|
נחום ונגרוב, נולד בכ"ט מנחם-אב תשכ"ד, בשכונת קראון
הייטץ, ברוקלין, ניו-יורק. עלה ארצה עם משפחתו בשלהי
תשכ"ט.
למד בישיבה התיכונית "חורב" ובישיבת "קול תורה",
שניהם בירושלים, בה הוא מתגורר. עובד לפרנסתו
בתרגום, עריכה, הגהה ועימוד עבור הוצאה לאור
ירושלמית קטנה של ספרי קודש, ומתנדב בכיר
בוויקיטקסט.
היה כותב פעיל ברשת הדואר האלקטרוני "אולטינט"
מינואר 1998 ועד לסגירתה.
שיריו ברובם נושאים אופי דתי, אבל יש בהם גם כאלה
העוסקים בנושאים אחרים ומגוונים.
המוזיקה האהובה עליו היא קלאסית, רוק לועזי וישראלי
ומוזיקה חסידית.
הז'אנר הספרותי האהוב עליו הוא מדע בדיוני, ספרות
תורנית על כל גווניה, וספרי עיון ומחקר בנושאים
שונים הקשורים ליהדות.
המשוררים האהובים עליו הם: רחל, יונה וולך, ויצחק
סבר (סברדליק), ואף הלחין את אחד משיריו של זה
האחרון (למגירה, עד שיימצאו יורשיו של המשורר
ויוסדרו עניינים של זכויות יוצרים).
עורך לשעבר ב"במה חדשה" מיולי 2004 עד סביבות יוני
2005.
התנדב בעבר ב-:
http://www.pgdp.net בתפקידי הגהה שניה ושלישית,
עיצוב טקסט ראשוני ומשוב למתנדבים חדשים.
מתנדב כיום ב- http://he.wikisource.org בתפקיד
ביורוקרט.
היצירות של עצמו האהובות עליו:
בשירה:
אשרי יושבי בשמים
בנפול מגדלים
והאור כבה בליל סתיו
בפרוזה:
טוטה
אגדת הצוצלת והעורב
העובש הכחול
רשיון לשימוש חופשי
כל היצירות שלי המאוכסנות כאן ב"במה חדשה", מורשות
כברירת מחדל (אלא אם צויין אחרת) לשימוש חופשי
בלתי-מסחרי בידי כל החפץ בכך (כולל נגזרות), תחת
רשיון CC-BY-NC-SA. לשימוש מסחרי, נא לפנות אליי.
לאחר מותי, מורשות כל יצירותיי המאוכסנות כאן "בבמה
חדשה" לשימוש חופשי, כולל שימוש מסחרי ונגזרות, בידי
כל החפץ בכך, תחת רשיון CC-BY-SA.
"על פי צוואת המנוח לא יינשאו הספדים".
כך קרא המנחה מעל הדוכן המאולתר ברחבת ישיבת "מרכז התורה",
הניצבת לתפארה בתוך חלל "קריית הר אליישיב" בלונה-סיטי.
|
Forty years fought the young Ali, Prince of Turkmenistan,
with his brave men to free their country from the yoke of
the Persian Empire.
The war raged across the hills and ravines stretching
throughout the country, and finally, the forces of the young
P
|
וְהַצּוֹצָל הַגָּדוֹל, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים הָיָה אָחִיהָ
הַבְּכוֹר שֶׁל הַצּוֹצֶלֶת הַגָּדוֹל מִמֶּנָּה בְּעֶשֶר
שָׁנִים, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: דּוֹדָה הַצָּעִיר מֵאִמָּא יוֹנָה
בְּעֶשֶר שָׁנִים הָיָה, יָעַץ לָהֶם: תְּנוּ לַנַּעֲרָה
לְהַחֲלִיט.
|
סובבתי את צווארי והבטתי אחורה. חלקו האחורי של האוטובוס היה
הרוס לחלוטין. דמויות אדם היו שרועות, מדממות, על המושבים
שבירכתי האוטובוס וביניהם. המחזה היה מחריד.
