פגשתי חייל אחד לבד וירוק
וחיילים ירוקים עושים לי עצוב
הוא סיפר שהוא כאן אבל בא מרחוק
ואני אמרתי משהו באמת לא חשוב
החייל הלבד שהיה גם ירוק
חייך באהבה של אדמה זועקת
ומעיניו ניבט אלי משהו מתוק
וזלגה לה דמעה של אמא דואגת
שאלתי מתי הוא ואיך ואם טוב לו
הוא הצביע אל תכול הרקיע ונאנח
הוא אמר שבסדר וככה ולא
וסיים ב"עזבי זה די מסובך".
שתינו שוקו חם ומתוק
אני והחייל הלבד והלא מוכר
האזנתי היטב לחייל הירוק
כאילו היום זה הסוף ואין עוד מחר
הוא סיפר על אביב לא רחוק שעבר
הוא נאנח על אהבה אמיתית שברחה
ופתאום הוא שם לב שנהיה מאוחר
ועוד מעט תכסה את שנינו החשכה
החייל הירוק הלבד קם פתאום
ונשק על לחיי הורודה הצורבת
התחבקנו חזק ולחשנו שלום
והוא הלך,
החייל שאני כל כך אוהבת.
הירח היה כבר מעל באורו הכסוף
והתפללתי שיאיר כל לילה כפנס בודד
שהחייל הירוק שלי לא יהיה חשוף
ולא ירגיש לבד כשהחושך יורד
ובקשתי מענני השמיים הלבנים
שלא יהפכו אפורים בקרוב
שלא יחליטו פתאום להוריד כמה גשמים
כדי שהחייל הירוק שלי לא יהיה רטוב
ואז כרעתי ברכי ונדרתי מן נדר
שלא אפסיק להאמין בזאת האדמה
והתפללתי לאלוהים שהכל יהיה בסדר
אם רק החייל הירוק שלי ישוב מהמלחמה
בלילה סיפרו על הקרב בחדשות
הראו תמונות של הרבה חיילים ירוקים
הראו דם וירי ובכי והרבה צעקות
וחיפשתי את החייל הירוק שלי בין כל החיילים
פתאום הבזק של טנק דוהר ומאחוריו ירוקים
ובניהם זיהיתי את החייל הירוק שלי עומד
הקריין אמר שזהו שידור חי ונדיר
התיישבתי קרוב להרגיש איך הוא מפחד
החייל הלבד שלי, הירוק הרועד
החזיק בשתי ידיים מלוכלכות בבוץ
רובה גדול ושחור נקי וכבד
ואצבעו בכל רגע הייתה מוכנה ללחוץ
הוא נראה מבוהל כמו ילד קטון
שהניחו באמצע המולה גדולה
בשחור השמיים חלף אווירון
ובכיתי כמו שרק אני יכולה.
פעם פגשתי חייל אחד לבד וירוק
וחיילים ירוקים באמת עושים לי עצוב
הוא סיפר שהוא כאן אבל בא מרחוק
ואני אמרתי משהו באמת לא חשוב.
|
