אתה גר בירושלים
עיר הבירה
אני כבר לא מכירה אותך
לא יודעת איפה אתה ומה אתה עושה
אני כן יודעת שאני עדיין אוהבת אותך
עדיין אכפת לי ואני עדיין חושבת עליך
כל פעם שאומרים "ירושלים" אני אוטומטית חושבת עליך.
שומעת את השם שלך
ואומרים הרבה ירושלים:
"הבוקר אירע פיגוע ירי בירושלים..."
"התראות חמות... בירושלים..."
"אמש- פיגוע התאבדות המוני... בירושלים.."
"3 תושבי ירושלים נורו אמש..."
וכל פעם שאני שומעת: 'ירושלים'- הלב שלי מתחיל להלום ולפרפר
אני מרגישה שאני חייבת לראות אותך, לדבר
לדעת שאתה שם, שאתה בסדר. קיים.
אתה זוכר אותי? איך שהיינו מדברים שעות?
אולי אני מקווה ששכחת, שלפחות לאחד מאתנו לא יכאב
אתה היית בשבילי יותר מידיד. אתה כמו אח שלי
אולי בגלל זה אני לא מצליחה לשכוח אותך
אולי אני לא רוצה
אני זוכרת את היום בו סיפרת לי בקול שבור שאח שלך...
מאז השתנת, נראה שהתבגרת בעוד עשר שנים לפחות.
אני לא מאשימה אותך שהקשר בנינו כבר לא מתאים
אבל אחים לא עוזבים
ואני תמיד כאן בשבילך
ואני תמיד שומעת
ירושלים.
                           
                         
                                                מוקדש
לאיציק כהן