פעם אחת, לפניי שנים רבות, בארץ רחוקה מאוד חיה בבקתה מרוחקת
אישה זקנה ומרושעת. האשה נהגה להפיץ שקרים בין ילדיי האיכרים,
שקרים שבדרך כלל הפכו למהומות נוראות.
יום אחד ילדה קטנה הלכה לאיבוד ילדה קטנה, הילדה חיפשה את אביה
שנעלם במלחמה ושכחה את הדרך לביתה, היא ראתה יותר מדיי ושמעה
יותר מדיי וכעת כל מה שרצתה היה למצוא אותו ולחזור עימו
הבייתה. שעות רבות היא שוטטה וקראה בשמו עד שגרונה כאב והיא
ישבה על אבן והחלה לבכות...
שמעה האישה את קול הבכי וליבה נכמר למראה הילדה, היא לקחה אותו
לביתה והכינה לה מקום לישון, לילדה אמרה שאביה הוא ידידה ושהוא
אמר לה לאסוף אותה, כשנקפו הימים והאב לא בא, התרגלה הילדה
לאישה, והיא החלה לנהוג בה כבקרובת משפחה, היא עזרה לה
בעבודותיה וחיבה גדולה התעוררה בלב הזקנה אל הילדה כמו סבתא אל
נכדתה, כאשר עברו חודשים והאב לא בא נותר בלב הילדה רק זיכרון
עמום ממנו.
אך האב לא שכח את ילדתו, הוא סבב בכפרים ובערים, סרק את כל
הארץ בחיפוש אחר ביתו, אך עברה שנה ועוד שנה והוא לא מצא אותה,
מכיוון שכעת לא נלחם גם רכושו אזל במהירות ועד מהרה כבר לא היה
לו כסף, ואילו המלחמה המשיכה להשתולל.
מרוב ייאושו הוא החליט שהוא יעשה הכל - כל דבר - בכדיי למצוא
את ביתו, בו ברגע שגמלה החלטה זו בליבה נשמע קול צחקוק ויצור
מזוויע הופיע לפניו, האיש זיהה אותו בתור האל מלדון - אחד
מהאלים בעליי העוצמה הגדולה ביותר, אך גם המרושע ביותר - וכעת
הוא שמע את קולו המהדהד, המפתה לחטוא "האם אתה נשבע, שברגע
שתמצא את ביתך, תהיה כולך - למשרתי?" הוא שאל
האיש נשבע.
לאחר שנשבע, האל נעלם.
הוא החל ללכת ולפתע ראה דמות תמירה של נערה עוברת בין השיחים,
והוא זיהה את ביתו, הוא קרא בשמה והיא הסתובבה אליו, מתבוננת
בו בזלזול, כי בשהותה עם הזקנה למדה להעריך אנשים לפי לבושם
ומראם בלבד, וכבר לא יכלה להבחין בחוכמה שבעיניים כפי שידעה
כאשר הייתה ילדה קטנה.
ברגע ששמעה שהוא אביה, היא ניסתה להתאים את דמות האיש הזקן,
המותש, לדמות שבה הצטייר אביה לפניי שיצא למלחמה, בעבור השנים
התווספו אל הדמות הזאת הוד והדר והיא לא ראתה שום קשר בינה
לבין איש זה.
"אתה טיפש, אבי היה איש חכם וחזק ואילו אתה שבר כלי רצוץ, אתה
מנסה להיות מישהו שאתה לא הוא, אתה ראוי ללעג ובוז" היא אמרה
והביטה בו בלעג, היא לא ידעה שחיפושיו אחריה הם שעשו אותו למה
שהיא רואה כעת.
כאשר חזרה, ביקשה הזקנה ממנה להכין את הבית לכבוד אורח חשוב
מאוד, ואז נכנס האל מלדון, הוא ניגש אל הזקנה
"שלום סבתא"