|
ובשש וחצי בבוקר
מצאתי את עצמי עומדת במטבח שלך
לוגמת מים מקנקן מעורטל
קרומי שינה חיפו על הערפל שעטף את העיר
ועל מבטו הבוחן של אבא שלך
יכולתי לספר לו כיצד אתה
ישן דרוך וברכיך מקופלות
לעתים מתחיל לרעוד כאילו קר
למרות שלא
אוחז בשדי השמאלי כמו ילד מוצץ אצבעו
שלא אקום ואברח
שיש לך ידיים חמות ומבינות
עיניים כהות שבוחנות אותי
ללא הפסק
ותשעה-עשר כוכבי פלסטיק
מודבקים על תקרת החדר |
|
|
לפעמים אני
מרגיש שכל
האחריות נופלת
עליי.
אלוהים, שופך את
הלב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.