כשהייתי קטן, (אני לא בדיוק זוכר בן כמה), הבנתי (אני לא בדיוק
זוכר איך) שיש משהו גדול ומפחיד בעתיד שלי שנקרא צבא. הבנתי
שכולם חייבים ללכת לשם, אבל לא תמיד כולם חוזרים. אז שאלתי את
אמא שלי "אמא, כשאני אהיה גדול גם אני אלך לצבא?" היא הסתכלה
עליי במבט אוהב, מבט כזה שיש רק לאמא, ואמרה "מה פתאום מתוק
שלי, כשאתה תהיה גדול, יהיה שלום, אז אתה חמוד, לא תלך לצבא אף
פעם"
האמנתי לה, לשקרנית הזו. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.