|
בבוקר, הוא דרש מהמשרת שהביא לו ארוחת בוקר: "קח אותי אל
המושל!" "הוד מעלתו המושל מסרב לראות אותך", היתה התשובה. "למה
אני פה?" "את זאת תדע בבוא הזמן".
|
"זה טופס טוטו", הסברתי לאחיינית שלי. "יש פה עשרה טורים, בכל
אחד חמש עשרה שורות, ויש 3 עמודות: '1', '2' ו-'X'. צריך למלא
בכל שורה את אחת העמודות".
|
את ידידי האוקסלי פגשתי לראשונה במקרה, בשעה שיצא
מרכב החלל שלו, בלוית בתו הדיארה.
- "איזו בחורה יפה!" אמרתי לו, והוספתי: "מאיפה השגת
אותה, יא חרמן שכמוך?"
|
...ואז הגיעה עלית.
היא התנחלה אצלי בחדר. ביליתי איתה את רוב שעות היממה. לא
יכלתי להתנתק ממנה.
התכתבנו, בגלל שהיא לא יכלה לדבר. לימדתי אותה לשיר לי שירים.
רק מנגינה, בלי מילים.
|
זה יום תמים שלא בא אוכל אל פיו. קרני השמש האחרונות הטילו אור
אדמומי על גופו השחור-צהוב, שזחל בין החוליות הצהובות, במטרה
להגיע למקום מסתור בו יעביר את הלילה.
|
קול קר, משולל רגש ומתכתי. שולה אותי מתוך חלום-הנצח ואומר לי:
"עכשיו הזמן. אתה מוכן?" שאלה רטורית: כאשר הוא מחליט לשלוח
אותך, ברור מאליו שאתה מוכן.
|
My shrink said: "Nahum
Get a grip on your life!
Don't just wait for Mashiach --
Bring him!"
|
For your scorched ground
For your abandoned tents
Cry,
And bemoan your cursed existence.
|
Dying a little is good
Everybody should
Every once in a while
Do it in style
|
The Rabbis argued in Bet Hamidrash
About the generation of the wilderness
Do they have a share in the World to Come?
|
This is the time God has made
On it we shall rejoice in glee;
Salvation from Up High, in our land
Shining here on us from thee.
|
A flower to wear in my shirt,
A rosé wine to sweeten my nights.
|
She will always carry on
Sometimes a sword, sometimes a gun
They will keep on speaking Her Name
Some in pain, some in shame
|
I am the Pancratium of Sauron
Onion of the Vall.eys™.
Soon I will be planted in the ground
And grow big yellowing leaves
|
Slaughter, bloodshed and murder
Hot carcasses coming up
All hosts of heaven shall moulder
As a fallen leaf they'll drop
|
I sit by the heater,
Look at the outside gloom,
As my worries grow old.
|
Pull up and soar
Row on with that oar
Plunge, then rise
Back up and shorewise
Dry land awaits ahead.
|
Praise the Lord!
Praise the Lord!
Won't you praise the Lord?
|
When the Cherry blossoms in Japan
And the wind whistles high in the reeds
Moses rode his crib across the waters
And Paharoh marched into the Red Sea
|
But the war of Elric
Will not be aired tonight on TV
Because Darmok and Gilad, are in Tanagra.
The sun set in Shaka when the walls fell down
Shaka! When the walls fell down.
|
Driving on the highway of Life
That extends from birth to eternity
I approach Interstate Highway #60.
That's the Roadmark I expect
Anticipate, with caution and respect
|
And on the wall, a picture, of the old Rabbi in his fur
hide
Nothing in the world, no nothing in the world
Like the old lower east side
|
Thrash Metal, a dance neanderthal
Ain't nothing like Disco with Thrash Metal
|
Twitter Blues, Twitter Blues
That's the News, Twitter Abuse
Don't be a loser, stop being a user
Shut your twitter account down
And move to the Mastodon
|
Six six six the number of the beast,
And the number of universes
Six to the power of six to the power of six
Spreading
|
When fire catches unto cloud
When iron topples down over charcoal
When fire consumes steel and stone
When multitudes fall, when towers fall.
|
אדם נודד ממכורתו
נודד הוא ללחם איה
הולך הלוך וכשול
ובנתיבתו תועה
|
אדם נודד ממכורתו
אל ארץ בל ידע
הולך הוא בשבילי עפר
בקרקע לא סלולה
|
חייבים אופק של תקווה!
