למה לי כל הפחד הזה, כי ארעד תחת כסות הלילה?
למה לי כל הרעד הזה? כי אפחד מתום הנעורים.
למה לי כלל הנער הזה כי כאב לי לבד ויחד?
למה בדד לי בין אנשים, למה לי כל הפחד?

ויושבת בוהה אל מול המסך, מביטה בעיניים נוגות.
אור חיוור שוטף את פני השקטים ומציף את עיני הלאות.
ואינני יודעת זמן ומקום, ושקט אין בלבבי,
כי לי כל הפחד וכל המכאוב, דעך כבר בלאט כוכבי.

ולמה לי כל הפחד הזה, הכאב הלאות והצער?
ומה כבר חטאתי ומה הוא פישעי שביקשתי אותו הנער?
ולמה תישחק נפשי תחת ייסורים קשים?
למה לי כל הפחד הזה? בדד לי בין אנשים.