|
והיה
היית רוח בין הצללים
כמו
בחוטי אלוהים, נוערת
הייתי
נותן
בך
אש לאמור
שובי
כי מן הגן אשר עזבת
רק נותרה שארית
והיית
מתהלכת
אל הטוב
בעיני
ופרחת
יונתי
|
|
|
"מנופף בי שירי
כקצה זנבו של
כלב שוטה,
מכשכש במכחול
רגשותי,
מתפלש
ביצרי"...
באמת,
לפעמים אני ממש
נשפכת
מארס-פואטיקה !
צפיחית בדבש
בת - ים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.