תקווה לעצמנו,
תקווה לשכנינו.
תקווה לעתיד פחות נורא.
|
האיילה בורחת מבשורה,
בורחת מבשרה,
בורחת מעצמה, מנשמתה.
|
אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן
בָּצָל הָעֲמַ"קִּים™
בְּקָרוֹב אֶנָּטַע בָּאֲדָמָה
וַאֲגַדֵּל עָלִים גְּדוֹלִים וּמַצְהִיבִים
|
אָרַזְתִּי לְבַד.
אֶת כָּל הַחֲבִילוֹת.
עָשִיתִי מִצְווֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת
(וְגַם הַרְבֵּה עֲבֵירוֹת, מֵהַצַּד),
עָלִיתִי לַמָּטוֹס וְנָסַעְתִּי
לְבַד.
|
מותר הבהמה מן האדם
וטוב משניהם הוא הרובוט:
נפש אין לו
לחוש בכאב
ואם יתקלקל
יש טכנאי שיתקן:
|
שמע ישראל
קרע שטן וישמעאל
אלוקים צבאות האל
אללה כארים.
|
כאברהם אבינו, היורד על ההר מן הסערה
כיואב בן צרויה, בחרב שלופה
כעתליה בת עמרי, המצטבעת בפוך את עינה
כעזמוות הבחרומי, הרוכב על סוסה אימתנה
|
"בוקר טוב טהרן",
אמרה לי אתמול שירן
איראן זה כאן.
טהרן זה כאן.
|
איך אנחנו ישנים
כשבתינו נשרפים
איכה נוכל לחגוג
ביום בוא גוג?
|
ובינתיים בחוץ, עדר זאבים
כפותיהם בהנאה משפשפים ומנגבים
והממלכה לועסת עשב
ולפזמונים מאזינה רב קשב.
|
במקום שאין אנשים
השתדל להיות אישה.
ואם אין נשים
היה חתול
|
באחוז האש בענן
בקרוס הברזל אל פחם
באכול אש פלדה ואבן
בנפול עם רב, בנפול מגדלים.
|
ג'וליאן אסאנג', ג'וליאן אסאנג'
קח אותי אל מעבר לנקודת לגראנג'
ג'וליאן אסאנג', ג'וליאן אסאנג'
קח אותי אל מעבר לנקודת לגראנג'
|
וּמְטֻלְטָל בֵּין סְתִירוֹת רִגְשֵׁי לֵב
כְּבוֹדוֹ יָמִיר בִּכְאֵב?
|
כמו בסרט שחור
אותי השארת מאחור
והשקט ששורר
כשהבוקר מתאחר
הוא אותי מעורר
שוב לצאת אל האור
רגע להיעצר
כי זיכרון בי ניעור, כמו
גל בתוך ים...
|
דֵּמוֹקְרָטִיּוֹת קוֹרְסוֹת לְאַט
אוֹ נוֹפְלוֹת מַהֵר
הֵן דּוֹעֲכוֹת לָהֶן
וְהוֹלְכוֹת אֶל מָקוֹם אַחֵר
|
דּוֹמֶמֶת הוֹלֶכֶת לָהּ בַּשָּדֶה דְּמֵטֶר
וְלֹא רוֹאָה אַף אֶחָד מִמֶּטֶר
|
אם אכתוב ציפור
התדע הציפור את אשר אכתוב?
|
וְאַחֲרֵי הַכֹּל, גַּם כְּשֶׁתַּמָּה זְכוּת אָבוֹת
אַתָּה שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד
וְגַם אִם חָלְפוּ מֵאָז אֶלֶף דּוֹר
רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ לֹא תַּמּוּ וְלֹא יִתַּמּוּ.
|
תשתה הציפור ותאכל
תאכל הציפור ותגדל
תגדל הציפור ותעוף, אך בינתיים -
|
הִיא עָלְתָה מִן הַמַּיִם, ש-ְעָרָהּ נוֹטֵף
הַנַּעֲרָה
עִם עֵינֵי הַכְּפֵל־צוּרָה.
|
אך המלחמה של אלריק
לא תשודר הערב בטלוויזיה
כי דרמוק וגלעד, בטנאגרה.
