טיאה מור / יקיצה |
לש באצבעות דקיקות את קווי האור.
נחים מכורבלים בתוך האפלה
נעורים בתזזית חבוקים בוקר שחור,
צובעים פינותיו בורוד מזהיב
מפזרים ענן כאבו המעיב.
קול חרישי רוחש בהמיה
מקיץ נים שנם משנתו השבויה,
במחוזות שכחה בים ערפילים
מפתה מנווט במבוך השבילים
מולכים לנתיב שאך זה הוזהב
ורק עוד שחור נותר בשוליו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|