מרינה דה בורבון / מלאכים |
שר לי בלדה על עצב
הוא חייך קלות ונמוג
לקח איתו את מחר
נעלמתי בערפל של אתמול
כל רגשותי הפכו לאפר
הצהוב נהיה נהר גדול
שסחף איתו את הזמן
שקעתי בעצב נוזלי
נחנקתי, בעטתי, צעקתי
איפשהו איבדתי חלום
יחד איתו התנפצתי
בכיתי, האם עוד אוכל לצאת?
ברחתי,
היש לאן לחזור?
מלאך זהוב
סיפר לי על הסוף.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|