השמש שקעה כשהחומות נפלו
|
אני יורד במורדות ההר
היורד מן השחר, אל החשיכה הבוערת.
אני נוסע למורדור.
|
נִכְנַס לְמָקוֹם שֶׁנִּכְנָס
פָּגַע בּוֹ קוֹל הַיּוֹצֵא
וְנִרְתָּע לַאֲחוֹרָיו
|
העובש הכחול בא לשכון
אצלי בחצר.
הוא צילצל בפעמון השער
פתחתי לו, והוא נכנס
והשתכן לו בפאתי החצר
ליד ערימות המספוא של הגמל.
|
נֶחֱלָק לוֹ הַנָּהָר, אֵילָךְ וְאֵילָךְ
נַפְשִׁי מַכָּה בּוֹ בְּכוֹחַ וּבוֹקַעַת
אוֹתוֹ לִשְׁנַיִים,
מַדְלֶקֶת נֵרוֹתַיִים, נֵר מִכָּאן וְנֵר מִכָּאן
וְעוֹבֶרֶת אֶת הַנָּהָר בִּסְעָרָה.
|
הנרי, ג'ון והרייאטה
הפליגו בצהרי חמישי קודר ומאיים
על סירה קלה ומהירה, קורבטה
כדי לחמוק מהסער שלא יבוא עליהם
|
וְהָאוֹר כָּבָה בְּלֵיל סְתָיו
אָז, כְּמוֹ עַכְשָׁיו
וְהָעַכְבָּר נִמְלַט אֶל חוֹרוֹ
וְהָעֶצֶב נִשְׁאַר
|
וְלֹא יִנְקֹם עוֹד אֶת דַּם עֲשָהאֵל
וְלֹא יְצַוֶּוה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ אֶת בְּנוֹ
לְהוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת בֶּן צְרוּיָה לְעֵת זִקְנָתוֹ.
בְּאַחֲרִית הַיָּמִים.
|
וכשיבוא
כי עוד יבוא
ואז נבוא כולנו איתו
|
והאור כבה בליל סתיו
אז, כמו עכשיו
והעכבר נמלט אל חורו
והעצב נשאר
|
לא יוליך עוד יואב את אבנר שולל בבית הסירה
ולא ינקום עוד את דם עשהאל
ולא יצווה המלך המשיח את בנו
להוציא להורג את בן צרויה לעת זקנתו.
באחרית הימים.
|
ואני קברתי את ז'וליאן,
ועל השיש הלבן
הנחתי
שושן וורוד
|
מֵחֲמַס עֵשָיו וְיִשְׁמָעֵאל
תִּזְעַק אַדְמָתְךָ
מֵחֶרֶב וּמֵאֵשׁ וּמִדָּם.
|
זעקי, ארץ אבודה
זעקי, ארץ ארורה
זעקי, ארץ חמס
היי למשיסה, לבז ולמס.
|
חצק'ל במניין המוקדם מתפלל
ממהר לסיים ולעבודה, הן הוא פועל!
