[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








מי חזק יותר? האריה או הצפרדע?

טוב תעצרו שנייה... עכשיו אתם בטח חושבים לעצמכם, ברור שהאריה
יותר חזק, אבל זה בטח מהשאלות המתחכמות האלו, שבסוף החלש יוצא
עם ידו על העליונה, אז התשובה היא בטח - הצפרדע, אבל אולי אתם
טועים? אז המסר העיקרי הוא: כמו שתראו בסוף, לא הכל צריך להיות
קשור אחד לשני, או ברור מאליו.

יעל היא בחורה ממוצעת לכל דבר, נולדה בבי"ח, רבקה זיו, שבצפת,
אך במלאות לה 7 אביבים,  עקרה עם משפחתה לרמת השרון, אפשר
להגיד שהמזל האיר לה פנים שכן , הרי זה ידוע שבסביבות הגיל 8
הפרחיזם הצפתי הידוע לשימצה מתחיל להתגבש אצל נשות "עיר
המקובלים".

כל המשטרה האזורית של שכונת רעננה, שלמרבה הפלא שכנה דווקא
בירוחם (עומרי גורס שככה הירוחמאים מרגישים בורגניים ומפותחים
יותר), הקיפה וביצרה את המכולת של שמעון.
בתוך המכולת ישב שמעון, רוסי פיסח עם זקפה מתמדת, מתחתיו שכבה
חיה פרומה (ולא אין לה שום קשר לסיפור מהבגרות בספרות), כשהוא
מחזיק שקית שוקו יוטבתה, ומאיים שיפוצץ את השקית על חיה, אם לא
יתקנו את הפנס רחוב ממול למכולת עוד היום. (אם הייתם מכירים את
הדמויות הייתם מבינים שהגברת הנ"ל היינה בעלת רגישות לשוקו
ושאר מוצרי חלב, וכאשר היא מגיעה איתם במגע ישיר, כל העור שלה
מתנפח ומקבל צורה של חציל שיבטאי.

יעל התחילה ללמוד בתיכון - "אחד העם", שלימים הפך להיות תיכון
- "רבין", כמו חצי משמות המוסדות הציבוריים במדינה שלנו.
היא סיימה את הלימודים עם בגרות מלאה, וממוצע ציונים סביר
לחלוטין.
לאחר הלימודים התגייסה לצבא בתור משקי"ת חינוך בגדוד של
צנחנים, וכמו כל בחורה ממוצעת היו לה מספר סטוצים עם הלוחמים,
ואפילו קטע קצר עם ניסים השקמיסט (זה מדהים מה בחורה יכולה
לעשות בשביל במבה בשקל).

שמעון הבין שאין לו לאן לברוח, הקירות החלו לסגור עליו, הראש
שלו התחיל לכאוב, והוא החל לשמוע קול בתוכו שצעק - "גמור איתה,
אף פעם לא אהבת אותה, כולם יודעים שחיה היא מסוג האנשים
שממשמשים את הלחם ומחזירים אותו למדף, חוץ מזה שהיא תמיד קונה:
חצי חלב, חצי מרגרינה, חצי, חצי, חצי...
אז הוא עשה את הדבר היחיד שחשב עליו באותו רגע, הוא יצא החוצה
בידיים מורמות, כשהוא אוחז בחיה, או יותר נכון בחצי חיה...

כמו כל בחורה משוחררת ממוצעת, טסה יעל לחצי שנה למזרח, גידלה
רסטות באף, ועגיל באישון.
לאחר מכן התחילה ללמוד במכללה רגילה בת"א מנהל עסקים, אך כדי
להשלים יחידות, לקחה גם קורס מזורז בפתיחת חזיות ביד אחת (משום
מה היא הייתה הבת היחידה שם).

את המכולת סגרה העירייה, ובמקומה בנו גן לילדים עם תסמונת דאון
קלה. עכשיו כשאני חושב על זה גם חיים למד שם, אבל הוא היה יוצא
דופן.

בדף השני העלילה תזרום הרבה יותר מהר משבדף הראשון
(סאבלימינל).

באחד מן הימים של לילות הקיץ החמים, ישבה יעל על הדשא של
הפנימייה, הביטה על העוברים ושבים, ואכלה בורקס עם ביצה שנשאר
לה מהצהריים.
לפתע הבחינה בדמות מוכרת, אשר הלכה וקרבה לכיוונה.
יעל ניקתה את שאריות הזעתר מהשפה התחתונה, ולהפתעתה ראתה שאותה
דמות מסתורית היא לא אחרת מאשר מירי, המורה להיסטוריה מודרנית,
שלפי השמועות ידועה כדו מינית - כלומר יכולה לחיות גם ביבשה
וגם במים, הודות לכפות רגליים הענקיות שיש לה.

כולם אומרים שחיים התקבל לגן רק בזכות העובדה שדודה שלו עובדת
בעירייה, כל הילדים בגן ידעו שהוא לא באמת מפגר, ורק מעמיד
פנים.
למשל הרוק שלו היה ממש סמיך, וכשהוא נזל לו על דש החולצה, אפשר
היה לראות שחיים מתאמץ להוזילו. או פעם כל הילדים הכינו עוגה
מבוץ, וידידנו המבלף לא רצה לאכול אותה, בטענה שהוא בשרי (הרי
זה ידוע שבוץ הוא פרווה).
חוץ מזה שאפילו עמוס אמר שהוא קלט את חיים פעם משתין בלי עזרה
מכוכבה הגננת, ואם עמוס אמר אז כולם מאמינים, כי עמוס הוא
מהותיקים, הוא כבר בן 24.

בגיל 9 מירי הייתה אלופת המחוז בשחיית חזה, חתירה ודולפין.
בגיל 14 לקחה את גביע המדינה לנשים, גברים ותימנים בסגנון
חופשי.
המדינה ניבאה לה הצלחה בקנה מידה בין לאומי, שכן הודות לכפות
הרגליים העצומות שלה היא יכלה להגיע למהירויות מדהימות, אך מאז
התאונה המצערת מירי הפסיקה לשחות.

טוב תעצרו שוב... כמו שהבנתם מהפיסקה הראשונה, לא לכל דבר צריך
להיות הקשר, אז אם אני שרפתי שעה וחצי ברוטו (היי, בן אדם צריך
לעכל) על הכתיבה, עושה לי טוב לדעת שביזבזתי כמה דקות חשובות
מחייהם של עוד אנשים!!!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בוקר טוב רחל.
הגיעו התוצאות
של הבדיקות שלך.
הכל תקין, אין
לך כלום.

סתאאאאם, יש לך
סרטן.











מתוך ספרו של
ד"ר אפרוח ורוד,
"כיצד לבשר
לפציינטים
בעדינות רבה ככל
האפשר שיש להם
סרטן"


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/3/02 1:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איתי תנין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה