ישנם דברים רבים שרציתי להגיד לך, אך לא אמרתי, כי ידעתי שאין
טעם שבכל מקרה את תביני אותם איך שאת רוצה, ותתאימי את זה כך
שאת תהיי צודקת, ושיתאימו לאמת שלך ושחלילה וחס שתהיי אמיתית,
לא איתי אלא עם עצמך, אם הייתי יודע שזה יעזור אולי הייתי אומר
אך במצב כזה, מה הטעם לבזבז אנרגיות על אדם אטום שתמיד חייב
להיות צודק בכל מחיר, ובסוף אני זה שלא בסדר ואני המנייק בכל
הסיפור הזה, ובסך הכל מה רציתי מה? לאהוב אותך, ואני אשם שאת
לא יודעת איך לקבל את אהבתי, ואם את באמת לא רוצה בה אז למה את
נלחמת כדיי לנסות לשנות אותי? למה את לא יודעת לקבל אותי כמו
שאני לטוב או לרע, אם באמת אינך רוצה באהבתי, למה? יכולתי
להמשיך ולכתוב, אך מה הטעם? כך או כך לא אגיד לך כלום מאחר
שקצתי להילחם בטחנות רוח.