ויענק'ל מתפלל במניין הישיבה
לאחר טבילה במקווה, ושיעור גמרא.
|
ואבא אומר לה
שאם היא תניח
היא לעולם לא תמצא
חתן.
|
פוטין צריך אריה חזק
אריה צריך טלוויזיה חלשה
טלפאזי פי אסדי, אומרים באפלקיציית לימוד השפה
חאפז אל-אסד בלע לי את הטלוויזיה.
|
אני נחבא עמוק בווילון
מקווה שזה לא אמתי
אוטם חזק את החלון וממלמל את תפילתי
עוד נגור זאב עם כבש
|
והמלקוח--יתר הבז
אשר בזזו נשרים
ארץ הטורקים
|
אנחנו משחקים במחבואים
אחת, שתים, שלוש יונתן
עכשיו, הם אומרים
תורך להיות העומד
|
הלכו להם, בדרך
הארוכה והעגמומית
אב, בנו, ואשה שאסף
הלכו להם גם, מלבדם
|
וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב
לְהַדְלִיק אֶת הַפַּנָּסִים
בֵּין הַיְקוּמִים
|
שנת שילומים
שנת שילומים
שנת שילומים
ויום נקם...
|
הלכתי במדבר הגדול והנורא
ארבעים יום וארבעים לילה
במטרה להגיע לים.
כשהגעתי סמוך לחוף, מצאתי את עצמי בפני הקלפי
|
כרמלה, גרוס וואגנר
חולים במחלה
כרמלה, גרוס וואגנר
שרים לה-לה-לה-לה
|
בנקיק צר על צלע הר
כווצה לה דומיניק
שותה היא מים בכוסות פלסטיק
עם כדור קטן, כחול
|
ליצן קטן נחמד
תמיד שנון וחד
ליצן קטן שלי
תשמח קצת אותי
|
מה אקלל לו,
במה יקולל
זה השרץ, שאל המלאך.
|
אתמול והיום, זה הם
מחר זה אנחנו
אולי אני, אולי את
מחר זה אנחנו.
|
מפקדי ה ח ל ל של ה ג ל ק ס י ה
נאבקים בפולשים, מבעד ל כ נ ו ת
מפקדי ה ח ל ל של ה ג ל ק ס י ה !
|
ילמדנו רבינו: כיצד מאכילין את הטרול בשבת?
כך שנו חכמים: מי שהיה טרול סמוך לביתו
מוציא לו מזונותיו מערב שבת
והוא אוכל והולך
ואם שכח, משלים במוצ"ש
|
אתמול בערב נישקתי בן אדם
נישקתי בן אדם
|
את שמו לא יגיד לי
כי אילם, כמו גם
חירש וסומא
הוא, סולן הלהקה
נערי מקהלת עיר המוות
|
ביום הזיכרון
אני תמיד נזכר בך
הדלקתי נר לזכרך הערב,
ולמדתי משנה לעילוי נשמתך.
|
כל העולם ואשתו
היו שם בסבסטיאן
עד שזה נגמר.
יהיה עוד סבסטיאן
אולי מחר, אולי מחר.
|
ועובר לפני התיבה זקן
שבניו מרובין וביתו ריקם
ומפטירין בנחמיה ד, טז עד ה, יג, כדאשתקד
ולאחר ערבית סופרין העומר ומקדשין הלבנה
ו
|
היית עזה כנמר
עזה כנמר
נמר של נייר,
שנשתברו עליו קולמוסים
|
בנהר כבר, כבר הייתי
וביובל אולי, אולי אהיה
והדרך ארוכה ונפתלת.
|
בִּנְהַר כְּבָר, כְּבָר הָיִיתִי
וּבְיוּבַל אוּלַי, אוּלַי אֶהְיֶה
וְהַדֶּרֶךְ אֲרֻכָּה וְנִפְתֶּלֶת.
|
כשענית את אברהם עוקד יחידו
כשענית את דבורה על מי מגידו
כשענית את זכריה בן ברכיה בן עדו
עננו, ה' עננו.
|
מאחורי כל מספר
יש שֵם, חלומות לא-ממומשים
ומשפחה אבלה.
אל ניתן לייאוש להשתלט. נרים קול זעקה.
|
קיטאתּכּ ג'מילה וד'כּייה
חתולתך יפה וחכמה
הרבץ תורה בחתולתך, מורה צעיר
למד אותה לשאול.
|
רבות בנות עשו חיל
בקיץ, בחורף, ביום ובליל
אך על כולנה מי עלתה, מי?
