הנה סיפור קצת עצוב, על אדם לא חשוב,
שלא היה מרוצה,
ולא ידע מה הוא רוצה.
אז הוא חיכה לה שנים,
וזה כאב לו בפנים,
הוא הבטיח שיאהב אותה גם כשיהיו זקנים.
היא הלכה אחריו, התקשרה רק אליו,
וכשהיא שכחה,
אז הוא פתאום נעלב
ועשה לה סרטים,
לא הסביר לה פרטים,
קטנים ונמאס, אז הוא שחרר ת' חוטים.
ונתן לה ללכת, לחיות בלעדיו,
הוא חושב רק מתי, היא תחזור שוב אליו?
אבל היא לא רוצה, כי עדיף לה להיות לבד...
ורק הוא בטוח שאין אף אחד,
שיאהב אותה כמוהו...
שייתן לה יחס כמו שהוא נתן,
שירצה אותה כמוהו...
אם הוא מחכה אז חבל לו על הזמן.
הנה סיפור מטומטם, על אותו בן אדם,
שהייתה לו סיבה
לחיות שנים בלי אהבה
ולא חשוב מה אומרים,
עושים מה שחושבים בפנים
וככה זה יותר נעים, אז הוא מנסה בנים.
היא מזמן כבר נסעה, ונמצאת שם בחו"ל
הוא ישלח לה מכתב
ולא יהיה עליו בול.
הוא כותב סתם שירים,
במגירה הם נשארים,
עדיף לו כבר בלי חברים, כי כולם עכשיו אומרים
שהוא נתן ללכת, לחיות בלעדיו,
הוא חושב רק מתי היא תחזור שוב אליו.
אבל היא לא רוצה, כי עדיף לה להיות לבד...
ורק הוא בטוח שאין אף אחד
שיאהב אותה כמוהו...
שייתן לה יחס כמו שהוא נתן,
שירצה אותה כמוהו...
אם הוא מחכה, אז חבל לו על הזמן.
הוא אהב אותה, אהבה ללא תנאים,
היא רואה אותו, ומסתירה את הפנים.
כך זה יימשך, הוא יחזיק את זה שנים,
הוא אהב אותה, אהבה לא תנאים. |