ריצה חפוזה לשיח הפיטנגו המגדר את החצר של הרדמן. זוחלת מתחת
לגדר, דוחפת חופן של הפרי האדמדם עד שעסיסו המתוק-חמוץ ניגר על
הסנטר. הרדמן הזועם מגיח בצעקות שבר, בשפתו העילגת וידיו
המתנפנפות, געי אוועק, ילדה מה עושה פה, איזה בושה. סקרנית,
במרחק בטוח, מתבוננת בהיחבא, כיצד מפשילה אשתו של הרדמן את
שמלתה בחצר ועושה את צרכיה.

כרית האגודל אוטמת את קצה צינור המים, זרם חד מקושת יוצר
לחלוחית בחול הסמטה, רחוב זין. חופנת את החול בכפותי וטועמת.

אבא שלי מכווץ. חושק שפתיים.
ניצבת על-יד הגדר, ממתינה שישוב מעוד יום עמל. רצה נחפזת
בשביל, אוחזת בידו. מתבוננת למעלה ושומטת את היד בבהילות.
התבלבלתי באבא.