|
...ושוב העט והנייר נפגשים
בן כל השאר -
בן כל השירים
אך הפעם משהו שונה
כי הגוון של העט -
הוא הגוון של דמי
אדום
הדם שנישפך בשאון המולה
הדם שנזל מלב שנפגע
בקול צעקה חנוקה -
השתיקה הרועמת,
שעליה רק הכתיבה
מתגברת. |
|
|
"דרך ארץ,
פלישתים!"
(שמות י"ג י"ז)
"מתה עלי רחל"
(בראשית מ"ח ז') |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.