהור
כל כך הרבה דברים
לא אמרתי לך מעולם
דברים שהיו צריכים להאמר

הרהור
איך אפשר לערבב
את כל המרכיבים האלה יחד
וליצור יצירת אמנות אחת:
פסל או תמונה,

ויקחו אותו הרחק ממני.

גורל
אנחנו ילדי השילומים
לאימהות שלנו,
שלא הסכימו לקבל אותם מגרמניה,
אבל קיבלו אותם מאיתנו

אהבה
לאיש שאיתי
זה אשר הולך אחרי
באש ובמים
ובתמרות העשן
גם כשאני
קשת עורף
וגם כשאני מוכנה לקבל עצה

אינטרוספקטיבי
מדי כמה שנים
אני מוצאת את עצמי
על פרשת דרכים.
צריכה לבחור
מה אעשה
בשנים הבאות
ומתלבטת מאד

גורל
האם אחרי חלוף ימים רבים
תשובי אליי יונתי
ותחזרי לשכון בביתך
או ששילחתיך לעולמים
לעוף עצמאית לגורלך

הרהור
Sometimes when you close
one door behind you
a new door opens
inviting you in

הרהור
Life takes you with it
like a boat on a stormy river
rocks you up and down
never let you relax for a moment

ארספואטיקה
אחת אחת כבו כל תקוותי
והותירו אותי מגששת בחשיכה
דברים שרציתי בהם מאד
כבר לא יקרו

ומה יהיה איתי?
שאלתי,
שכל חיי כאן.
איך אתרגל
לחיות באמריקה?

נפגשנו באמצע החיים
הכל היה אחרת
לפני שלושים שנים
האם את עוד זוכרת

קצרצר
לותר למענך על כל מה שאני רוצה לעשות
לחיות את חיי מבלי לדעת מה יילד יום
למצוא נחמה בדברים הקטנים: חיוכך, שמים תכולים, שמש חמימה

ארספואטיקה
חמקמקה באת אלי באישון לילה
התרפקת עלי
והערת אותי משנתי

בלילות שבין כסה לעשור
כשאני עושה לי
את חשבון הנפש
ובודקת
עד כמה חרגתי

ארוטי
בפעם האחרונה שעשית איתי אהבה
הנרות בחדר לא דלקו
וריח הקטורת לא נישא באויר

ייסורים
אנו קשורות זו לזו
בחבל הטבור
קשר בל ינתק של אהבה ודם

הרהור
לעתים רחוקות מאד
אני מצליחה לחזור בדמיון
אל אותן טרסות אורז רחוקות
במזרח הקסום

ייסורים
עד מתי מלאך שלי
תשאר קרוב אבל רחוק
מתי אשמע ממך שוב
מלה ראשונה ויחייך העולם כולו

עצב
הבטחתם לי שהעתיד יהיה רק טוב
שום דבר לא יעיב על האושר,
כי לנסיכות מתחזות אין עדשים מתחת למזרן.

פואמה
כשנהדפה השיירה
לעבר תחנת הרכבת
על ידי הגרמנים החמושים
נהדפה איתם
גם ילדה אחת,
שביקרה באותו יום
את חברתה
בגיטו הנצור

פואמה
אידה נשארה לבדה בשדה
כשבליבה מפעמת תקוה
שבני משפחתה יצטרפו אף הם
ויגיעו לכפר בו דר הגוי ידידם.
כשהאיר השחר בא הגוי אליה
וסיפר לה שהוריה ואחיה בחיים
גם הם בדרך נס נמלטו אל הכפר
והסתתרו כל הלילה בשדה

אינטרוספקטיבי
כמו שבלול
אני רוצה להסתגר
בקונכיה שלי

ארספואטיקה
כשיש לי שיר בראש
אני אמנם נרדמת
אך בלי בושה הוא מתגנב לתוך חלומותי

הרהור
היום קמתי בבקר
ושמעתי שדליה רביקוביץ נפטרה
עוד משוררת גדולה
הלכה לעולמה

געגוע
לילות לבנים
עד מתי תשארו.
אני תוהה כמהה
אל חום גופך המרדים אותי
כשכל שאר האמצעים לא עזרו

ארספואטיקה
לפעמים אני רוצה לכתוב על הדברים הקטנים
ולא על הדרמות הגדולות של החיים

פזמון
לפעמים באמצע החיים
כשאתה שואל את עצמך
האם כך רצית את הדברים
ומופתע מהתשובה

ייסורים
מאחורי כל היופי הזה
מסתתר עצב גדול
ואין כמעט מלים
לבטא אותו

הרהור
איך אתאר את השפעתך עליי?
מרגע שהופעת בעולמי
טלטלת אותו טלטלה גדולה
ואת כל מה שהיה יציב וידוע
העמדת בסימן שאלה

הלילה חלמתי חלום מוזר
על כך שאני עובדת בספרייה
בבניין שעובר שיפוצים
ובעודי מנסה לענות לקהל
אני שומעת הלמות פטישים
וזמזום מקדחות סביב.

