לי אור / מכתב מחו''ל |
הים כמו משטח של זכוכית חברון כחלחלה וההרים נישאים מעל לעיירה
המשתפלת אל הים.
ברחתי לקצה העולם כדי להסתתר מפניך אבל אתה כאן, איתי, בלי
הפסקה ובלי מנוחה. אני אובססיבית מדי בקשר אליך, בקשר לכל
הגברים בחיי. מתעסקת ללא הרף בשאלה האם אני באמת מאוהבת בך או
שאני מפחדת לאבד אותך ומנסה להחזיק בך בכל דרך שהיא, בכל כוחי.
מתלבטת אם אאבד אותך אם לא אומר דבר או דווקא אם אומר. ומעל
לכל המחשבה הזאת, הפחד הזה- לא לאבד אותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|