|
כאשר נבלה נשמתי
נבלו איתה הפרחים
הגשם זלג כדמעות על פני
גופי סבל מכאובים
כבר כלו הדמעות
וגופי נשאר גלמוד
מבטינו התאבלו
כל אחד לחוד
גוועתי על דמותך
עברתי שבעה מדורות גיהנום
כעת אעצום את עיני למענך
ולבבי כלבבך ידום. |
|
|
"היא אמרה לי:
תראה, החיים די
יפים"
אז צעקתי אליה:
תשתקי, עכשיו
אני רואה
פלורנטין, פרה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.