התבגרות
סבי האהוב, חנן, הלך לעולמו
ביום המאושר בחיי
ביום חתונתי

אכזבה
תכננו להיות בניו-אורלינס
לשמוע ג'אז לצפות במארדי-גרא
ניו-אורלינס הצטיירה לנו
בתור מקום נפלא

בדידות
ושוב אתה רחוק ממני
ושום סקייפ או מסנג'ר
לא יגמד את המרחק
שנפער בינינו

הם היו משוכנעים שזה נגמר
אף פעם לא יאהבו אותו דבר
ואז במפתיע שבילי חייהם נפגשו
ומחדש הניצוצות התלקחו

יחסים
היום לאחר כל מה שעברנו יחד
אני יודעת שהיתה שם אהבה גדולה

יחסים
קח את עיניי, לחשה לו
והניח לי להיות שלך
אין לי צורך בהן כשאני איתך
הן רואה אתה גם בשבילי

אהבה
אנו חוזרים להיות יחד
תחת אותה כיפת שמים כחולה
על דשא ירוק
נוגעים ולא נוגעים
זה בזה
בראשית אהבתנו

הרהור
וכך מיום ליום
אני מתנדנדת לי
מעלה מטה
כרוכבת רודיאו

גורל
לפעמים בבת אחת
משתנים להם חייך
ואתה יודע
ששום דבר
שוב לא יהיה
כמו שהיה

וידוי
בחודשים האחרונים הייתי
שומרת השינה שלך
ישבתי ליד מיטתך
בימים ובלילות
ושמרתי שלא יהיו לך סיוטים

ארספואטיקה
שירה טובה נוגעת במעמקי הכאב,
כמו טיפול שורש בעצב החשוף,
נותנת היא מזור לנפש הפצועה.

מצב
אבי סובב בחדריו
ומחפש שקית של תה,
סוכר, ספל ומים רותחים.
מותיר אחריו ברזים פתוחים
ודלתות מקרר פעורות


לרשימת יצירות הפרגמנט החדשות
ביום ראשון היה עוד פיגוע באוטובוס בירושלים.
להפתעתי, נודע לי על כך רק ביום ראשון בערב, כשהדלקתי את
הטלויזיה כדי לצפות בחדשות. הפעם לא צעקו במסדרונות בעבודה
"היה פיגוע" במהלך היום, כשהייתי שם.

אמנם יש בכיתה גם ילדים שאוהבים ללמוד וגם ילדים שבאים, כדי
להעביר את הזמן ולהשתעשע, אבל שתי הקבוצות אינן מפריעות האחת
לשניה ואין רואים במי שבא לבית ספר, כדי ללמוד מישהו שמשהו
אצלו לא בסדר.

הימים שאחרי נסיעתה של שחר היו קשים למאיה עד מאד. היא הסתובבה
בבית הספר לבדה בהפסקות, ללא חברתה הטובה, ובשיעורים
לא היה עם מי להחליף חוויות ולהשוות ציונים. מאיה הלכה והסתגרה
בתוך עצמה. הפסיקה לחייך. הרגישה שחייה ללא חברה טובה לא
שווים.

העובדה שהסתובבה עכשיו עם חבורה גדולה לא סייעה לביטחון העצמי
של מאיה. היא עדיין חשבה שהן לא ממש רוצות אותה בתור חברתן
ומזמינות אותה לצאת יחד איתן לבלות סתם כי הן מזמינות את כולן.

מאיה היתה למעלה מהממוצע. את זה ידעו כולם. היא קלטה במהירות
בפעם הראשונה דברים, שאחרים הבינו רק אחרי הרבה הסברים חוזרים.
כשהיתה קטנה אהבה לפתור תרגילי חשבון קשים לבקשת סבה האהוב. את
הפיתרון תמיד התחילה במלים:"מי לא יודע..." סבא ואבא היו
מתלהבים מהפוטנציאל

היה יום קר מהרגיל. הרוח יללה בין צמרות העצים. כשפקחה ענת את
עיניה ב-6 בבקר מיהרה להדליק את המזגן כדי לחמם את החדר
הקפוא.
חיש קל עשתה את ההכנות לפני הנסיעה לעבודה, לקחה עימה את הנחוץ
לה למשך היום ויצאה מהבית. עידו, בעלה וחגית, בתה, עוד נמו
בשלווה במיטותיה




אל הארכיון האישי (3 יצירות מאורכבות)
זה לא משנה כמה
אתה חזק,
כמה אתה גבוה,
כמה אתה סקסי,
כמה אתה מוכשר,
כמה אתה
מרוויח,
מה שמשנה זה שיש
לך זין גדול.











אביה האיום הבין
למה הולך לו
נשים.


תרומה לבמה





http://Stage.Co.IL/Authors/GaliGan
יוצר מס' 15075. בבמה מאז 20/8/02 13:28

האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות לגלי גן
© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה