|
היא נשברה
הילדה שבי
החליטה שהיא לא יכולה יותר
ועזבה
היא אמרה שזה קשה
לחיות כך בתוכי
להרגיש את כל הכאב שבא
הבטחתי לה שתישאר
שהכל ישתנה
אני אשמור עליה
לא אשחק עוד משחקים
אגן עליה מכל פגיעה
והיא האמינה
חזרה
ואני ראיתי איך היא שוב נפצעה
לא יכולתי לעזור
להפסיק את הרוע
בכיתי עליה כל לילה
מבקשת סליחה על הכאב
אבל כבר לא ידעתי איך לצאת
איך להחלים אותה
והיא עזבה
אם תראו אותה
ילדה פצועה
לא תעשו יותר מהעפת מבט
לא תרימו את היד ללטיפה
כי גם אתם כולכם חסונים
על הנפש לא שמים
וממשיכים לפצוע
בלי לשים לב
עד שהיא תעלם
ותישארו ריקים כולכם
ולא תבינו למה אפילו הגעגוע אליה
כבר לא שם בלב
תתנקמו בה
תתעללו בנפשות של אחרים
כי את רגש החרטה
אתם לאט לאט שוכחים |
|
|
אלימות לא פותרת
כלום.
חצי תימני במסר
דידקטי לילדי
הבמה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.