אם אוולד בגלגולי הבא משוררת,
קראנה לי נעמי.
|
את המטרייה שלו שכח בבית
והחל לרדת גשם
ורוברט זעםראני זעם על הגשם
שירד לו סתם כך בבוקר סתיו
|
אפס, אין, ריק, ול"א כלום
נפגשו אז, בין אמש לאתמוּל
לדון בגורלו ועתידו של היקום
אם להשמידו, או סתם להשליכו,
לחלל שממול
|
שירה חדשה שירו לַנוֹעַר
שירת חמור נוֹעֵר, שירת עורב מְקַרקֵר
שירו לחבר'ה שיר חדש
באח"ב דצ"ך עד"ש
|
בערב יושבים אנו אבלים
בכינורות, חלילים ואבובים
ומבכים את מתינו,
את חללינו, את שבויינו, חטופינו ונעדרינו.
|
היי, שלמה!
אם אתה קורא את זה, תן תגובה
או, לכל הפחות,
שרוק משהו
|
בְּבוֹא יוֹמִי, כְּשֶׁאָמוּת
כְּשֶׁאֶחְדַּל לְהִתְקַיֵּם בְּצֶלֶם וּבִדְמוּת
אֶשְׁכַּב דּוּמָם מִתַּחַת מַצֵּבָה
אֶשְׁכַּב לִי בָּדָד, לְמַעֲצֵבָה
|
תוחלת ממושכה ונכזבה
היא כל מה שיש
והשיר הזה הוא קש וגבבא
באכול האש
|
אשיר שיר עלוב, קטן
על נחל איתן
שיר עלוב, ישן.
שַן, ילדי, שַן.
|
The sea in my city
Is blue and pretty
Blue and pretty is the sea in my city
I love my city.
|
שושנת ציון צהלה ושמחה
ומתיישבת אל הארוחה
ברדיו יש שירים שמחים
כיאה למסיבת שושן-פורים
|
הסבל של תושבי עזה
שאת כולם, עד האחרון שבהם, אני שונא שנאת מוות
לא מנחם אותי על אובדנם
של מאות ההרוגים והחטופים מהשבעה באוקטובר
ושל עשרות החיילים שנפלו במסע הנקמה חסר התוחלת
שעם ישראל יצא אליו.
|
הָיֹה הָייְתָה שַׁפִּירִית
כְּחַלְחֲלָה-יְרַקְרֹקֶת בַּחֹרֶשׁ
קִנְּנָה לָהּ מֵעַל עֵץ רַךְ
שֶׁבַּאֲדָמָה הִכָּה לוֹ שֹׁרֶשׁ.
|
הולכת ונמשכת שתיקת המשורר
ליבו הולך וסוער
באין מעצור.
|
את מיטל פגשתי בדיסקו קטן
רוקדת עם ג'וני, בעברית יונתן
כתפיה צרות, שערה מתולתל
כזאת היא! קוראים לה: ת'ראש מיטל
|
ואם על ישראל להיות אור לגויים, להיות אומה נשגבה, להיות עם
סגולה, על כל זה להתגשם. ובכן תישמע החירות, הצדק והשוויון על
פני הרי יהודה המיוחסים וגבעותיה, על פני שדות עמק יזרעאל, על
פני מדבריות יהודה ואדום, על פני נהרות הפרת, החידקל, הנילוס
והירדן.
|
At first they acted clandestinely, securing Area 51 as a
base of operations, teaching Earthlings some advanced
science in return, even taking scientists and politicians
for rides in their spaceships to various places in the Solar
System. They had to act s
|
I asked him: "What are you doing here?"
He said: "Help me open this."
I replied: "I can't, it's locked."
|
The computer said: "Moshiach doesn't come, Moshiach doesn't
even phone." Which reminded me. "Horev, I want to call home,
so they won't worry about me."
|
"Well, My father says we must sacrifice young boys to the
Molekh or he will get angry at us and we'll have no food,"
she said at last.
