|
בציר 76'.
לא מתוקה מדי, לא יבשה מדי.
מומלץ להגישה בטמפרטורת החדר -
לא לפני שמריחים
מגלגלים על הלשון (רררר...)
וטועמים.
לאט...
ל-א-ט
יוצרת
מחברת
מתחברת
מטפלת ברייקי, תטא-הילינג, פסיכודרמה
ויש גם קליניקה מקסימה
מוזמנים להתחבר, או כל דבר אחר שעושה לכם טוב
האופטימיות הזאת שלו לא שכנעה אותי, ואני אומרת לו שילך, כי
אני לא מרגישה אליו כלום, הוא אומר שמאוחר והוא רוצה לישון,
אולי מחר כך, ושחבל שאני לא מרגישה, כי לו - יש מלא פרפרים
בבטן.
|
את האוזן למדתי טוב טוב, מכל הצדדים, (זה לקח לי כמה נסיעות
באוטובוס), וכשאבא החזיר אותנו, נפרדתי ממנו לשלום ונתתי לו
חיבוק ארוך, ואז הוא הלך. אחרי החיבוק.
|
את התוכי קניתי לך כשמלאו שלושים להיותנו יחד.
בימי שלישי של החודש הראשון עוד התקשיתי והייתי חייב מישהו
שיקשקש לי ברקע, וז'אקו התוכי היה פשוט מצוין במילוי תפקיד זה.
לקח לי שבוע ללמד אותו להגיד 'לילה טוב'. אותך - קצת יותר.
|
ארז מסתכל בעניין בתוך האוזן הימנית שלי ומודיע לי בקול
חצי-יבש שאין מה לדאוג, הכל נמצא אצלי במקום ושזה לא אני - זה
הוא.
|
היית צריך לראות איזה גשם יפה לא ירד היום. הוא לא טפטף לי על
הארגז שנמצא מתחת לחלון שלי, והוא לא הריץ את החתולים מהר מהר
אל מתחת לאדמה, אל איפה שהוא תמיד מבריח אותם כשהוא יורד.
|
יופי. את מוכנה לבריחה הגדולה. ומה את עושה כאן בכלל? ומי אמר
לך להרגיש בודדה? יומולדת, את תפריחי לאוויר את התשובה, אבל לא
תסתפקי בה. מיליוני אנשים, ומכולם - בחרת נוחר. יפה. יפה לך.
עכשיו תחפשי את הדלת, מנעול, מדרגות לא שלך. מונית ב-3 זה עסק
לא קל. הנהג מס
|
אתה לוחש לי מילים מתוקות מתוקות לתוך האוזן הזו מקשיבה למילים
ונותנת להן לחמוק דרך גלאי השקר היישר לתוך לבי שחפץ חפץ
במישהו אשר ינפיק לו חום ינפיק לו אהבה ינפיק לו עוד ועוד
מילים מתוקות
|
סיימת את הסיגריה, סיימת לזרוק עליי דברים, ואז את מתקרבת אלי
ואני קולט שכל המעגל שיצרת סביבי לא אמור להביא גשם. אני רואה
שיש שביל חפצים, המוביל לאיזור חלצי.
|
בומבילה שמה פעמיה אל המטבח ומכניסה לגוף שלה כל מה שבהישג, כי
אם אין מי שיעשה לה נעים בגב, היא תדאג שיהיה לה נעים בבטן.
|
... נירה שתקה כל הזמן הזה, השעינה אותו לבסוף על ארגז גדול
במיוחד שהיה כתוב עליו: "דברים שצריך לזרוק" ופשטה אותו מבגדיו
|
אני לא כוססת כבר
14 שעות ו-
3 ימים ו-
3 שבועות
|
אבא בנה לי בית מפירורים
שמתפרק
מאוד מאוד.
|
יש לי מין חיבור
למשפחת פרלוב.
|
יש לי פנים יפות
כמו לוירג'יניה וולף.
|
וקר
תתלבשי כבר
תראי איך כולם
מסתדרים נהדר
|
קורא לי
לפנות בוקר
עידנים
|
פרץ
של אהבה גדולה
פתאום מציף
ציפציף
אותי
|
מר אל, כאן דנה
כותבת שתקשיב.
כבר הרבה זמן ש
צפוףלי
|
בתוך כביש האינסופ שלי
אתה דמע
ונחשול שמעז לגעוש
|
שותף.
ריחות הכביסה השונים
מרגיזים אותי.
|
איך
מצחיק ש
ים מוריד מחיצות
|
השבוע הזה הולך להיות מדהים.
יופי, עכשיו תנסי עם קצת יותר רגש, קצת יותר. ותזוזי לצד השני,
השמש כאן מסנוורת.
|
את ממשיכה בחיפושים שלך, ולא יודעת על מה להסתכל קודם, הכל
גבוה או מסתיר
אין שם אף פרצוף מוכר, אין לשומדבר מחיר.
|
והוא חצי-מתייעץ אם כדאי לו לרוץ או לכתוב או לישון או שתנסי
עכשיו או שלעולם לא או לכתוב או לישון או לרוץ, הוא חוזר, אחרי
שכביכול לא שמעת את מה שהוא אמר
|
אהוב מוחק לי מלב מלא פגמים
רישומים שחורים מייד נעלמים.
אהוב פותח עוד ועוד דלתות של סתר
אצלי בלב אומרת מה כבר לא בסדר
|
יש לי מקום
לסרטים
במדף
אבל כל בלגן נארז בחטף
|
מוצאת את הכח שבא מבפנים
הוא בודק שמכיר את כל התכנים
נכתב על נייר, לא בורח יותר
לא מוותר, כך אוהבת יותר
|
אל הארכיון האישי (4 יצירות מאורכבות)
|
|
אלוהים מרחם על
ילדי הגן, אבל
כשישראל חוזר
מהעבודה ואין
אוכל...
נו, הוא לא
אלוהים.
האשה הקטנה. |
|
