|
והיה
היית רוח בין הצללים
כמו
בחוטי אלוהים, נוערת
הייתי
נותן
בך
אש לאמור
שובי
כי מן הגן אשר עזבת
רק נותרה שארית
והיית
מתהלכת
אל הטוב
בעיני
ופרחת
יונתי
|
|
|
במה חדשה
זה כמו אישה
איפה שלא תלחץ
ולאן שלא תגיע-
תמיד יש יותר
עמוק, וזה תמיד
יותר מעניין.
קומיצה, חרמן,
פילוסוף, ויוצר
מספר 18927401 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.