"And you believe that?"
|
Suddenly, the Priest said something and the entire audience
went on their knees. Without thinking, I just knew what to
do. I jumped off the dais and started running. Hands
snatched at me. I tore at them wildly and continued to run.
|
"No, I'm not insane or anything. Look at this, for
instance." I showed her the flashlight.
She looked at it as if seeing such a thing for the first
time.
I turned the light on at the ground next to us.
"What.... How do you do it?" She gasped.
|
He explained to me that in every generation there were the
elect few who strived to bring the Messiah, and that it is
the duty of every Jew who is requested to assist it to do
so.
|
I did not understand. Where was that building? Where was the
iron gate? And what was this village doing there?
|
"Hashem is my God, and I'm Jewish," I answered.
"Shh..." she whispered. "We are of the Kingdom of Israel
here, and my father is the Chief Priest of the Molekh."
|
I blinked, surprised at the midsummer noon sun. "Quick, no
time to stay here," he prodded me.
I hesitated. "What about Daria?"
"Daria? Who's Daria?"
I turned around. No trace of the girl.
|
המחשב אמר: "נ נח נחמ נחמן", והשתתק.
אמרתי: "מאומן?" הוא ענה: "עדיין לא. כשנגמור לאמן אותך, תהיה
מאומן".
אמרתי: "תאמן אותי".
מתחת לשולחן נגללה מגירה ועליה ג'ויסטיק.
|
ועל דלת ביתנו
תלינו שלט:
העובש הכחול לא גר כאן יותר
לכו חפשו אותו במקום אחר
|
אני וטרוי ניחנו ביכולת לנסוע בזמן. לא תמיד אנחנו יכולים, ולא
תמיד יש לנו שליטה ביעד. אבל ברוב הפעמים זה מצליח, ויש לנו
שיטות שאמורות לסייע. הפעם, זה הצליח.
|
ואז נחתה תמר המקורית. היא אמרה: "אני נורא עייפה", שתתה את
השוקו שלה והלכה לחדרה לישון. תמר הגדולה (בת שש וחצי בערך)
נשארה להסביר לי קצת על עמוס וחיל הזמן, ואז נעלמה.
|
נחתתי בערב השנה החדשה, בשבע בערב, במתחם נטוש בנמל החלל
הבינלאומי על שם האימאם סאדקאללה (שהיה, ע"פ אתר מגהפדיה, ראש
העולימה המוסלמית העולמית באמצע המאה ה-21, בעל ארבעה
דוקטורטים מאוניברסיטת אזהאר ושלושה פרסי נובל לשלום), במדינת
טרוולטה (מה שהיה פעם חלק מטק
|
בתחילה, פעלו בצנעה, כשהם סוגרים להם את איזור 51 בנבאדה כבסיס
מבצעים, מלמדים את בני כדור הארץ מעט מדע מתקדם בתמורה, אפילו
מסיעים מדענים ופוליטיקאים בחלליות שלהם לבקר מקומות שונים
במערכת השמש.
|
איך שלמה המלך ידע שזאת האם האמיתית?
ואיך אמרה האם השקרית לחתוך את הילד, אחרי שהאם האמיתית
אמרה לתת לה אותו?
|
ומטולטל, בין סתירות רגשי לב
כבודו ימיר בכאב?
|
מותר הבהמה מן האדם
וטוב משניהם הוא הרובוט :
נפש אין לו לחוש בכאב
וגם אם יתקלקל
יש טכנאי שיתקן :
|
דלפה נפשי מתוגה
רוחי עלי עגמה
געי בי֚ ענוגה
נחמי אותי בארגע
|
כל בוקר קם ממיטתו
קורנליוס, השד האדום
|
חתולה על גדר של אבן, ליל סתיו בנובמבר 2022, למי היא מחכה?
|
דיוקן עצמי, Self Portrait, 27.05.1999
|
ושבו בנים לגבולם
שובו בנים שובבים,
ארפא משובותיכם
|
נבואת הזעם של הנביא האלמוני שניבא על חורבננו העתידי בעברית
עתיקה
|
בן ארבעים, מעוניין בחברה ונפש אחות
יפה ורזה עד גיל שלושים, אולי פחות
והיא יכולה להיות זמרת, והיא יכולה לעשות שפגט
לא משנה. לי לא אכפת
|
Forget it.
