שלכת עלים אפורים
מצמרת עץ האשוח..
יורדים אל אדמה צמאה,
נעזרים במשב הרוח..
באותו הרגע בדיוק
כשידי בגופך חיפשה מרגוע,
מלפפת עורך כחיבוק,
משוועת לנגוע..
עלה אחד חצוף
מתיימר בתנועות הערסל
להתביית ברכות על ישבנך
וצנח לו זלזל..
לחייך נצבעו ארגמן
וירח עיצב את שפתייך..
במגע קסם הטבע
שמצא מגורי קבע באחורייך.. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.