הגענו לצומת ליד קולנוע כוכב כמו בכל חודש...
הרי רק אידיוט יפסיד ערב רוקי. היינו החבורה מצורן אני, אבי,
גלית, ויונתן.
"פעם הבאה אתה מזמין כרטיסים" אמר יונתן ויצא מהמכונית.
"בסדר, בסדר, תפסיק עם השטויות שלך" אמרתי לו.
לקחתי את התיק עם האיפור וסגרתי את הדלת האחורית.
התקדמנו לכיוון הרחבה הקטנה מחוץ לקולנוע, שם כבר התאספו להם
מגוון רחב של טיפוסים מוזרים.
אנשי רוקי. אנשי השוליים. במבט חטוף על האזור ניתן היה להבחין
בערבוביה של גברים בלבוש נשי, נשים בלבוש גברי, וכל מה
שביניהם. "וואו כמה וירג'ינים יש פה היום!" צעק אבי, במטרה
להפחיד את אותם באים חדשים. "די אבי לא יפה! אתה מפחיד אותם!"
אמרתי עם חיוך מטורף משהו. זוג בנות עם "וי" סטנדרטי על המצח
בהו בנו מהפינה שבה ישבו. "שלום" אמר אבי והתקרב אליהן עם חיוך
מזויף.
איך שעשה שני צעדים, הבנות פשוט קפצו משם וברחו מהרחבה.
אני ויונתן נשפכנו מצחוק. "שלישית מפגרים" אמרה גלית בחיוך
והתיישבה על גדר האבן, מול לוח המודעות. "טוב מי רוצה איפור?"
היא שאלה, ושלושתנו קפצנו אליה. עשר דקות מאוחר יותר היינו
מאופרים כמו שרק גלית יודעת לאפר. אנשים כבר התחילו להתאסף
לקניית כרטיסים.
כמובן שכולם נדחפו, אבל לבני אדם יש נטייה לפנות את הדרך
לאנשים בגודל של יונתן, שמגרדים את ה 2 מטר וחמישה סנטים.
עמדנו בחדרון הכניסה הקטן והבטנו באנשים. פרצופים מוכרים עטפו
אותנו מכל כיוון. לרוע מזלי, יש לי נטייה לחטוף סחרחורת כשאני
נמצא בקהל גדול וכל מה שאני זוכר מרוב הסרט זה משהו בקשר
לבקבוק וודקה ופחית 'רד-בול'.
הכרתי שבה אלי בהיותי שרוע על הספה האדומה בחדרון הכניסה, ועלי
יושבת בחורה שמנה בביריות שמנסה בכל הכוח להחדיר את לשונה לתוך
אוזני. כמובן שנבהלתי ודחפתי אותה על הרצפה.
קמתי מסוחרר, והבטתי בשעון '2:30' עוד מעט סוף הסרט. הלכתי
לשירותים והבטתי במראה. על פני היו סימני שפתון שחור, כנראה
מהפרה שהחליטה לאכול לי את הפרצוף. המחשבה עוררה בי חלחלה
ושתפתי את פני ביסודיות, משתדל לא להרוס את הצלליות השחורות
שגלית עבדה כל כך קשה לסדר.
השירותים היו ריקים היום, כנראה לא היה לאף אחד כוח לארגן
אורגיה... טוב שיהיה.
יצאתי מהשירותים ונכנסתי לאולם הקולנוע. בדיוק המזל שלי, המספר
סיים עם השורה האחרונה של השיר האחרון והגלובוס הזוהר בלט לו
במסך בעוד אחד מחברי הקאסט הנוכחי עומד תחתיו, כאילו מחזיק את
העולם על כתפיו. בחילה זרמה במעלה גרוני. הסתובבתי ורצתי
לשירותים במהירות האפשרית. הקאתי לתוך האסלה בערך חמש דקות
רצופות...
הריח היה נוראי אבל הרגשתי מצוין. אולי מה שגרם לי להרגיש רע
יצא מהמערכת לגמרה כי הייתי פיקח לחלוטין אחרי זה.
יצאתי שוב מהשירותים והבטתי על הספה האדומה. הכלבה השמנה בטח
נכנסה כבר לאולם חשבתי לעצמי. ברגע זה הרגשתי ממש גרוע. נהרס
לי הערב לחלוטין! ויש רק דבר אחד שיכול לפצות על ערב גרוע...
