אלון מרכוס / הבקרים שלנו |
מסתרקת מתלבשת,
מסתכלת במראה
בוחנת את גופך,
מלטפת את עצמך,
מסתכלת דרך המראה אלי.
אני מעמיד פני ישן,
לא רוצה להרוס את הרגע,
נדהם מיופייך,
נדהם מהפשטות
מהרכות של תנועותיך,
מעריך את זהירותך לא להעירי.
לפעמים את מסתובבת אלי לפני שאת יוצאת,
מנשקת את שפתיי,
ואני יודע שזאת את
שארצה לקום איתה גם מחר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|