|
בלילה קרקרו העורבים
שנתה יצאה לנדודים,
היא הסתובבה כמו סהרורית
טיפסה על קירות,
ראתה שחורות.
גם כשהחמה זרחה
היא היתה שרויה באפלה,
האדמה רעדה תחת רגליה
וכמו במערבולת סחפה אותה
על פי התהום.
חשבה האם זה חלום ?
אך קרני השמש התמזגו
באור הנר המהבהב
ושם בנה החייל
בשם משפחתה
החזירו אותה למציאות המרה.
רק שאר הכתובים היו מוסתרים
על ידי זרים ואבנים. |
|
|
חלוץ כמוני,
שכבש כל כך הרבה
שערים, לא מגיע
לו פרס ישראל?
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.