אפטר-פארטי.
נכנסתי לאולם וחיפשתי את החברים שלי. למזלי יונתן הוא חתיכת
ג'מוס, אז ישר ראיתי אותו והלכתי לכיוון הר האדם.
"היי מה קורה?" שאלתי אותו. "הייתה אחלה הופעה, איפה היית?"
הוא שאל. "עזוב, אני אספר לך בהזדמנות" אמרתי. "נו אז מה
עכשיו? גיליתם איפה יש אפטר?" שאלתי. "דבר עם זאת שעומדת שם,
קוראים לה אנה, שמעתי שיש אצלה, אבל זה לא פתוח לכולם אז תצטרך
איכשהו לתחמן אותה" הוא הצביע לכיוון היציאה על בחורה שעמדה עם
הגב אלינו. "סבבה, אני אפעיל את הקסם" אמרתי לו והלכתי
לכיוונה. "סליחה? את אנה?" שאלתי אותה. היא הסתובבה לכיווני,
שערה הבלונדיני הארוך מתנופף בצורה מעגלית מושלמת כאשר הפרצוף
המדהים ביותר שראיתי מימי נגלה לפני. החסרתי פעימה, וזזתי צעד
אחורה, הרגשתי כאילו נדחפתי על ידי כוח בלתי נראה. שניה שנראתה
כמו נצח חלפה בעודי בוחן אותה עם לסט שמותה... גופה המושלם,
עטוף מחוך אדום, פניה המדהימות, כאילו גולפו בעדינות מקרח
טהור... עיניה הירוקות עמוקות חודרות לתוך עמקי רוחי וחורכות
את נשמתי... השפלתי לרגע מבט, מרגיש כמו איש רוח שנגלה לפרצופו
של האל. "כן אני אנה, ומי אתה" הקול שלה... כל כך סקסי, כמו של
הבחורות באפס חמש שש. "היי" גמגמתי "א... אני אלי". "נעים
מאוד" היא אמרה והושיטה לי את ידה. הושטתי יד חזרה, קרעתי ברך,
ונישקתי את ידה. "איזה חמוד" היא אמרה וחייכה. החיוך שלה... כל
כך מדהים... היא יכולה לגרום לבן אדם לעלות באש רק עם החיוך
שלה... "אין הרבה גברים כמוך פה" היא אמרה. נשארתי על ברכי
והבטתי בעיניה, בכל כוחי המנטאלי מנסה שלא להשפיל מבט.
שמתי את החזות האבירית שלי "אמינות זה הקוד הראשון שאני שומר
עליו, ואומר לך כבר עכשיו שפניתי אליך במטרה לקבל הזמנה לאפטר
פארטי שאת מארגנת" היא הרחיבה את חיוכה.
"עם אמינות כזאת איך אפשר לסרב? אבל רק בתנאי שאתה מארגן לי
הסעה הביתה..."
שרשרת התחמונים האופיינית התחילה... אתם יודעים, א' מזמין את
ב' אם ב' מארגן הסעה, ו-ב' כמובן מגניב את ג', ד', ו-ה' כתשלום
על הסעה וכו'...
קמתי מברכי "אוקי במקרה זה חברים שלי חייבים לבוא כי באנו
באותה מכונית, אנחנו רק ארבעה ויש עוד מקום באוטו בדיוק
בשבילך!" היא חשבה לשניה ואמרה "טוב בסדר זה לא יותר מדי
אנשים, העיקר שהאביר שלי בא איתי" והציע לי זרועה. הרגשתי
פרפרים בבטן... הושטתי זרועה בחזרה והלכנו משולבי ידיים לכיוון
החבורה שלי. "אוקי כולם, זאת אנה... אנה, אלה יונתן אבי וגלית"
"היי" הם אמרו כל אחד בטורו. "בואו הולכים לאפטר!" אמרתי
וצעדנו לכיוון המכונית של יונתן...