Forget it, girl, I said.
I said forget it.
|
And so you see I have come to doubt
All that I once held as true
I stand alone without beliefs
The only truth I know is you
|
"לנשום את נישמת הדגן.
לרקוד עם ריצוד מי הפלג,
לפעות עם הצאן על השלף,
יצאנו לברוח מכאן"
|
באחוז האש בענן
בקרוס הברזל אל פחם
באכול אש פלדה ואבן
בנפול עם רב, בנפול מגדלים.
|
כל יום שעובר
אי השקט גובר
ובזעם עיוור
אותי חונק, משתבר, כמו
גל מתוך ים
|
ואז אנוכי, בתוגת המאירי
אלחש לקירות: "יוסי מת, יוסי מת"
|
ידעתי ה' כי צדק משפטיך, ואמונה עיניתני.
|
האושר הוא
האושר הוא
האושר הוא, הפשע המושלם!!!
|
הוי מה נעים
שבת אחים גם יחד
שבת אחים גם יחד
נה נה נה נה נה נה
|
חגב
מחליק על גב שפן
אל מאורת חטשים
והיא כבר לא שם...
|
רובה אל רובה, קנה יצדיע
כדור אל כדור יריע
עלי בריקדות, עלי בריקדות ניפגש!
|
זיק כבוד אין בעיניו
ידיו תלויות לו בצידיו
עיתוני אמש
עם חדשות יום אתמול
|
מה מעלים לבמה חדשה לכבוד תשעה באב?
|
מביט אל השקיעה
השמש יורדת אל הים
ומאחוריי ההרים מטילים צילם!
היום יפנה
|
ושיר לפי חרב זמרי, זמרי
חומת המגן והמרי
|
My shrink said: "Nahum
Get a grip on your life!
Don't just wait for Mashiach --
Bring him!"
|
Once upon a midnight dreary, while I pondered, weak and
weary, Over many a quaint and curious volume of forgotten
lore--
|
שַׁאֲלוּ שְׁלוֹמֵנוּ, בְּנֵי אֵלִים
שַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם הַנּוֹפְלִים,
שַׁאֲלוּ בִּשְׁלוֹם הַשּ-וֹרְדִים
בִּנְפֹל עַם רָב, בִּנְפֹל מִגְדָּלִים.
|
זעקי, ארץ אבודה
כאוב מארץ יעלה קולך
כי אכלה חרב סביביך.
|
ויהי בחודש מרחשוון, בנועם עונתו של סתיו, עת רוח קרירה תנשוב
יומם ולילה מן הים, בימים שמשב ראשון של חורף ירעיד אמיריהם של
אילנות, ותמו נטיעות של סתיו ותסס השיכר -- קורא דרור לארץ.
|
ותהי חתת אלהים על ההרים הרחוקים וחיל אחז את צורי המדבר
הזועפים: אל נקמות ה', אל נקמות הופיע!
|
כל העולם ואשתו
היו שם בסבסטיאן
עד שזה נגמר.
יהיה עוד סבסטיאן
אולי מחר, אולי מחר.
|
ולאחר ערבית סופרין העומר ומקדשין הלבנה
והולכין לבתיהם לאכול ולשתות בשמחה.
|
רבות בנות עשו חיל
בקיץ, בחורף, ביום ובליל
אך על כולנה מי עלתה, מי?
אם אוולד בגלגולי הבא משוררת,
קראנה לי נעמי.
|
כתפיה צרות
שערה מתולתל
כזאת היא! קוראים לה:
ת'ראש מיטל.
|
אל הארכיון האישי (46 יצירות מאורכבות)
|
אם אלוהים היה
רוצה שנצא
מהמערות, למה לא
נולדנו עם
טלוויזיה
מניאטורית ביד?
צימחונית בתשובה
ניצחת לחרגול. |
|