נסענו לכיוון הוד השרון, שם אנה גרה. אני, אנה וגלית ישבנו
מאחור, ואבי, שהספיק לצעוק "Shotgun! " ראשון ישב מקדימה. "נו
אז מה התכנון לאפטר? שאלה גלית. "נראה" אמרה אנה "אולי תהיה
אורגיה... אולי סתם נשב על נרגילה. תלוי מה יהיה המצב" רק
המחשבה על אורגיה, שהמלאך שלידי תמצא בו הקפיץ לי את השלונג
לדום. "הנה תפנה שם בכיכר ואז בחניה השניה תכנס, אתה יכול
לחנות שם ההורים שלי בחו"ל"
וכך הגענו לביתה...

הבית שלה היה עצום. אנשים שרצו בכל פינה, חלקם מתחרמנים, חלקם
מדברים, חלקם סתם רואים טלוויזיה. אחרי בערך שעה וחצי של
נפנופים, דיבור מהיר, ועבודת פרח סוציאלית הצלחתי לפנות חדר
בשבילי ובשביל המלאך שלי. פניתי אליה "היי אנה, מצאתי חדר ריק,
רוצה לבוא לשהות קצת במחיצת האביר שלך?" היא חייכה "ודאי"
ועלינו לחדר... החדר היה כנראה של אחיה הקטן, שכן פוסטרים של
פוקמון וצעצועים שונים היו מפוזרים מסביב. כנראה שההשפעה של
האלכוהול חזרה לכמה רגעים כי לפתע מצאתי את עצמי שוכב במיטה
ואנה לידי... לא עלי, אלה לידי... "אז בן כמה אתה אלי?" היא
שאלה. שתי בנות שהייתי איתן לפניה גם שאלו את השאלה הזאת לפני
שהשכבתי אותן. "אני בן 17 וחצי... ואת?" "16 וחצי" היא ענתה.
נו שטויות, האחרות היו בנות 23 ו14. זה לא הגיל, זה התרגיל,
ככה סבא תמיד אמר.
"איפה אתה גר?" היא שאלה. איזו מין שאלה מוזרה, למי אכפת! זה
רוקי! תתפשטי כלבה! חשבתי. "אני גר בצורן..."
"אה... זה קרוב הנה" וואו השרמוטה לא מפסיקה לדבר... אה,
הבנתי את הקטע שלה, היא מאלה שאוהבים לחרמן בדיבורים... טוב
אני אשחק את המשחק שלה חשבתי לעצמי... "כן זה קרוב הנה... נו
אז נהנת  ברוקי?"
שאלתי. "כן, היה נחמד, יו סצנת האורגיה חרמנה אותי אחו שילינג"
לפחות זה מתקדם לאנשהו "כן אני מכיר את ההרגשה..." אמרתי
ושמתי את ידי סביב מותניה. השלונג שלי שידר לי מחשבות כן!
זיין אותה, כוס! כוס!
היא הסתובבה לכיווני, חיבקה אותי ואמרה "חבל שחברה שלי נסעה
לצפון לשבוע..." הזין שלי נפל כמו צנחן גרמני שירו בו
באוויר... "אה, יש לך חברה?" שאלתי והרגשתי את הלב שלי צונח כל
כך עמוק שכמעט איבדתי את ההכרה. "כן, לא ראית אותנו לפני זה
ברוקי? אנחנו הזוג שכולם מדברים עליו, אתה יודע... שלא מאמינות
ביחסים פתוחים, למזלי יש ברוקי גם אנשים חמודים כמוך שאפשר
פשוט לדבר אתם... אתה כל כך בוגר..." היה לי חשק נוראי לקחת
לבנה ולנפץ לכלבה הלסבית את הגולגולת...
"אוי מה השעה? אני חייב לזוז" אמרתי וברחתי מהחדר במהרה...
ירדתי במדרגות, עברתי ליד אבי "היי מה קרה אלי? אתה נראה נורא"
הוא אמר, נעצתי בו מבט של 'אתה לא רוצה לחוות את מה שאני
חוויתי כרגע!' ויצאתי מהבית בריצה. רצתי לפינת הרחוב, הרמתי
מוט ברזל שהיה מונח שם וזרקתי אותו בעוצמה על המנורה. המנורה
התנפצה ברעש מחריד ומלאה את המדרכה בחלקיקי זכוכית. "מוות
ללסביות!" צעקתי בעוצמה ונשכבתי על המדרכה...